משנת  1967 אנו שכבת בני הדודים של אמנון וגדעון זכרונם לברכה בני דודינו ממשפחתינו הענפה, פוקדים כל שנה את קברם באהבה, וזוכרים את מבטם המחייך, ואת פניהם היפות, ואת דבריהם ואת אהבתם למדינה ולמשפחה. ואני, מול קברם רואה  אותיות אותיות ואוספם לשירה.

בתמונה: אמנון גלעדי ז"ל כקצין מצטיין, צועד בראש יחידת הדגלים של צה"ל, במצעד שנערך ימים לפני המלחמה.

ושוב חונים אנו בצל קורות האבן
ושוב פונים אנו אל זעם השתיקה
ושוב יוצאים אנו במחול שעות האבל
ושוב גרון ניחר חוסם טיפת דמעה

ושוב אל מרחקים יוצאים אנו בעצב
על אלומות קציר ימי שלום ושקט
על פני הבחורים בזוהר זיו הקיץ
על טוהר מצעדם בטרם יום הקרב

ושוב חונים אנו בצל דמעה נופלת
אל בין עצי הברוש וערמות פרחים
והאויר ספוג ריחות אביב ובכי
המון אדם דומם עומד ומחריש

אי שם ברמקולים נשמע לו קול הנהי
תפילה של אב שכול קורעת דומיה
וכל קצוות הארץ וכל נימי הנפש
נושאים בסוד שבור אותה המנגינה

ושוב קולות הירי סוגרים שעת הטכס
ואנו שוב חוזרים אל צל השכחה
ובתקווה בלב ובקשה יוקדת
שלא לשוא נפלו הם ולא לשוא הדם