בעיניך ,לכאורה, התמימות היתה נכרת,

במגע גופך, בנשיקה ממכרת.

בליטוף אצבעותיך,

במילותיך המרחפות,

במגע עורי בעורך,

בריח שלך.

בשיחות אינספור על כל נושא בעולם,

בנוכחות בתחושה שאתה תמיד שם.

במכתבים ששלחת,

בשיחות משותפות על הרהורי הלב,

בשיתוף על רצונות, על מאווים על כאב.

על הרצון להיות,

על ביחד,

על פנוי מקום לאמת, 

על מה חשוב בחיים באמת.

תחושה אמיתית במציאות מדומה,

חיבוק ארוך,

נשימה חמה.