אנשים -חברים
לכל אחד יש משהו מיוחד.לפעמים הם יותר מאחד שניים שלושה,אבל ליבנו יודע אותם, לפעמים ראשינו מתנגד ואומר בעצם"אני לא מכיר אותם" אבל כשאנו נפגשים במבט ,אנו יכולים לזהות את הנשמה התאומה שלנו, ולו בהבזק של מבט, בניצוץ,ואז קיבתנו מתהפכת, לא תמיד הצד שמנגד יכול לזהות והסיבות רבות, התזמון, החסימות האילוצים, ולכן קיים פחד שהזיהוי יכול להתמוסס,אבל הנשמות יכולות לזהות עצמן תחושהעולה שההכירות היא בעומק שאותו לא יכולה התודעה המודעת להכיר, זה בעומק ששמור לבן משפחה קרוב כמו אח בן הורה,ישנה תחושה של ביטחון ואמון גדול שמימד הזמן הוא לא משמעותי, אפשר במסכת חינו לפגוש לא פעם ולא פעמיים את אותן נשמות תאומות אנחנו רקצריכם להיות קשובים ,כי כשהן לידנו החברות היא בעלת ערך עליון ורצון הנתינה והאהבה הם אין סופיים, והם אכן ישנם עמנו ולידנו.
פוסטים פופולאריים
-
לנעה יום הולדת...
14/4/10 | 3026 צפיות
-
כלתי...
16/8/08 | 16743 צפיות
-
s.o.s....
1/7/09 | 1290 צפיות
-
בני -יחידי
20/6/08 | 1931 צפיות
-
יום הולדת ללירון..
4/12/09 | 2821 צפיות
-
ועוד ברכה אחת...
26/3/10 | 1868 צפיות
פוסטים אחרונים
- שנה טובה 12/9/12
- ערב התרמה לילדים חולי סרטן. 17/12/11
- נשים בעשייה. 5/11/11
- ערב התרמה - מחלקת עיניים בית חולים כרמל 9/4/11
- והעיר צהלה ושמחה 19/3/11
- דוקפה.... 24/12/10
משפחה "ענקית"
כבר שנים שאני חושבת מתי אעלה פוסט על המשפחה הזו.. משפחת ברזלי מקרית חיים. קרית חיים היא אחרת...כמו קיבוץ קטן, כולם מכירים את כולם.. משפחת ברזלי צבי ורינה גידלו שלושה ילדים לתפארת מדינת ישראל, צבי בעצמו היה פעיל ובעל נתינה אינסופית.. שניים מהילדים הכרתי ,ואחד מהם מאד מאד טוב, הבת הבכירה מיכל - היתה מורה שלי ,אשתו של הטייס המהולל אבי לניר- לא אשכח שבאחד משיעוריה -הודיעו ברדיו שפרצה מלחמת ששת הימים ואנו כילדים צהלנו והיא-היתה קפואה ובקשה מיד שקט!"מלחמה זו לא שמחה.." לימים התגייס אחיה של מיכל - שרוליק המתוק לאחר 12 שנות לימוד משותפים שחווינו ביחד - גויס לשריון,והיה למפקד טנק,גם שם בלט באהבתו לאדם באשר הוא, עלם חמודות בעל רגישות מופלאה לאדם ,תמיד נתן דוגמא אישית. כשפרצה המלחמה היה בחטיבת שריון שהיתה ברמת הגולן,לחם בקרב נגד כח שריון והשמיד 20 טנקים ,במהלך הטנק נפגע והוא נהרג במקום. אחותו מיכל הנשואה לסא"ל אבי לניר קבלה את הידיעה על מות אחיה בעוד בעלה מפקד הטייסת המהוללת 101 שנודע כאחד הטייסים הבכירים והמעולים בצה"ל יצא בעקבות טייסיו לאותה רמת הגולן ומטוסו הופל ע"י טיל קרקע אויר,אבי לניר נראה צונח ונופל בשבי הסורי כשהוא בריא ושלם. כעבור 8 חודשים הוחזר ארונו ע"י הסורים ,הוא עונה למוות ע"י חוקריו ולא חשף כל מידע . היכן ישנם אנשים כמו האיש הוא...מתנגן השיר ברדיו.... ולפני שנתיים לערך בעודי יושבת בבית קפה בתל אביב יושב למולי עלם חמודות - שיכפול של שרוליק ברזלי ז"ל , ביקשתי סליחה ושאלתי - שמך נועם לניר? כן הוא ענה לי...אני יכולה לחבק אותך? אני הייתי חברה של הדוד שלך שרוליק.... נסתרות דרכי האל... בתמונה העליונה נועם לניר. התממונה השניה -שרוליק ברזלי ז"ל . |
תגובות אחרונות
-
נ.ב.א.
