ושוב סליחה שלקחנו מכם את שאסור למדינה לבקש. וסליחה גדולה מההורים שלכם שנתנו לנו כל מה שיש. וסליחה ששברנו כך את רוחם והשארנו אותם לדמם. סליחה שאנחנו מצדיקים את המחיר שנדרשתם אתם לשלם. סליחה שאנחנו לוקחים לנו רשות להמשיך ולבקש כל הזמן. מגישים חשבונית בכל דור ודור להעלות צעירים כקורבן. סליחה סליחה סליחה. לא אמרנו מספיק סליחה. לא עשינו מספיק, למרות שאמרנו שצריך להפסיק לצרוך דם. לא עמדנו בהבטחותינו החוזרות והנשנות והעלינו למולך קורבנות אדם. קידשנו משהו אחר במקומכם, צאן ברזל וצאן זהב. ועדרי המתכת נעדרי לב, והכסף צבעו קר. סליחה סליחה, ושוב פעם סליחה. נשמיע את הצפירה בזמן. סליחה שנפלתם על קרקע, שדה בור, על מדבר, על טרשים, על נדל"ן. סליחה שבנינו עבורכם כפרים קברים בשולי כל יישוב. כדי שלא נצטרך להיזכר יותר מדי, רק פעם בשנה ורק לזמן קצוב. |