Life
A person starts to live when he can live outside himself
פוסטים אחרונים
- בית קפה בסכסנהאוסן 20/6/13
- אדמה רטובה 14/6/13
- שני חברים 7/6/13
- סופרים קוראים 19/5/13
- טוב למות בעד ארצנו 17/4/13
- אתר חדש לספר "האיש עם האף השמן" 26/1/13
ארכיון
אלעד
אלעד שוכב במיטה ממול ממול למיטה של תמי שוכב עם עוד שלושה ילדים בחדר במיטה קטנה מברזל.
אלעד ישן יחד עם עודד ונעה וחולם על הבקר בחצר בחצר הגרוטאות רוכב על טרקטור חלוד.
אלעד לא מתעורר לא שומע את צעקות המטפלת לא שומע את קוקוריקו תרנגולת לא שומע את אימא.
אלעד לא ירד אל הירדן ולא יחצוב אבני גזית מסלע רק נעה,עודד ותמי. |
תגובות (81)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כואב ועצוב
*
מתוך הלב לתוך הלב.
מרגש ונוגע.
הילה.
עצוב ומרגש
עצוב
יהי זכרו ברוך
סיגל
!So strong feelings.
In simple words you reflect a deep life story.
תמיד נזכור את מי שהם היו,
לעולם לא נדע את מי שהם לא יהיו.
יהי זכרו ברוך.
כל אחד ואחת מאיתנו נושאים בליבם את החור השחור של האובדן, אך בזיכרון הם שם, חיים, שמחים וצוחקים.
התמונה נועצת חרב בלב, כמו פצע שממאן להגליד וקיים בכולנו, מזכיר לנו את הציווי לחיות ולפעול למרות הכל.
אלעד היה ילד מקסים ושובב, מלא אנרגיות שנולד בקיבוץ גזית והיה החייל הראשון שנהרג אחרי הנסיגה מלבנון.
כתבת מרגש,
רב הנסתר על הגלוי...
את המחשבות
הגעגועים
האהבה
ואת הרוח
איש לא יוכל לקחת
מאחלת לכם שהצער והכאב העצום
יהיו הכוח המניע להמשך חיים טובים
כואב. נוגע. מטלטל.
מרגש.
כמה פשוט, נקי, מצמרר ומרגש
תודה
כואב... מאד
כתוב כל כך נקי מתומצת ודווקא בגלל זה, כל כך נוגע.
מיהו אלעד?
בשורה האמצעית, השלישי משמאל
מרגש
וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.
העצב הוא רגש כל כך ברור ומשותף לכל בני האדם,
ולכן כתיבה כל כך ישירה, םשוטה ונקיה מעצימה אותו יותר.
תודה לך.
אלעד לא ישן עוד עם עודד ונעה, הוא ישן שנת נצח, ספון בין כנפי השכינה. הוא חי כעת בזכרונם של כל אלה שהכירוהו.
המילים שלך מרגשות.
כשגדלים עם 'אחים' לאותו בית
של כולם
החסר בולט והשלם פגוע יותר.
כואב. עצוב.
נעצור ונזכור. ונרכין ראש.
כתבת מרגש מאד.
בימים קשים אלו
כל מילה מיותרת
נרגשתי מאד לקרא את שכתבת..
יהי זכרו ברוך..
מרגש וכואב.זה יום לא קל לכולנו.שושנה
אלעד לא ירד אל הירדן
ולא יחצוב אבני גזית מסלע
וישאר צעיר לנצח......
*
אין
אלעד
אין.
עצוב וכואב
עצוב.
כל כך הרבה שכול, באשר נפנה.
(מי זה אלעד בתמונה שצירפת לפוסט ?)
יהי זכרו ברוך.
עצוב כל כך.ומרגש כל כך.
יהי זכרו ברוך.
כמה פשוט ונכון ומדויק
כמה כואב ונוגע עמוק בלב
כתיבתך רגש טהור ונקי
הצבי ישראל על במותייך חלל. ומגש הכסף של אלתרמן מטיבים לבטא את מה שכל אחד מרגיש ביום המחבר בין הזכרונות האהבות השמחות וחווית של משפחות הנופלים לבין היום שבו חוגגים עצמאות שעדיין לא הגיעה.
אלעד עם האל לעד.
ואנו לא נישכח אותו.
אוף....
כמה ישארו אצלנו כתמונה של ילדים יפים...
:-(
כמה לא טומן בחובו
אובדנו של אלעד
עצוב ומרגש
אחד הימים הכי עצובים בשנה....
אין מילים. תודה
כמה כואב
כתיבתך נוגעת
כמה כואב...
הלב מתכווץ...
יום עצוב, שיר עצוב
יהיה זכרו ברוך
אין מילים...
אלעד לא ירד אל הירדן
ולא יחצוב אבני גזית מסלע
חיים שנקטפו בטרם זמן
עצוב
עצוב מרגש כואב אמיתי
שחר
במותו (במותם) ציוה (ציוו) לנו את החיים.
יהי זכרם ברוך
ונהיה אנו ראויים להם ולפעלם.
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
עצוב ומרגש ....
עצוב
עצוב מאד מאד
שיר מאוד מרגש
לזיכרם של כל האלעדים שלנו,
שכבר לא ירדו אל הירדן.
כתבתה יפה
מרגש וכואב
יום עצוב
.....יהי זכרו ברוך בלבך, בלבכם, בלבנו.....
אלעד, שמו יזכר לעד,
והאל יהיה עד.
בום פיצוץץץץ
איזה כח ותעצומות נפש
אנו מקבלים ביום שכזה...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1554246
אוףףףףף...
ישר בבטן הרכה!
כל כך עצוב
כל כך נוגע ....
בדיוק חזרתי מהטקס
המילים ממחישות את האין
את מה שאלעד לא יהיה יותר .
פוזי*
כתיבה מרגשת לזכרו של אלעד. יהי זכרו ברוך.
תקופה זו היא תקופה קשה למילים
אף מילה לא מספיקה
מרגש ביותר
אוסי
אשמח אם תיכנס ותקרא את הפוסטים המצחיקים שלי
תודה
גם שי.
אבל שי היה בחדר אחד רק עם ערן ואיתי...
וגם הוא עלה בסערה גדולה השמיימה...
יהי זכרו ברוך*
כתיבה תמה אמיתית ונטולת עכבות
כמה הרבה אלעדים כאלה יש
כמה זה עצוב
שרית
אין לי מילים
עצוב.כתבת נטו לגמרי
ואנחנו מדליקים נרות כל שנה,
וממשיכים הלאה ,
וודאי שכך היו רוצים.
כתבת מרגש וכואב.
מסכימה עם עינת
עם כל הכאב...
השיירה ממשיכה ותמשיך לעבור,
עם מי שנשאר או עם מי שנשר דרכה...
מרגש וכואב!!!
ימים נפלאים נלקחו לשינת נצח.
מרגש
כתבת נקי וטריוואלי כמו שזה
כמה כואב
וכמה שאלות מתעוררות
והשיירה עוברת