בתגובה על דפנה ארמוני ולייזי גורדון בהופעה מיוחדת
-
נ.ב.א.
בתגובה על שנה טובה
-
יורם פרקט
בתגובה על נעה נכדתי
-
משה רוטמן
בתגובה על ערב התרמה לילדים חולי סרטן.
-
דליה אלעזר
בתגובה על נשים בעשייה.
-
mi alma
בתגובה על יום הולדת היום...
תגובות (82)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רק בריאות
פיני
הצלחת להעביר בי צמרמורת
אכן, נסתרות דרכי האל
הזמן
הוא גלגל ענק
וכמי שמציירת מעגלים
לא תמיד הם סביב הטקסט השמח
אני מבינה איך מעגל נפתח
וכשהוא נסגר
נפתח עוד מעגל
והמעגל לפניו יש ממנו מהמעגל הקודם
ולוקח ממנו למעגל הבא
מרגש ...
מרגש מאוד .תודה נורית.
המפגשים האלו
הבלתי צפויים
מחזירים אותנו אחורה
בזמן ובלב
סיפור קטן יומיומי שמתאר את ההויה המטורפת שלנו כאן
ובזכותם אנחנו כאן ...
יהיה זכרם ברוך .
לי אין מילים, נורית
טוב שהצלחת להוציא על הכתב
"במותם נתנו לנו את החיים . . ."
יהי זכרם ברוך.
תודה שהבאת לנו את סיפורה של משפחה מופלאה .
לא סתם שיש לנו 4 חדרים בלב -
באחד עצב ובשני שימחה בשלישי כאב וברביעי אהבה
וכך תמיד שניים יהיו בעליות כששניים בחדרים ויתחלפו להם עם הזמנים ..
זהו סיפור חיינו כעם .
ועם הכאב באה השימחה ועם העצב באה האהבה וחוזר חלילה .
חג עצמאות שמח
ריגשת אותי נורית.אנשים נפלאים יש כאן.מי שלא הבין,אנחנו עדיין במילחמת שחרור.
נסתרות דרכי האל.
נפלאים הדרכים
שבהם אנו "זוכים"
להתגלותו של נס.
מרגש, מרגש הפוסט.
אנושי ומרגש וישראלי כמו השם הלא מקרי של החבר הנעדר-נוכח. תודה על השיתוף.
סיפור עצוב ומרגש..
בהחלט כן .נסתרות דרכי האל ..
יהי זכרם של הנופלים ברוך
מרגש נורית יקרה,
ביום הזה אנו מתעוררים
להבין שכל אחד הוא עולם ומלואו..
כל אחד הוא פלא שלא יאמן...
לא רק ההולכים אלא גם כל הנשארים
לשאת את כל הכאב הזה....
ומי יתן ויגיעו ימים אחרים ... מבטיחים יותר
שלום, אחווה ואחדות....
התרגשתי איתך.
מרגש
נפלאות ונסתרות דרכי הגורל
יהי זכרם ברוך..
מרגש ביותר!
*
אלומה
בזכות הקרבתם אנו חיים .
נחמתנו היא שמדינת ישראל תיכון לעד
בטוחה, שלווה , ומשגשגת
עמה נהנה מעמל , איש תחת גפנו ותאנתו
שאנן ורגוע באין מחריד, מתפרנס בכבוד וברווחה
ללא עוד מלחמות ,חלילה , אסונות וצווחה.
התרגשתי לקרוא את הפוסט
אכן , נפלאות גורל חיינו.
זה ו סיפור על גבורה מחמם את הלב וביום שכזה יקרה שלי פי כמה ,
תודה על הסיפור וחג עצמאות שמח לך נורית
נורית יקרה,
ריגשת אותי מאד..
בדיוק אתמול דיברו
עליו בטלויזיה...
כן...בזכותם אנו כאן
חיים בביטחה..
תודה שהבאת.
יהי זכרם ברוך !
ופגישתך המקרית
עם הבן כל כך
מרגשת !
סאלינה
תודה שהעלית זכרם של היקרים האלה.
נקווה שלא נדע עוד צער
ונחגוג את העצמאות.
רמי
אכן נסתרות דרכי האל.
ריגשת אותי מאוד.
תודה
נוריתי -
תודה על השיתוף המצמרר
ת.נ.צ.ב.ה
עוד נזכור את כולם
זה לא ככה השיר והמציאות
כואב
טראגי
אבל הם מגש הכסף של מדינת ישראל
מרגש ומדהים. העלת צמרמורת בגופי.
מרגש מאוד ונוגע.
יהי זיכרם של הנופלים ברוך.
*
איזה סיפור צמרמורת...*
סיפור מרגש מעורר השראה.
איזה כיף שיש מי שנושא את הגנטיקה שלנו ומשאיר חותם
ממש עודדת אותי ביום הקשה/עצוב של היום
אורלי
קראתי
והוזלתי דמעה
מרגש...
מרגש...
מרגש...
בע"ה
תודה על השיתוף נורית
רק בשורות טובות יקירה
העיקר שהבאת את זה לכאן בסופו של דבר...
מרגש ביותר.
תודה על השיתוף.
פוסט מרגש
ומחכים
צודקת פוזית היקרה
ואת מרגשת בכתיבתך
תודה על השיתוף
אלין********
עיני דומעות.
תודה על הסיפור המרגש וה"קטן" הזה כדי לגלות מה שכחנו על ישראל היפה באמת.
עד כמה השקט והאמון והצניעות חשובים פי אלף מהצלילים שעושים עם אמונה, במקום הצניעות שבאמון.
נוגע ומחכים, ובעיקר - עצוב
אנחנו כפר גלובאלי קטן נורית.....
מרגש!
חלי בן דויד
במותם ציוו לנו את החיים...
לזכור את אלו שנפלו...
לחבק את אלו שנשארו...
חג שמח!!
שון.
נורית יקרה
איזה מפגש מצמרר
ואיזה סיפור עצוב
שיהיה חג שמח
תודה יקרה. ריגשת אותי.
אוי לזכור את שמם.
גיבורי ישראל הלוא בזכותם ואחרים אנו קיימים.
תהה נשמתם צרורה בצרור החיים...
יהל.
נורית אהובה
אני קוראת ובוכה.
כתוב כל כך ברגישות.
כמה כאב יכולה משפחה אחת להכיל?
הלב נקרע.
נקודת אור מרגשת היא תאור המפגש עם נועם,
ממש סרט.
יהא זכר הנופלים ברוך
*שרה
*ביום עצוב זה אין לי כח להגיב, רק לככב.
גאוותנו, יהי זכרם נצור וצרור בזכרוננו לעולמי עד
נוריתי
בעודי חושבת איך עושים את הסוויץ' הזה מהכאב לשמח
את שולחת את הפוסט שלך
ושוב מציפות הדמעות את עיני
הסיפורים כואבים מידי
ובראשי השאלה שוב מהדהדת:
עד מתי?
האם יהיה לזה פעם די?
לתפארת מדינת ישראל.
את צריכה לשבת יותר
בבתי קפה בת"א(-:
חג שמח
שחווינו ביחד - גויס לשריון,והיה למפקד טנק,גם שם בלט באהבתו לאדם באשר הוא,
עלם חמודות בעל רגישות מופלאה לאדם ,תמיד נתן דוגמא אישית.
נורית יקרה
הסיפור שלך מופלא ומרגש.
יש ליום הזכרון חשיבות
בהיותו דבק שמלכד את
כולנו למשפחה מחבקת אחת
גורל משותף כאב מאחד
ותקווה מתמדת לעתיד טוב יותר.
יהיה זכרו של ישראל ברזילי ברוך!
ויהי זכרו של אבי לניר ברוך!
חג עצמאות שמח נורית
ברצוני להודות לך על העלאת משפחת ברזילי גם בפורום זה.
הכרתי את צבי ברזילי בשנות השבעים השמונים והתשעים.
איש רציני. עולו של עולם על כתפיו.
עשה שליחותו הציבורית באמונה. לא תפסתה אותו בשיחה בטלה.
כמעט לא רשם דברים הכל זכר והכל עשה על אלתר.
כשהוא היה אחראי למשהו ידעת שזה יתבצע.
אני מניח שבמשפחה כזו לא יוצאים לוחמים ואנשים שאיכפת להם אם אין להם דוגמא ומופת בבית.
האם חיבקת אותו בסוף?
מה את חשה היום? מה עשה לך החיבוק?
סיפור עצוב
שיש בו גם הרבה מאהבת הארץ
ואהבת האדם
תקון טעות
הדרכתי את נועם... בצבא.
:)
מרגש ועצוב כאחד.....
ניפלאות דרכי החיים
תודה על ששיתפת יקירתי
יום עצמאות שמח
* כוכב אהבה ממני
חיה
מרכין ראשי בפני כל הנופלים במערכות ישראל
יהי זיכרם ברוך !
נורית יקרה
כמה מרגש סיפורך
יכולה להבין את ההתרגשות
העצומה........... דמעות בעיני
עצוב
אסתי
מיכל לניר היתה גם מורה שלי לספרות ולשון
אבי לניר היה איש מקסים. מלא חן וצניעות
וכמובן יפה תואר
נורית אהובה,
תודה על השיתוף,
סיפור מרגש מאוד
יהי זכרם ברוך לעד!
שלך באהבה גרטה*
ת.נ.צ.ב.ה
עצוב ומרגש.
ריגשת אותי מאוד נורית אהובה
רוצה לחבק אותך
על הדמעות שזולגות לי היום בלי הפסקה. אשוב
נורית,
סיפור מרגש..
בעקבות מפגש מרגש....
אכן עולם קטן
אמי הייתה עם סבו וסבתו של נועם לניר (אז לנקין) בפלוגת בית"ר הרצליה שלימים אבי היה למפקדה ונישא לאמי בתחילתה של מחתרת האצ"ל. אימי זוכרת טוב את הולדתו של אבי לניר
אמו של אבי לניר עלתה לארץ באניה עם אבי, והיתה נערה יפיפיה יש לי תמונה שלה ושל בעלה עם שאר "החברה" בחוף ימה של ת"א
אמי שמרה על קשר של חברות עם אמו של אבי עד לפטירתה ודאגה לבקרה בימים קשים
לפני כ3 חודשים אחותו של אבי ראיינה את אמי בביתה של אימי בר"ג, לספר זכרון שנועם ואחותו רוצים להוציא לאור
אח סבו של נועם היה מפקד "אלטלנה" אליהו לנקין
אכן משפחה מפוארת מכל הבחינות מלאה בנתינה באומץ דרכיה ובאהבת הארץ והאדם כל שלושת הדורות המדוברות
ואבי לניר - (ויש דברים שכנראה חסויים) מגיבורי ישראל והמדינה קיימת ב ז כ ו ת ם
וואו... איזו צמרמורת...
כל כך מרגש ... דומעת.. .
תודה ..
נוגה.
נורית
מאד, מאד מרגש...
נורית יקירתי
העברת בי צמרמורת.
מרגש מאוד.
בזכות אותם גיבורים , אנו חיים פה בביטחון
חג שמח חברה יקרה
פוזי*
כמה אנשים יש כאיש ההוא
אשר היה כערבות הבוכיות...
ביום שכזה זה ניכר וניבט בכל פינה.
טובה חברתי ,
את היית שם, זה פשוט היה סרט,
לא הפסקתי לחבק את נועם!
הוא שיכפול של שרוליק ז"ל.
נורית יקרה !
זכיתי להיות עדה למפגש שלך עם נועם - מדהים, כדברייך !!
שלך, טובה.
נפלאות ועצובות דרכי העולם.....