כואבת הדמעה התמידית הנמצאת שם ואינה מתפוגגת

*

כל כך יפה

כל כך מהוקצע

תודה ריקיל'ה

}{שטוטקה

בתוך הקיץ שלךְ ממהר הכּפור

לפרוץ אל קינךְ החמים

לחפון כּף יד  לאגרוף מאיים

דורך על חרציות

פּורשׂ את הפחד שכבות שכבות

על עורךְ

התערסלות ניגודית בין איום ופחד לבין ערגה חוושנית רועדת*כתיבה מעניינת ריקי

שיר נפלא כתיבה רהוטה.

ושורת הסיום צובטת את הלב.

תודה

.

בלוז 

ריקי בוקר טוב

שיר שמשרה אווירה מיוחדת ואני ראיתי בשורות הבאות את גן העדן

הפרי מוקף ברמז

ועצים כִּבדי  ענף

חשבו לתת לך מחסה

את הרמז לאדם המסתתר

ואולי רמז לחטא הקדמון

שיר נפלא כתבת .

שיר מרגש במיוחד

מבטא כמיהה יופי וכאב

את כותבת נפלא ריקי

הכתיבה שלך יפה עד כאב...

בפשטות ,קלות , וקיצור  את מעמיקה ונוגעת.

בתוך הקיץ שלךְ ממהר הכּפור

לפרוץ אל קינךְ החמים

עצוב וצורב את הנפש.

חג עצמאות שמח יקרה

שיר עצוב מצמרר!

 -----------------------------

יום עצמאות שמח.

מה יש לומר

יפה וענוג

וצובט לב

כתוב מעולה

כאן וכאן שתלתְ פּרחים

ושם אבני כּורכּר סימנו גבולות

ובזה נטמן הקול

הכל

תודה יקירה

לאה

דמעה מבפנים ודמעה מבחוץ
כאן פרחים ושם אבני כורכר
והדרך מסתלסלת בין התלתלים
דרכה של דמעה....

וכמה שנגעו בי מילות הסיום:

"..ועצים כבדי ענף
חשבו לתת לך מחסה..."

חשבו...

כאותם ברושים המלווים אותנו תמיד בחלקות ההן....

כמה הרבה נאמר בין השורות
כמה רגש טמון בין השורות

נוגע ללב
עצוב
כראוי ליום שכזה.... 

אני מתקנת את התגובה - אחרי שהבנתי כי זה שיר על שכול -

כי מדובר כאן בכאב, שילווה לעולם, התמודדות לחיים,

וגם בתוך השמחה מסביב, לעולם יישאר משהו עצוב.

מי מאיתנו לא נוגע בשכול, ישירות או עקיפות, זה חלק מאיתנו,

נותר לנו רק להקשיב חרישית לרחשי הלבבות.

ידיו באות אליך פורעות סודות.

אומרים ככל שרב הנסתר, רב גם הקסם,

ככל שנפרעים הסודות, מתפוגג הוא איתם...

עוד שיר מקסים שלך,

תודה, בני