תפילה מי ייתן ואהיה כבר זקן מבולבל. אם אז אשאל: למה הוא לא בא לבקר? אל תאמרו: אבל, הוא נפל לפני המון זמן. אמרו: הוא היה פה אתמול ואמר שיבוא גם מחר. שיר עצוב של גיורא פישר על בנו, מרום ז"ל, שנפל בג'נין.מבקש - שקרו לי, כדי שאוכל לחשוב שבאמת אני רואה יומיום את בני האהוב. |
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קבלתי את חיבוקך ומחזירה לך אחד ענק.
ואכן, מי יתן....
אין מה להוסיף
תודה לך יקירה.
בידידות, אנה
יוכי היקרה,
אמן ואינשאללה!
אנה
תודה לך רוני על תגובתך.
בידידות, אנה
אכן, עצוב מאוד.
תודה לך ארי היקר.
אנה
מצטערת יקירה.
תודה לך על תגובתך.
חיבוק ענק, אנה
*חוק ה 24*
כואב כואב כואב ומרגש מה עוד אפשר לומר?
הפעם חברה הכנסת לנו נוק אאוט מתחת החגורה.
יום קשה היום הזה, והזכרון הכאב קשה תמיד
אבל תודה שהבאת, זה מרגש
כמה כואב שאב כותב שכול על בנו ומבקש להיות חולה שכחה. לקרא ולדמוע. צובט וחובט. תודה שהבאת. יהי זכרם ברוך במותם צוו לנו את החיים.
קשה להכיל....
שולחת לך אור ואהבה וחיבוק ענק
יודעת כמה קשים עליך ימים אלו..
אני איתך !!!!
מקווה שיבואו ימים טובים יותר וכמו שכתוב בכתובים=
"וגר זאב עם כבש" וכו"....ו"כיתתו חרבותיהם"....ו:"תשקוט הארץ"...
מי יתן.
כואבות עד מאוד מילות השיר.
הלוואי ובשני הצדדים לא תבכינה יותר אמהות
ולא יתוספו עוד יתומים לרשימת השכול הארוכה.
אני יכולה להבין את רצון השכחה שתבוא ותגאל מהכאב העצום.
מתנת החיים היא חד פעמית, וכה יקרה, והאהבה קושרת נשמות יחדיו.
אכן
עצוב לקרוא זאת.
ארי
תודה לך לאה'לה היקרה,
גם אותי...
תודה לך שביקרת.
בידידות, אנה
פיני היקר,
אמן ואינשאללה!
שלך, אנה
תודה שביקרת.
שלך, אנה
תודה לך פנינה.
בידידות, אנה
בת חן היקרה,
אוהבת אותך גם כן.
אנה
גם מניסיוני שלי, לא שוכחחים אף פעם. לא ממש.
תודה לך, אנה
תודה לך מרינה היקרה.
שלך, אנה
היום הכואב הזה
נשוב ונבקש שלא ילכו הבנים לפני ההורים
כי אין לשאת
22,682 הנופלים במערכה
ועדיין שקט איין
להכפיל את הקינה של אב אחד
במספרים הבלתי נתפסים הללו
תודה יקירה
לאה
אני היכרתי את אמא של ליאור.
העצב המעמיק שלה הפך אותה לפעילת שלום עוד יותר רדיקלית.
תודה שהבאת.
צר לי שמגש הכסף עליו נתנה לנו
מדינת היהודים ספוג בדם רב.
מי ייתן ולא תראה אם עבריה או ערביה בנפול בנה חלל.
אנה
אכן עצוב
תודה שהבאת
איך אפשר לשכוח אין מצב אפילו אם רוצים
אלין********
עצוב מאוד.
מצרפת את השיר של
נתן יונתן גל אחרון- על בנו ליאור שנפל
גל אחרון של חושך
רעד ראשון של אור
פניו לוטים שכחה
ואני בכל כוחי נאחז
בפירור זיכרון
מכוון את הלב למקום
שבו ראיתיהו עוזב
בפעם האחרונה
העצב שהיה בעיניו
מפנה אלי את גבו
עולה על רכבו
עוזב את הבלמים
והכלימה שוברת אותי
לעולמים.
לעולם לא לשכוח את האהובים הגיבורים
לעולם לא
הם אתנו אתמול, היום ומחר, ותמיד.
להיות חולה במחלת השיכחה יהיה טוב כדי לשכוח את האחרים
צר לי בצערך חברה יקרה
אוהבת אותך
בת חן
אף פעם לא שוכחים, גם שנורא רוצים.
לחיות בצל אשליה
גם כשחולים בשיכחה
יש דברים שקשה למחוק מהדיסק הקשיח
יהי זכרו ברוך !