היום ברצוני להביע את הזדהותי המלאה והזדהות רבים מהורים כמוני עם ימי הזיכרון , הזדהותם של הורים שמערכת הרווחה חטפה את ילדיהם בדרכים לא כשרות ומתוך ירידה לפסים אישיים ומטרות רווח אישי כלכלי או זדוני.

רציתי לשתף את תחושותיי ביום הזיכרון וביום השואה שבאים זה אחר זה ומביאים אותי לתחושה של הזדהות, אינני רואה הבדל בין הורים שכולים , ניצולי שואה (כשאנחנו עדיין לא ניצולים....)לביננו , רק שאנחנו לא זכאים לראות ולגדל את ילדינו בעודם בחיים, "יחי ההבדל הקטן"!

לקחו לנו את ילדינו בתואנות שווא , בדרכים עקלקלות ולא שפויות בעליל, ואני יושבת וצופה בתכניות של ימי הזיכרון ומקנאה שיש אנשים שיש להם את הזכות לבכות את ילדיהם\ן ולקבל תמיכה כשאני ודומיי יושבת על כסא הנאשמים ומנסה לשכנע את כל העולם שאני אוהבת את ילדיי ושלא עשיתי שום פשע כלשהו ולא פגעתי באף אחד , וכל משאלתי הייתה לפתוח בחיים חדשים לאחר גירושיי.

ביום הזיכרון הזה וביום העצמאות הזה אני בזה למדינת ישראל ומנהיגיה.

אני בזה ליום שבו נולדתי במדינת ישראל

אני בזה ליום שבו הנפיקו לי תעודת זהות של אזרחית מדינת ישראל.

אני בזה לחגי ישראל ולדת שנותנת יד לאכוף חוקי אדם בסיסיים ומפרידה בזדוניות בין ילדים להוריהם.

בזה בוז אינסופי למדינת ישראל.