כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    לזכרו של אבי, ישראל מנחם טירקל

    21 תגובות   יום שני, 19/4/10, 12:30

    יזכור
    אבי, ישראל מנחם טירקל, בן חיה-קלרה לבית קמינקר ואברהם טרקל, נולד ביום כ"ט בתשרי תר"ע (14.10.1909) בעיר טרמבובלה, (גליציה שהפכה ל-)פולין.
     
    תחילה למד ב"חדר". עם סיום מלחמת-העולם הראשונה נתקבל לבית-ספר תיכון בוורשה. בזמן לימודיו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ופעל להחדרת הציונות וחשיבות ארץ ישראל בקרב חניכיו. הוא סיים סמינר למורים והורה שנתיים בבתי-הספר "תרבות" עד עלייתו לארץ, בראשית תרצ"ו.
     
    מיד עם עלייתו ארצה נתקבל כמורה כללי בבית-ספר יסודי בטבריה וכן כמורה לזמרה, ציור ומלאכה. כעבור שנה קיבל על עצמו גם הוראת מקצועות הטבע ובפרט פיסיקה בכיתות הגבוהות. את רוב מכשירי ההדגמה הדרושים צריך היה להתקין בעצמו. בפגרת הקיץ סיים השתלמות בחקלאות בבית-הספר "כדורי" ואחר-כך לימד את תלמידיו גם פרק בהלכות גינות-ירק.
     
    בימי מאורעות תרצ"ו הצטרף ל"הגנה", הגיע לדרגת מדריך ולידיו נמסרו הפיקוח על העמדות ביום וסידור השמירה בלילה. בפגרת שנת תרצ"ח חזר לפולין כדי להעלות ארצה את ארוסתו, לימים אמי - אולגה לבית אקרמן. אבי המשיך בהוראה בעיר טבריה.
     
    עם תחילת מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושכנע גם את אמי להתגייס כמוהו. בתחילת פעילותו בצבא הבריטי עסק אבי בגיוס צעירים. לשם כך הוחזר לטבריה והצליח בעקירת ההשתמטות. לאחר מכן גוייס לבריגדה היהודית, בגדוד השני, פלוגה ב' והשתתף במסע ארוך מצפון-אפריקה דרך איטליה וגרמניה להולנד.
     
    כשהגיעו ללוב נבחר ביחד עם עוד שני מורים, יוסף זלצברגר ואבנר רחמיאלי, לארגן ולנהל את בית הספר העברי בעיר בנגזי, בו הורה והטיף לציונות. במעטה שירותו בבריגדה עשה בענייני העלייה הבלתי-לגלית ובהוראה בקרב הנוער. באמצעות הוראת הילדים הביא עם חבריו המורים את הציונות לקהילת יהודי לוב שניצלה ברגע האחרון מציפורני הגרמנים.
      
    בסוף שנת 1945 השתחרר מהצבא הבריטי וחזר לארץ. על-פי בקשתו הועבר לירושלים להוראה ב"מרכזיה", לימד את תלמידי כיתתו חשמלאות, שרברבות, מסגרות ונגרות ויסד שם מחלקה חדשה להוראת מלאכה בשם "בדק בית" ועיבד תכנית-לימודים מקצועית.

    בראשית מלחמת-העצמאות נמנה עם מגיני ירושלים וכמפקד מחלקה פיקד על העמדות בשכונת מונטיפיורי החדשה. בדרכו לעמדה (בתלפיות מול רמת-רחל הנצורה, כשחזר מביקור פצוע בשכונת רחביה) נפגע מפצמ"ר, ליד בית הכנסת ישורון. רגלו נקטעה ואיבד דם רב. בירושלים הנצורה לא נמצא עבורו דם מסוג
    -RH והוא נפח את נשמתו על שולחן הניתוחים, ביום א' בסיוון ה'תש"ח (8.6.1948).
     
     
    יהי זכרו ברוך.

    קברו של ישראל מנחם טירקל בהר הרצל

    __________________________________________
    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/4/13 09:10:

       

      ''

        25/4/12 18:24:

       

      תודה לכל המגיבים.

      יום זכרון הוא יום מיוחד, שבו מפנים זמן לחשוב על ההיסטוריה שלנו, בבחינת:

      "דע מאין באת ולאן אתה הולך" (משנה, אבות ג א).

       

        25/4/12 10:54:
      אני כתבתי לזכרו של אבי ביום השואה ואתה - ליום העצמאות והרי זו כל ההסטוריה שלנו על רגל אחת
        25/4/12 09:45:
      השורשים שלך הם מי שאתה כעת מי יתן ויהיו יותר אנשים כמוך שמחה שהיה לי הכבוד להכירך
        9/10/10 23:54:
      דע מניין באת

      יהי זכרו ברוך

       

        4/5/10 00:41:


      איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?

       

      ת.נ.צ.ב.ה

       

      מרגש, מעניין

       

      אשריך שזכית בשורשים שכאלו

       

      ודאי גאה בך

        4/5/10 00:36:

      מלח הארץ!
        24/4/10 20:03:

      זהו סבי ז"ל שהכרתי לצערי רק מתמונות וסיפורים

      אך אני גאה לשאת את הגנים של האדם הנפלא הזה

       

        21/4/10 17:55:


      מסוג הסיפורים שממחישים לנו כמה גדול הפער בין הנתינה וההקרבה של דור תש"ח לדור של היום.

      הדור של אביך בנה את המדינה במו ידיו נגד כל הסיכויים הסטטיטסטיים והגיש לנו אותו על מגש. צריך ללמוד יותר מההסטוריה כדי לבנות לנו עתיד טוב יותר בארץ הזאת

        21/4/10 09:22:


      דורון יקר,

      איש אשכולות היה אביך ז"ל

      יהי זכרו ברוך

      אסתי

        21/4/10 00:38:

       

      גם עם חלוף השנים הכאב תמיד נשאר.

      יהי זכרו ברוך.

       

        20/4/10 08:17:

       

      הלוואי שנזכה ליום בו יאוחד* יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ביחד עם יום הזכרון לחללים מהצד הערבי.

      למחרת היום תחגג סולחה אמיתית בין האחים הניצים.

       


      * אני מתכוונת לאיחוד רשמי ולא לחג "אלטרנטיבי".

       

       

        19/4/10 23:09:

      אין מילות ניחומים

      אבל תודה על כי סיפרת ושיתפת .

        19/4/10 23:01:

       

      החל מה-5 ביוני 1948 גברו ההפגזות הירדניות על ירושלים שהתמקדו בעיקר בבנייני המוסדות, כמתואר בארכיון צה"ל.
      כך נראו שובלי הפצמ"רים שנורו ממזרח לעיר העתיקה, לעבר השכונות המערביות.
      הפגזת ירושלים לפני ההפוגה הראשונה
       

        19/4/10 22:27:

       

      מעניין ללמוד מהפוסט שלך שלאחר המרד הערבי (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט) היה צורך בעקירת ההשתמטות. כנראה שאין חדש תחת השמש. אביך היה אדם מיוחד במינו. בזכות אנשים כמוהו נבנתה המדינה. יהי זכרו ברוך.

       

       

        19/4/10 22:08:

       

       

        19/4/10 21:13:

      אדם מיוחד . וודאי היה גאה בך .
        19/4/10 19:59:
      יהי זיכרו ברוך
        19/4/10 19:42:


      יהא זכרו ברוך ומנוחתו נכונה.

      פיסת הסטוריה.

        19/4/10 12:56:
      תודה שהעלית את סיפור משפחתך דורון, שלא תדע יותר צער.

      פרופיל

      חיפוש | עזרה?

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי