כותרות TheMarker >
    ';

    עסק משפחתי I חברה משפחתית - לפעמים (ה)גשר הוא רגש / אלי כהן

    79 תגובות   יום שני, 19/4/10, 18:02

     

    יש לעיתים מצבים בהם המגשר נזקק למעין מנוף קסמים שיתניע תהליך שלום בעסק המשפחתי או יחלץ אותו מתקיעות חמורה. ברגעים שכאלה הכל תלוי על בלימה. לפעמים, הבזק אינטואיציה ואמירה רבת השראה של המגשר הם שעושים את ההבדל ומובילים את הצדדים לנקודת מבט חדשה המקימה גשר ביניהם.  

     . 

                                                               *** 

    .

    שלום, שמי יורם. אני שותף עם אחי הבכור בעסק משפחתי. אנחנו זקוקים לעזרתך...

    .

    כך אמר הקול מעבר לקו הטלפון. היה בקולו הסדוק של יורם משהו המשדר פגיעות ומצוקה. הייתה בקולו גם רכות שובת לב. לא היה ספק שהאיש נסער והוא זקוק לתמיכה והכוונה.

    .

    אשתדל לעזור אם אוכל. איך הגעת אלי ?   

    .

    דרך האינטרנט. קראתי כמה מאמרים שלך על הגישור בעסקים משפחתיים והתרשמתי מאוד מהכתיבה שלך.

    .

    תודה. איך אוכל לעזור לך ?

    .

    אחי רוצה לבצע מהלך עסקי די משמעותי וכבר שלח על כך מזכר למנכ"ל החברה וזימן את כל בני המשפחה ואת כל עובדי החברה לטקס הכרזה והרמת כוסית שייערך ביום חמישי בבוקר. אחי ידע שאני לא מסכים אבל בכ"ז שלח את המזכר הזה. אני נקרע ...  

    .

    אז מה עשית ?

    .

    שוחחתי איתו והצעתי שנזמין מיד מומחה לעסקים משפחתיים לגשר בינינו. הוא רק בקושי הסכים. תוכל לבוא אלינו מחר ?

    .

    אוכל להגיע רק ביום רביעי בשעות אחרי הצהריים המאוחרות.

    .

    מה אעשה עד אז ?

    .

    אתה רוצה ליצור משבר ?

    .

    לא.

    .

    אז בבקשה תמתין עד שניפגש.

    .

    ביום רביעי בשעות אחרי הצהריים המאוחרות הגיע המגשר למשרדי החברה אי שם בצפון הארץ. לאחר שהחנה את מכוניתו במגרש החניה הענקי הוא עשה דרכו אל בניין גבוה מאוד, עבר שער חשמלי וכמה מסכי טלוויזיה במעגל סגור עד שנפתחה בפניו בזמזום חרישי דלת הכניסה למשרדי ההנהלה. הוא הגיע לדלפק קבלה מפואר. מאחרי הדלפק ישבה בדממה פקידה חביבה ומולה השתרעו שני מסדרונות ארוכים ובהם משרדים שנראו ברובם שוממים. פקידת הדלפק כנראה ידעה שנקבעה למגשר פגישה עם האחים השותפים כי ניכר היה בהתנהגותה שהיא ממתינה לבואו. היא הכניסה אותו ללא דיחוי לחדר הישיבות של החברה.

    .

    תשתה משהו ?

    .

    כוס מים, תודה.

    .

    הפקידה יצאה מיד והותירה את המגשר לבדו. חדר הישיבות היה גדול ומרוהט בקפידה ובפשטות רבה. קירותיו סוידו בצבע קרם בהיר מאוד ושטיח ירקרק, עבה, ריפד את הרצפה מקיר לקיר. במרכז החדר המלבני עמד שולחן אובאלי גדול למדי מעץ כבד, בגוון מהגוני, וסביבו כ 12 כורסאות עור מהודרות בצבע חום כהה. הפקידה חזרה לחדר והציבה בראש השולחן קנקן מים גדול ולצידו מספר כוסות ויצאה מיד. על הקיר האחד של החדר היה תלוי מסך ובצידו הנגדי של החדר ניצב מקרן ולידו מחשב נייד. באחת מפינות החדר עמד עציץ חרס ענקי ובו שיח גבוה עם עלים גדולים ובשרניים ופרחים כחולים קטנטנים. לצידו של עציץ החרס הייתה גומחה גדולה בקיר ששימשה פינת קפה ומשקאות קלים. אור בין הערביים הכתום חדר מבעד לחלונות ושטף את חדר הישיבות המשקיף אל נוף הררי קסום.

    .

    המגשר התיישב בכסא שבמרכז השולחן הענק. מבטו נפל מיד על תמונה שהייתה תלויה על הקיר שמולו וממנה ניבטה דמותו של גבר ואז נפתחה הדלת... 

    .

    לחדר נכנסו בזה אחר זה שני גברים צנומים וגבוהים למדי, לבושים מכנסי חאקי בסגנון ספורט אלגנט, חולצות לבנות פתוחות צווארון ועל ראשיהם כיפות סרוגות כהות שגודלן כגודל אגרוף, כאילו נדברו להופיע למפגש איתו בתלבושת אחידה. האחד נראה כבן 55 והשני כבן 60.

    .

    שלום, אני יורם.

    .

    שלום, אני יפתח.

    .

    יורם הצעיר הושיט את ידו ראשון אל המגשר שקם לקראתם ולחץ את ידו בחמימות רבה. יפתח אחיו הביט במגשר במבט קפוא ולחץ את ידו לחיצה קצרה ותקיפה כמי שאומר "אין לי ברירה והייתי מעדיף שנגמור עם זה מהר".

    .

    האחים התיישבו, יורם בראש השולחן ויפתח לצידו. המגשר התיישב מולם.

    .

    יורם לקח לידיו את קנקן המים ומזג לעצמו באיטיות רבה חצי כוס מים והניח אותה לצידו. אז פתח בדבריו והבהיר את המצב הקשה שנוצר בינו לבין אחיו. קולו היה עצור ואף נשבר קלות מספר פעמים. בדקדקנות רבה גולל בפני המגשר את תולדות החברה ואת הישגיה עד לרגע פרוץ המחלוקת עם אחיו, שותפו לעסק. הוא נראה כמי שעושה מאמץ כביר לגייס את כוחות הנפש הדרושים. בתום דבריו לגם לגימה אחת מהמים שמזג לעצמו וכחכח בגרונו, מבקש לשקם את קולו שנשבר. אז תלה את עיניו באחיו, ממתין בדריכות למוצא פיו.

    .

    יפתח החל בדבריו, כמעט לוחש, שוקל ומודד כל מילה, נזהר פן ילהיט את האווירה ואמר עד כמה הוא כאוב ומתוסכל מהסירוב של יורם. אחרי זה עשה אתנחתא והביט ביורם, בוחן כל נים בפניו. פניו של יורם היו חתומים. אז החל יפתח לספר כמה גדולה לדעתו ההזדמנות העסקית וכמה חמורה תהיה השפעת ההתנגדות של יורם על החברה והמשפחה כולה. הוא נשמע כמי שעלבון אדיר אצור בליבו. יורם החל להביט בתקרה כמחפש ישועה או כמי שמנסה לברוח מההאשמה הגלומה בדברי אחיו.

    .

    כשעה ארוכה בילה המגשר בהקשבה לגרסאותיהם המאלפות וסיפורם המרתק של שני האחים שהקימו עסק משגשג לתפארת. המתח היה רב והכאב מילא את החדר. האחים שמרו על איפוק, הקשיבו זה לזה ונזהרו מאוד בדבריהם אך נדמה היה שמעל השולחן כבר עמדה לה עננה גדולה ושחורה, כבדה ומאיימת. ואז .... נפלו עיני המגשר שוב ... על התמונה שעל הקיר.

    .

    האיש שבתמונה נראה מבוגר מאוד. הוא היה לבוש בחליפה מהודרת בצבע כחול כהה. עניבה פרחונית אדמדמה פיארה את חולצתו הבהירה, מטפחת תכולה הייתה תחובה בכיס מקטורנו ושיערו הלבן והשופע להפליא היה מסורק לאחור בקפידה רבה ובהק בלובנו. הוא ישב ליד שולחן גדול שעליו היה מונח מסמך כשבידו עט מוזהב. הוא נראה כמי שעומד לחתום על המסמך. עיניו נצצו וחיוכו היה רחב ושופע. על הקיר מאחריו היה תלוי שעון קיר עגול עם מחוגים גדולים וכסופים שהראה כמעט 12:00, על הקיר מתחת לשעון הייתה תלויה מפת הגלובוס במסגרת עץ דקה ומבריקה. במרכז השולחן, ממש לפני המסמך, עמד סידור פרחים מלבלב בשלל צבעים. התמונה נחה במסגרת עץ מפוארת שלא הותירה כל ספק לגבי חשיבותה ולגבי חשיבותו הרבה של האיש בה.

    .

    סקרנותו של המגשר התחדדה. הוא הרגיש שהגיע הזמן לקחת את הפיקוד  ...

    .

    מי האיש בתמונה ?

    .

    אבא ( ענה יורם מיד ).

    .

    הוא בחיים ?

    .

    כן. תודה לאל. ( השיבו שניהם יחדיו ).

    .

    הוא יודע על המחלוקת שפרצה ביניכם ? 

    .

    חס וחלילה ...  (  ענה יפתח ).

    .

    נדמה לי שאבא אומר לכם משהו ...

    .

    באמת ... ?!  ( אמר יורם בחיוך ספקני )

    .

    מה כוונתך ? ( הפטיר יפתח בהשתוממות )

    .

    ציפייה גדולה עמדה אז באוויר. האווירה בחדר שהייתה כבדה מאוד הוקלה במעט. המגשר הרגיש שרוח טובה שורה עליו והוא החליט ללכת עם האינטואיציה שלו .... הוא הבין שאבא היה ללא ספק מחוץ למחלוקת והמחלוקת הזו ודאי אינה לרוחו. הוא החליט לרתום את דמותו של אבא הניבטת מהתמונה שעל הקיר לטובת השלום בין בניו.

    .

    הביטו באבא, הוא מביט בכם ... העיניים שלו והחיוך שלו משדרים תקווה ואמון ... השעה כמעט 12 אבל העולם כולו פרוש לפניכם... הפריחה העסקית בהישג יד והיא תהיה יפה ומלבלבת אם תדעו ללכת בשביל הזהב ולהגיע להסכמה ששניכם תוכלו לחתום עליה. נדמה לי שזה מה שאבא רוצה לומר לכם ממש ברגע זה. אתם יכולים לראות את זה ?

    .

    נפלה דממה שנמשכה דקה ארוכה ... האחים שנפעמו מפרשנותו של המגשר לתמונת אביהם הזקן נעצו חליפות את מבטיהם המשתאים במגשר ובתמונה שעל הקיר, תוך שהם בוחנים בה כל פרט. יורם הליט את פניו בשתי ידיו כמבקש להסתיר את עיניו שאיימו לדמוע. יפתח קם ממקומו, הניח ידו על כתפו של אחיו הצעיר והציע לו ממחטה. יורם נחנק והחל למלמל שברי מילים. יפתח שנראה נרגש מאוד פנה אל המגשר.

    .

    יד אלוהים הביאה אותך אלינו. אני מבטיח לך שנסדיר את העניין בדרכי שלום. אנחנו חייבים את זה לאבא, לעצמנו, למשפחה, לחברה ולכל העובדים. תעזור לנו ?

    .

    יורם הביט ביפתח כמי שאינו מאמין למשמע אוזניו. זיק של תקווה ניצת בעיניו, דמעה נשרה על לחיו והוא הושיט ידו אל אחיו. יפתח לחץ את ידו. איזו הקלה... המגשר נשם לרווחה.

    .

    כשבוע לאחר מכן יצא לדרכו תהליך גישור שהרחיק את העסק המשפחתי ואת בני המשפחה מסכנת משבר חמור והוביל את האחים לפתרון מוסכם.

                                                   *** .

    מניסיוני למדתי, שלפעמים גשר הוא רגש שהוצב בדרך לא שגרתית על מים סוערים. כדי לעשות זאת דרושים יצירתיות, רגישות גבוהה, חוש עיתוי מעולה, אומץ לב וניסיון חיים רב. .

     

    הכותב הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר העוסק בליווי עסקים משפחתיים. מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים. 

    .

    הערה: הסיפור דמיוני ונכתב לצרכי המחשה בלבד. כל העושה קשר בינו לבין המציאות עושה זאת על אחריותו בלבד.

     .

                                                       כל הזכויות שמורות  ©

    .

    לדיונים:.


    הערך החיובי של ניהול קונפליקטים

    בן ממשיך בעסק משפחתי

    .

    .

    לקריאת מאמרים נוספים:


    עסק משפחתי - זה קונפליקט חיי אז לוותר או להתעקש ?

    .

    העסק המשפחתי - זה חום הלב או אש הקרב ?!

    .

    עסק משפחתי - ייעוץ אימון טיפול או גישור ?

     

    עסק משפחתי - צרות של עשירים

     

     עסק משפחתי - מדור לדורץ לעסקים משפחתיים

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (78)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/14 17:50:
      בעקבות תגובות שקיבלתי לאחרונה ברצוני להבהיר שהמונח "קונפליקט" מתאר בעבודתנו בעסקים משפחתיים וחברות משפחתיות קשת רחבה של ניגודי אינטרסים, הבדלי גישה והשקפה שונה. לא בהכרח מדובר בעימות, סכסוך, מריבה או משבר בעסק המשפחתי.
        12/3/12 08:35:
      לנאוה פלד, לסיגל רוה, תודה רבה.
        6/7/11 00:07:

      אלי "לא ניתן לדרג פעמים את אותו תוכן"
      אין ספק שזה מאמר שבהחלט שווה כוכב

      תעניג אמיתי לקרוא את דבריך
      תודה
      סיגל

        30/4/11 08:25:
      אתה כותב מעניין:) חכמת לב - חשוב מאוד בחיים. מסוג הדברים שנולדים איתם .
        22/4/11 12:41:

      .

      שלל התגובות המקצועיות והאישיות שקיבלתי לסיפור הזה מחברים ועמיתים, באופן פומבי ופרטי, היה גדול ומרגש במיוחד.  

      .

      רוב התגובות הינן של בעלי מקצוע ומומחים מתחומים חופפים ומשיקים ובהם מגשרים, עורכי דין, יועצים עסקיים, פסיכולוגים, מאמנים, מטפלים, מרצים, משוררים, אנשי חינוך, אנשי תקשורת, מנהלי עסקים, אמנים ועוד, בהם לא מעטים המכירים עסקים משפחתיים באופן אישי. אודה שלא עמדתי בפיתוי ושזרתי מהתגובות מחרוזת של אמירות נבחרות הנוגעות במהות הגישור.

      .

      כדי להיות בטוח שלא שכחתי להודות לאף אחד הרגשתי צורך לשוב ולהודות באופן פומבי ואישי לכל אחת ואחד מחבריי ועמיתיי על התגובות האישיות המחמיאות, ובהן כאלה הנפלאות ומרגשות בעוצמתן.

      .

      למיכל רוזן, יוספה אדמן, יעל גיל, אילנה דור, יעל פריאל, גדעון שפיגל, דנה דייגי, יוסי נבו, נ. רמניק, ורד שרה ענבר, ( יד ענוגה ), שמוליק ליאור, שרי רפאל, סמי אלקלעי, דינה ש., צילה שיר אל, אורלי רביד, אמיר לירן, דניאל זיסקינד, שושי פולטין, צביקה לניר, אילת פורת, אן שטיינר, ירמי עמיר, עדינה מוסקוביץ, יהודית מליק שירן, סלין ענברי, יאירה יסמין, דרור עמרני, מיכאל רייך, גיל גרטל, ענת ישר, עדנה מור, ישראל איגרא, ענת אוהד, יגאל קרט, שוש מעוז אריה, חיים אברהם, אילן רובינשטיין, בלהה ד., יעל אשד, עפרה, סיון מ., דרור גרין, אלינור אשכנזי, רננה רון, עופרה לויט, אלון כהן, מיכל א., שרון רווה, רונית ( אריאדנה ), פיני יחזקאלי, לבנת ( להיות אמא ), פני ( פרח האביב ), נאווה שלו, עזרא מורד, מיכל גולן, סיגל רביב, מיכל בראון, מירה קאופמן, אילת לסלי, לימור ה., גילי אלמליח, אילה תום, סיגל רוה, אוה ברגר זקס, איריס אבידן, שרה קונפורטי, איילת א., יורם פ., טל כהן.

      .

      תודה רבה מקרב לב, שבת שלום וחג שמח !

      .

       

        16/4/11 07:51:
      אלי בוקר טוב, לפני כעשר שנים, פרצה במשפחתה של אימי מלחמת עולם עקב מחלוקת באשר לניהול עסק שנמסר בירושה לאחר מות ההורים. אודה ולא אבוש, המלחמה החריבה את היחסים במשפחה שהיתה קרובה וחמה לאורך שנים רבות. אפשר שמלחמה זו הובילה גם אותי ברבות שנותיי לקורסי גישור, עד כדי שלמדתי גם אני להאמין שלעולם, כל מחלוקת, במיוחד מחלוקת משפחתית, היא לא המוצגת לראווה והנידונה בגלוי, אלא פצע מדמם ורגשני, שנשען לעיתים על אדנים היסטוריים ממש, כאשר הפתרון לאותה מחלוקת - באותה רגישות שגרמה לה מלכתחילה. חג שמח.
        15/4/11 14:32:
      WOW רק עכשיו גיליתי אותך... חג פסח שמח יורם פרקט
        11/4/11 16:23:
      מרתק ומרגש, אשריך שזכית זאת עבודה עם שליחות ואתה עושה זאת נאמנה. המון הצלחה וחג שמח
        18/2/11 22:01:
      לגשר באמצעות רגשות ... אהבתי
      רגשות יכולות להרוס גשר או לבנות אותו
        31/1/11 03:38:
      הי
      חזרתי לקרוא בפוסט ולהגיב

      לדעתי סיפרת זאת במוחשיות כה רבה
      עד כי קשה לי להאמין שהספור דמיוני.

      ומוסר ההשכל
      אכן עם רגש,
      יחסי אנוש נכונים,
      אדיבות וכבוד,
      הערכה וחכמה,
      אפשר לגשר על כל הבעיות.
      פוסט נפלא
      א ה ב ת י

      שיהיה לך שבוע נפלא
      שרה קונפורטי
      www.sarakonforty.com
        14/10/10 23:55:
      אין מילים. סיפור מרגש במיוחד!!!! שני בנים הנמצאים בקונפליקט, אשר מאיים על מערכת היחסים העסקית והמשפחתית ביניהם, ומגשר אשר השכיל למצוא את המילים הנכונות.
      המזל של אותם שני בנים הוא גם בזה שהם רוכשים כבוד לאבא, ולבית בו הם גדלו. למרות המעמד שרכשו, הם אינם שוכחים מאין באו, ולכן הם יכולים להמשיך לצעוד ביחד.
        24/9/10 08:07:
      גשר ורגש- יש ביניהם שיכול אותיות ונראה שלא במקרה. הרגש יכול לגשר בין אנשים וגם להפריד ביניהם.
      אתה כותב בצורה רגישה, חכמה, בוחנת כליות ולב, פשוט נפלא !
      חילוקי דעות שגרמו לקרע בעסק משפחתי מוכר לי מניסיוני . הקמתי בעבר עסק (מפעל) עם הגרוש שלי. חילוקי הדעות בינינו גרמו לקרע עמוק , שלא ניתן היה לגשר עליו והובילו בסופו של דבר לגירושינו.
      חג סוכות שמח לך ולמשפחתך!
        27/8/10 01:41:
      אלי איזה גשר יפיפה על פני מים סוערים
      פוסט מקסים
      כוכב לך
        23/7/10 20:25:
      מצויין.
        18/5/10 18:26:

       

      אלי,

       

      קבל חיזוק חיובי על הסיפור.

      אכן, לפעמים, רגש, מציאת חוט מקשרו

      והרבה מזל או ניצוץ של הארה

      יכולים לשנות הכל.

       

      גיל אלמליח

       

        10/5/10 21:05:


      סיפור מלמד, מרתק ומרגש.

       

      ישבך המון מה ללמד ואתה בהחלט מגשים את ייעודך.

       

      עלה והצלח!

        10/5/10 19:27:

      היי אלי,

      כולם לפניי כבר היללו קילסו ושיבחו. ומה אני כבר אוסיף?

      כן, אני יודעת מה!  - עליך לכתוב הרבה יותר!!!

      אם במהלך היעדרותי כתבת רק 2 פוסטים, אז: נו, נו, נו :-)

      כשרון הכתיבה 'נשפך' מידך/עטך  - אז שנס מתניים - כתוב!

      בברכה חמה

      אילת

      :-)

      *

        9/5/10 17:01:


      גשר שהוא רגש.

      יפה בכל מובן. יש שהוא מצליח, ובכל מקרה כדאי לנסות, כפי שניתן להבין מהסיפור.

       

      תודה על הדברים.

       

      מירה

       

      נ.ב. הגעתי עד אליך דרך ההפנייה של עדינה, חברה ברשימתך.

       

        30/4/10 23:28:

      תודה רבה. נהניתי מאוד מכל אחת מהתגובות לפוסט הזה.

      .

      .

      להלן ציטוטים נבחרים:

      .

      "הרגש מניע אותנו בצמתים החשובים בחיים" ( מיכל ר. )

      .

      "צריך לפעמים להיחלץ ממצבים כאלו מזווית אחרת שהיא דווקא רגשית" ( יוספה )

      .

      "התחום יצירתי ודורש אינטואיציות מעולות ויכולות אנושיות גבוהות" ( יעל ג. )

      .

      "מגשר טוב הוא זה שמציג בפני הניצים את המשותף שביניהם. את המפריד שביניהם הם יודעים היטב לבד" ( אילנה )

      .

      "אינטואיציה, חוכמה, רגישות... ללא ספק כלים הכרחיים בעבודה עם בני אדם" ( יעל פ. )

      .

      " אירוע מרגש כתוב בחרט חכמה שיד רגישה אוחזת בה" ( גידי )

      .

      "לפעמים מילה אחת חכמה שנאמרת במקום יכולה לשנות חיים" ( דנה )

      .

      "צריך להוביל, להיות יצירתי, לדעת לזהות הזדמנויות, לחבר אנשים אל הרגש החיובי המצוי אצלם" ( יוסי )

      .

      "מגשר חייב להיות בעל אוזן רגישה, יכולת הקשבה וניתוח הדברים באופן מושכל תוך מציאת פתרון הגיוני" ( סמי )

      .

      "בעיניי, גדולתו של המגשר הייתה שהקשיב גם לאחים וגם ל'סביבה' " ( דינה )

      .

      "המודעות ... העומדת מעל לסכסוך היא זו שצבעה את הסיפור והיא זו שעוזרת ... לעצב את מה שנדמה למסוכסכים כמציאות, למשהו שהוא מעל לאותה מציאות - המודעות" ( צבי )

      .

      "לדעת לגשר וליצור שלום בין אנשים או שלום בין האדם לעצמו זו מתת אל" ( עדינה )

      .

      "המגשר יוצר גשר אל הרגש של האדם" ( יהודית )

      .

      "אם מאמינים שלכל קונפליקט ולכל מאבק יש גם פתרון, אזי הדמיון והיצירתיות יכולים להוביל לגשר" ( סיון )

      .

      "מגשר, בעיני, הוא מעין מלאך שמשכין שלום בין האנשים" ( רננה )

      .

      "זה עניין של בשלות, ניסיון ומודעות. זוהי נוכחות המביאה אותנו תמיד לנקודות מבט גבוהות יותר שבכוחן לייצר פריצות דרך" ( מיכל א. )

      .

      "אני, עברתי קורס גישור, לא זכור לי שהמילה רגש הוזכרה בקורס הזה. אני עדיין לא משמשת כמגשרת רשמית, אבל אין ספק, שהפוסט הזה השלים בי את הקורס שעברתי" ( פרח ה. )

      .

      "אפשר לנהל קונפליקט כדי להגיע לידי הסכמה אבל אפשר גם לעיתים ליצור טרנספורמציה שמחדשת חיים" ( מיכל ג. )  

      .

      "אנחנו אנשים כל כך רגשיים, כולנו ! גם אלה שלא מודים. ובסך הכל מה שאנחנו מבקשים לעצמנו נורא פשוט - הכרה והערכה וחיבה ( פעמים אף אהבה )" ( מיכל ב. ) 

      .

      .

      לטובת הדיון המקצועי שנוצר כאן ראיתי לנכון להתייחס ל 2 עניינים:

      .

      א.

      רבים מכם הבהירו את חשיבות הרגשות בחיים בכלל ובגישור בפרט ובכל זאת היו שהתייחסו לשימוש ברגש על ידי המגשר כחידוש מרענן.

      .

      ומדוע ? כי לרוב אנו נוהגים לפנות דווקא לקול ההיגיון כדי לקבל החלטה שקולה במצבים טעונים וזה נשמע מפתיע שדווקא ביטוי של רגש מתאים הוא הפתרון. במחשבה שנייה זה לא מפתיע כלל. בתהליכים מורכבים, לפעמים זו הדרך היחידה.

      .

      יחד עם זאת התנסיתי בהובלה של תהליכי תכנון ופיתוח ארגוני מורכבים בין קבוצת עמיתים חלוקים ( לא בגישור ולא בעסק משפחתי ) שבהם הושם דגש דווקא על בלימת כל ביטוי רגשי. במילים אחרות, כל מקרה לגופו.

      .

      .

      ב.

      הגישור תואר כאן גם כתהליך יצירתי שבו לא רק מנהלים משא ומתן אלא עוסקים גם בהליכי יצירה ובנייה של מציאות חדשה הנמצאת לפעמים במימד אחר או במישור אחר, ולפעמים במקום בלתי צפוי לחלוטין.

      .

      הבניית הגישור כתהליך יצירה ובנייה של מציאות חדשה תוך גיוס שיתוף פעולה של הצדדים ( כשהם נמצאים דווקא במצב רוח טעון והרסני ) זו מלאכת מחשבת יפהפיה ומאתגרת כאחת.

      .

      כמה יפים ונכונים הם דברי שמעון פרס: "To negotiate is not to compromise but to create" ( תודה למיכל גולן ).

        27/4/10 07:59:

      הי אלי יקירי,

      תודה על פוסט חשוב.

      הפוסט מגלה לנו הנשים שכן כן, גם אתם הגברים הפנמתם שיש לפנות מקום לרגש באולם הדיונים, בחדר הישיבות, במשרד ובעסקים בכלל, ולתת לו את הכבוד וההתייחסות המגיעים לו.  

      הלוואי והסיפור שלך יביא גברים נוספים לראות שניהול רגשות הוא חלק בלתי נפרד מניהול כל סכסוך, ולא משנה אם הוא עסקי, משפחתי, זוגי, ביחסי עבודה, וכו'.  

      אנחנו אנשים כל כך רגשיים, כולנו! גם אלה שלא מודים. ובסך הכל מה שאנחנו מבקשים לעצמנו נורא פשוט - הכרה והערכה וחיבה (פעמים אף אהבה). זה הכל, לא יותר.  

      אני שמחה שפרסמת את הפוסט, ואולי תתרום תרומה לתנועת הגברים אל שילוב הרגש בחיים המקצועיים.

      תודה!   

      שלך,

      מיכל    

        26/4/10 09:54:

      אלי,

      נהדר, לפעמים המפתח לתיקון השבר או איחוי השבר מצוי מתחת לפנס. צריך רק להביט ולראות.

      סיגל

        26/4/10 02:59:

      אפשר לנהל קונפליקט כדי להגיע לידי הסכמה אבל אפשר גם לעיתים ליצור טרנספורמציה שמחדשת חיים.  איך זה קורה? כשיש אהבה, יצירתיות ונכונות לבחור בשינוי.  על זה יפה כתבת.  שמעון פרס רואיין פעם על ידי צ'ארלי רוז והוא אמר:

      "To negotiate is not to compromise but to create"

      ומהן התכונות הנדרשות למגשר שיכול להביא כזו יצירתיות לידי ביטוי? 

        26/4/10 00:28:


      גשרים נבנים מהמון רגש, חיבה אהבה וסמפטייה

      שמורעפים על שני היריבים לקרבם זה לזה

      מתוך כבוד אל כל צד ורצון עז לפשר.

        25/4/10 22:39:


      היי אלי

       

      זה כתוב מאד יפה.

      אני בהחלט מצטרפת לדעתך גשר זה רגש בכול קונפליקט אם לא פותרים את הצד הרגשי לא תהיה אפשרות להתקדם לצד המקצועי והמעשי ובעסקים משפחתיים בגלל הקירבה וההיסטוריה המשפחתית זה עוד יותר עדין מורכב ומעניין.

       

      שבוע נפלא,

       

      נאוה. 

       

       

       


      וואו.. שמחה שהתאפקתי לקרוא את הפוסט הזה בזמן ראוי, ובכך להקדיש לו את מלוא תשומת הלב שלי.

      אני, עברתי קורס גישור, לא זכור לי שהמילה רגש הוזכרה בקורס הזה.

      אני עדיין לא משמשת כמגשרת רישמית, אבל אין ספק, שהפוסט הזה השלים בי את הקורס שעברתי.

      אין ספק!

       

      תודה אלי

      נהניתי לקרוא

      ולהחכים..

       

        25/4/10 12:09:

      מרגש יקירי.

      אתה מתבזבז בעבודתך הנוכחית. כתוב ספרים. מומלץ...

       

      כל אהבתי

       

      פיני

        24/4/10 22:38:

      היי אלי

      הסיפור אולי בדיוני, אך הוא אמיתי לגמרי ומסופר ברגישות רבה.

      הוא יכול להתרחש בכל מקום ובכל חברה, גדולה וקטנה.

      היכולת שלך להביא את שני הצדדים לראות את החוט המחבר והמקשר ביניהם

      היא שחשובה.

      מכאן הם ידעו להמשיך ולצעוד קדימה, כפי שעשו עד עתה.

      ליכולת הזו דרוש נסיון חיים רב וגם המון רגישות, כפי שיש לך.

      תודה על פוסט נפלא, בעל תובנת חיים נהדרת, לא רק לעסקים.

      אהבתי מאוד.

      רונית.

        24/4/10 20:31:

      אלי יקירי,

      יצירתיות, רגישות גבוהה, חוש עיתוי מעולה, אומץ לב...

      כל אלו ועוד יותר, הם המרכיבים המשובחים בהם זכית וזיכית...

      התרשמתי עמוקות וידעתי...

      מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך.

      שרוני

        24/4/10 15:35:


      שלום אלי,

      הבאת כאן סיפור מעניין ומלמד הממחיש ומחזק את התובנה אותה רצית להעביר - שהינה בעל משמעות וערך עבור כל העוסקים בעבודה ייעוצית באשר היא, לרבות עבודת הגישור.

      כמוך, גם אני מאמינה שמעבר לבסיס המקצועי שחייב להיות איתן ועמוק ומעבר לכל תיאוריה סדורה כזו או אחרת על כל אחד ואחת מאיתנו להיות נוכח/ת ב"רגע הזה" ולתת מקום מרכזי להיבטים הנובעים מהתבונה הפנימית ומההשראה המופיעה בזמן אמיתי...ולמינופם של אלה במטרה לאתר נקודת מבט חדשה וגבוהה יותר לתהליכים. נקודת מוצא חדשה אשר תוכל להוות גשר כדבריך...ולשמש כגורם מניע אשר רותם את כל השותפים, מחבר אותם רגשית לתהליך ומעצים את רצונם לשת"פ ולמציאת פתרון הולם לצרכיהם ההדדיים ולצרכי הארגון כולו. וזה כפי שרמזת, לא מסוג הדברים שניתן להתכונן אליהם מראש או ללמוד אותך באוניברסיטה. אין פה מתכונים פשוטים ובטוחים אותם ניתן לשנן וליישם...זה עניין של בשלות, נסיון ומודעות. זוהי נוכחות! המביאה אותנו תמיד לנקודות מבט גבוהות יותר שבכוחן לייצר פריצות דרך.

      בעולם האימון "חיבור רגשי" הינו כלי מרכזי בידי המאמן/ת שמטרתו לעשות בדיוק את מה שתיארת - לשמש גורם מניע לאנשים בתהליכים שונים של התמודדות. לפיכך, אני מאד מתחברת להגדרתך שגשר הוא רגש! (להיפך). 

      ויותר מכך, אם אקח את סיפורך עוד מספר צעדים קדימה אומר לך שלמיטב הבנתי עבודת הייעוץ הארגוני ו/או האישי מקבילה ממש לעבודת ריפוי (וזה כולל את כל קשת ומיגוון המקצועות הרלבנטיים לתחום הזה). כך אני מאמינה ועובדת כבר הרבה שנים אך לא רבים רואים את הדברים כמוני. לאחרונה, שמחתי לשמוע את פרופ' יצחק אדיג'ס (אחד מברי הסמכא המובילים בעולם בסוגיות ניהוליות וארגוניות שונות הן באקדמיה והן בעולם העסקי ) מגדיר את עצמו כעוסק בריפוי של ארגונים. כשחזרתי לספריו מצאתי שהוא התחיל לדבר ע"כ כבר לפני 10 שנים לפחות. אני מאד מתחברת להגדרה הזה וקצרה היריעה מלפתח נושא זה כאן אבל אין ספק שחלק מריפוי של כל אדם או ארגון מבוסס הן על עבודה עם בעלי מקצוע מיומנים היודעים היטב את עבודתם אך לא פחות מכך על התיחסותם של אלה להיבטים הרגשיים של ה"פציינטים" שלהם - הן בתהליך האבחון והן בתהליך הריפוי עצמו.

      תודה לך על סיפורך שהעלה נקודות מרתקות ועמוקות לדיון.

        24/4/10 04:39:


      סיפור יפה

       

      אהבתי

        24/4/10 01:09:

      איזה סיפור יפה. 

      נהנתי לקרוא.

      אני בטוחה שאנשים שמגיעים אליך יוצאים נשכרים.

      בהצלחה.

       

      באהבה

      עופרה 

        23/4/10 19:28:
      שער = שאר, כמובן
        23/4/10 19:26:

      לפני הכל, אתה מספר סיפורים נפלא. רותקתי לסיפור ובשמחה הייתי ממשיכה לקרוא עוד את עלילותיהם של שני האחים וכל שער המעגלים הקרובים והרחוקים, המקיפים אותם.

       

      מגשר, בעיני, הוא מעין מלאך שמשכין שלום בין האנשים. הלוואי ואת כל הריבים הגדולים אפשר היה לפתור כך.

        22/4/10 13:51:


      אלי,

       

      מה יש לומר...כתיבתך מדהימה, מסקרנת ושובת לב בפשטותה ובעומקה!

       

      כן ירבו...

        22/4/10 10:49:


      תודה, אלי,

       

      אין כמו סיפור טוב להמחשת הרעיון.

       

      בהצלחה,

       

      דרור

       

        22/4/10 08:23:


      תודה אלי שהזמנת אותי להרגיש את דרך עבודתך.

      אהבתי את הכתיבה, את הסיפור, ואת הנמשל.

      במצבים של חוסר אונים, וכשנדמה שאין מוצא, הכי קל זה להרים ידיים, אך אם

      מאמינים שלכל קונפליקט  ולכל מאבק יש גם פתרון, אזיי הדימיון והיצירתיות יכולים להוביל לגשר.

      תודה אלי. נהניתי.

        21/4/10 19:43:

      קודם כל מרגש מאוד לקרוא את הסיפור

      אין לי ספק שאתה מגשר יצרתי ומיוחד.

      כאחת שלמדה גישור ברגע זה למדתי ממך שיעור חשוב

      שניקרא יצירתיות.

      אהבה את המטפאורה של חייב להשתמש באינטואיציה ובנופים.

      השכלתי ללמוד ממך איש יקר

      תודה על השיתוף.

      הפוסטים שלך מרתקים כרגיל למרות שלפעמים אני לא מגיבה אבל קוראת את כולם ונהנת כל פעם מחדש מכתיבתך ומהדרך שלך לנהל ולהניע דברים.

        21/4/10 19:21:

      אלי,

       

      מאלף !

       

      'גשר הוא רגש שהוצב בדרך לא שגרתית על מים סוערים '  -  אני מאמצת בחום משפט חכם כל-כך.

      תודה .

       

       

        21/4/10 14:26:

      יפה כתבת אלי ובטוחה שאתה מצליח לעשות את הגישור בין האנשים תוך התחשבות ברגשותיהם בדרך הטובה ביותר.

      יישר כח,

      בלהה

        21/4/10 13:25:

      אלי יקירי, עזוב את הסיפור, ראה את התגובות שאתה מקבל - רק מזה ניתן לבנות עסק עם עתיד יפה.!!

       

      בהצלחה 

      אילן רובינשטיין 

        21/4/10 12:38:

      מעניין עם תובנות.

        21/4/10 08:58:

      מדהים כמה פשוט הכל יכול להיות לפעמים.

      תודה שהזכרת...

       

      שוש מעוז-אריה, נקודת מפנה

      מאמנת אישית ועסקית, מומחית בהפרעות קשב וריכוז
      מפתחת ערכת הקלפים "על מה ולמה" לזיהוי ועבודה על ערכים
      ומנחת סדנאות ערכים לקבוצות וארגונים.

      054-3093096
      www.nekudatmifne.co.il

       

       

        21/4/10 08:36:
      יפה כתבת, אלי.
        20/4/10 23:43:

      אלי יקר

      קראתי והוקסמתי

      מדרך כתיבתך וכמובן מהסיפור

      שמציג נפלא את תהליך הגישור

      שנותן במה לתחושות ורגשות הצדדים

      ומאפשר למגשר להיות יצירתי

      ולטוות באמנות גשר שמותאם במיוחד לצדדים.

       

       

      סיפור יפה ומלא מוסר השכל, גם אם דמיוני לחלוטין כפי שציינת.

      גם כאשר המחוגים מגיעים ל -12, עדיין יש תקווה.

      מרתק ... לא פשוטה שותפות בכלל , לא כל שכן שותפות עסקית ועל אחת כמה וכמה שותפות במסגרת משפחתית.מניחה שהגעתו של אדם ניטראלי המגיע מחוץ למסגרת עשוייה לסייע ובוודאי כשמדובר במקצוען. מאחלת הצלחה מלאה בין אם דמיוני הסיפור ובין אם לאו.

      כתבת מקסים ונוגע ללב.

      חג שמח, יקירי, לך ולכל חברינו כאן:-)

      עדנה. 

        20/4/10 18:09:


      תודה אלי על הסיפור המרגש ,,,,*

       אין ספק שצריך המון רגש לבנות את הגשר

       ובמשפחה זה ערך עליון,,,

       

      הלוואי וגם בחברה ישתדלו לבנות גשרים שמחברים

       ולא חומות שמעכבות

        20/4/10 17:57:

      מצוין.

       

      אהבתי את שימת הלב של המגשר לכל פרט ופרט בחדר.

      גם ניסיוני מלמד שתמיד ימצא שם מפתח לשיחה שנתקעת, לתשובה שנדרשת, ליצירת גשר לליבו של בעל החדר.

       

      ואגב כך, בחדר העבודה אצלנו תלינו את תמונתו המפורסמת של קרמר,

      ולשואלים הוא מוצג הוא כמייסד החברה. זה תמיד פועל למיתון הרגשות ויצירת נינוחות.

       

        20/4/10 17:51:

      נהניתי מאד מספורך, אלי.

      אכן מגשר טוב חייב להצטייד במנות גדושות של אינטואיציה, וחוש תזמון מדויק.

      כשהוא קולע בנקודה משותפת לצדדים הניצים, במקרה זה האב הנערץ על ידי שני האחים, אפשר להתקרב ולהתקדם. תודה, וחג שמח !

      *

      רגש, הוא גשר על מים סוערים.

      משפט מנצח.

      זו גישה

      תפיסת עולם

      זו דרך

      מנצחת.

       

      ובאשר לעבודת המגשר

      זו אומנות בפני עצמה.

       

      סיפור מאלף.

       

       

      מעניין. תודה

      והנה ברכה

       

        20/4/10 16:43:

       אלי שלום, 

      מקריאת הסיפור ראיתי מיד אדם שמשתמש במיוחדות שלו ,

      שהיא לראות אינסטנט איפה האחים תקועים, מעורר את כישרונותיהם ומוביל אותם לחוף מבטחים בעזרת כישרונותיו ,

      שאותם אתה מונה אחד לאחד בסוף המאמר .הסיפור אולי דמיוני , אבל מה שחשוב הוא ההזדהות לביטוי של היופי הפנימי הגלום בו.תודה על השיתוף


      אלי יקר,

      אהבתי את הרשימה הנוגעת בכלים פשוטים שהחיים מציעים לנו להתמודדות יומיומית. הקשבה,  הדרכה , רצון לשינוי מובילים את האדם לעשייה אחרת בחייו. המגשר יוצר גשר אל הרגש של האדם. ברגע שיש מוכנות להקשבה, השמים הם הגבול. חג שמח  


      אהבתי את הנושא ואת כתיבתך התיאורית. חשבתי לעצמי, מי יודע כמה עסקים  משפחתיים נקרעים בתוכם ולא מזמינים מגשר מסיבות אגו ואחרות....חבל. לדעת לגשר וליצור שלום בין אנשים או שלום בין האדם לעצמו זו מתת אל. שמחה שניחנת בה חברי.

      אלי, יצרת גשר של רגש וחוכמה, והצלחה במבחן התוצאה. תודה.
        20/4/10 11:06:


      שלום אלי וחג שמח!

      קראתי בעניין רב את הסיפור הזה, כמובן שמאוד התחברתי לעניין של זיהוי הרגש, שבדרך כלל (מנסיוני) ובמקרה הזה בפרט, יצר רצון ומחויבות לפתור את הקונפליקט ולהגיע לפתרון מוסכם.

      נפלא!

        20/4/10 09:31:
      כתוב יפה אלי,
      וכמה חשוב לגשר,
      בעיקר בתוך המשפחה,
      במקום הכי רגשי שלנו.
        20/4/10 08:04:

      אלי

      המודעות שלך העומדת מעל לסכסוך היא זו שצבעה את הסיפור והיא זו שעוזרת לך לעצב את מה שנדמה למסוכסכים כהמציאות, למשהו  שהוא מעל לאותה מציאות - המודעות. הלא כך?.

      צביקה לניר 

       

        20/4/10 07:02:

      קראתי את הסיפור , וגם אם הוא דמיוני הוא היה מרתק בעינית.


        20/4/10 06:49:
      תודה אלי. אתה כותב נפלא. אין ספק, שכדי להגיע להישגים בעבודתך דרושה מידה רבה מאוד של רגישות וחוכמה.
        20/4/10 01:31:


      מאמר מקסים, מרתק.

       

      גומאים בצמא כל מילה.

       

      תודה על השיתוף.

        20/4/10 00:59:


      כל הכבוד על כשרון הכתיבה המדהים שלך

      קראתי את הסיפור כמעט בלי להסיט את העיניים

      אפילו רימיתי פה ושם ופזלתי לסוף - לקבל רמזים להמשך.

       

      לגבי הנושא: "מה יגיד אבא"

      לכולנו יש שוטר שאומר "מה יגיד..בעלי/אמא/בני..."

      ועוד דמויות כאלה וכאלה שאנו מכירים טוב והמכנו אותם כשומרי נפשנו

      מה שלנו נותר זה לבדוק עם עצמנו כל פעם מחדש

      את השאלה - האם השומר שלנו הפעם הוא בתפקיד

      של השוטר הטוב או בתפקיד השוטר הרע

      תודה על הפוסט מעורר ההשראה

      אורלי

        20/4/10 00:03:


      היי אלי

       

      מצאתי את הפוסט - מאוד נהניתי

       

      מעניין שגם אני מעבירה סדנאות הנקראות ג.ש.ר

      שהן שילוב בין הגוף שכל ורגש

      שהן הגשר לחיים (:

       

      בהצלחה

        19/4/10 23:06:


      בעיניי, גדולתו של המגשר הייתה שהקשיב גם לאחים וגם ל"סביבה".

      הוא הצליח לקלוט ולקרוא את נקודת המפתח, שבמקרה הזה הייתה תמונת האבא בעסק שהוא משפחתי במהותו, ולנצל אותה לטובת המצב, באופן חכם ורגיש.

      מה שבטוח זה שבעסקים משפחתיים תמיד כדאי שתהיה תמונה של אב או אם על הקיר...קריצה

        19/4/10 23:05:


      אלי היקר,

      כתיבתך המרתקת  והאיכותית היא בדיוק

      כמו דברייך בעל פה,הלכתי שבי אחרי התובנות ואין ספק

      כי מגשר חייב להיות בעל אוזן רגישה יכולת הקשבה וניתוח הדברים

      באופן מושכל תוך מציאת פתרון הגיוני. אהבתי מאוד.

        19/4/10 22:55:


      פוסט מרגש

       . אלי  יקר

       כתבת באופן מרתק ועמוק.

       מרגישה כך לא פעם כשיושבת בטפול זוגי .

       *מכל ליבי

       שלך שרי

        19/4/10 22:26:

      אלי יקר,

       .

      פוסט מעולה.

      .

      מי יתנני מנוף קסמים.

      איתו ניתן

      להתניע תהליכים באופן בלתי שגרתי,

      וגם לבנות גשרים על מים סוערים.

      .

      פ-נ-ט-ס-ט-י !

      .

      אלי ידידי,

      מהיכרותי איתך,

      אכן יש לך מנוף קסמים כזה,

      שהינו שילוב של רגישות ורגש,

      המייצר התרגשות,

      מניע יזמות

      ובונה גשרים.


      כן אלי,

      אתה גם עושה שימוש רב

      בכישורים בהם חנן אותך האל, ובינהם:

      יצירתיות, ואינטואיציה

       

      המשולבות ברגישות, חושים חדים,

      אומץ לב וניסיון חיים.

      .

      מאושר שזכיתי לחבר כמוך.

        19/4/10 22:07:


      אלי, סיפור יפה הבאת. זה מזכיר לי את ספר הילדים הנפלא "אגדת גשר",

      שכתב מחדש שלמה אבס. ספר שכמגשר תוכל להשתמש בו.

      סיפור על שני חברים מתן ונח שהיו חברים טובים ויום אחד מתעורר ויכוח

      בינהם שגורם לריב ולנתק מוחלט בינהם.

      והנה יום אחד מגיע אליהו הנגר לביתו של מתן להציע את עבודות הנגרות

      שלו. (שהם אליהו, מזכיר כמובן את אליהו הנביא).

      מתן מבקש אותו לבנות גדר בין הבתים כדי שלא יראה יותר את השכן.

      מתן יוצא לעיר לקנות ציוד וכשהוא חוזר מחכה לו הפתעה:

      אליהו בנה גשר בינהם "לא היתה שם בכלל גדר גבוהה! היה שם גשר!

      ומי זה שבא מולו על הגשר כשידו מושטת קדימה, אם לא השכן נח...."

      הם מתפייסים ומזמינים את אליהו להשאר איתם. אך הוא אומר:

      "הייתי נשאר ברצון, אך איני יכול. אני צריך ללכת -

      יש לי עוד הרבה הרבה גשרים לבנות".

       

       בכל פעם שאני קוראת את הסוף הנפלא הזה, אני מתרגשת מחדש.

      ספר מומלץ.    חג שמח, יעל

       

       

       

        19/4/10 21:47:


      כתבת יפה ומרתק

      שלפעמים גשר הוא רגש שהוצב בדרך לא שגרתית על מים סוערים. כדי לעשות זאת דרושים יצירתיות, רגישות גבוהה, חוש עיתוי מעולה, אומץ לב וניסיון חיים רב. .

      יום עצמאות שמח לך חיוך

        19/4/10 21:46:


      אלי..תודה,

      כתוב ביד אמן..

      אולי עוד פן בפתגם הידוע..

       

      "תמונה אחת שווה אלף מילים" :-)

        19/4/10 21:44:


      שלום אלי,

      נהנתי לקרוא את הסיפור המשפחתי המיוחד.

      וראיתי שכמו בכל תחום, גם בתהליך גישור מתקיימים עקרונות אשר יכולים להובילנו להצלחה.

      צריך להוביל, להיות יצירתי, לדעת לזהות הזדמנויות, לחבר אנשים אל הרגש החיובי המצוי אצלם. 

      והתוצאה שוה כל מאמץ, משפחה מפרגנת ואוהבת, עסק מצליח, מפעל חיים משגשג. אני בטוח שאתה מתמלא סיפוק והנאה כשאתה רואה את כל אלה מתקיימים לנגד עיניך, כשאתה יודע לאן זה יכול היה להגיע.

      חג שמח!  

        19/4/10 21:27:


      אלי יקר,

      לפעמים מילה אחת חכמה שנאמרת במקום יכולה לשנות חיים.

      נהניתי . תודה.

        19/4/10 21:14:

      אלי היקר

      השכלת שוב להציג אירוע מרגש כתוב בחרט חכמה שיד רגישה אוחזת בה.

      ראשך בעננים אולם רגליך ניצבות על קרקע המציאות היציבה.


       

        19/4/10 19:29:


      היי אלי,

      ראשית הסיפור עצמו יפה ומרגש

      ובעיני עומד בפני עצמו. כן, תמיד אהבתי

      את כתיבתך החכמה והרגישה,

      שמעידה על מי שעומד מאחורי

      המילים. ואיך כתבת ? אינטואיציה,

      חוכמה, רגישות... ללא ספק כלים

      הכרחיים בעבודה עם בני אדם.

      ובני אדם, כמו בני אדם ועל כן

      המשפט- גשר הוא רגש - כל כך

      תקף ועובד במציאות האנושית.

       

      חג עצמאות שמח אלי

      ממני יעל פריאל.

        19/4/10 19:22:


      אלי יקר,

       

      נהניתי לקרוא את הפוסט.

      אכן, מגשר טוב הוא זה שמציג בפני הניצים את המשותף שביניהם.

      את המפריד שביניהם - הם יודעים היטב לבד.

      חג שמח!

        19/4/10 19:17:
      סיפור מרתק אלי, עושה לי חשק לעסוק בגישור. זה מראה עד כמה התחום יצירתי ודורש אינטואיציות מעולות ויכולות אנושיות גבוהות. *
        19/4/10 19:07:

      סיפור מתח מהול בהרבה רגש.... ממה שהבנתי פה, הסיכסוכים

      המשפחתיים שאתה עוסק בהם מאד טעונים מבחינה ריגשית וצריך

      לפעמיים להלחץ ממצבים כאלו מזווית אחרת שהיא דווקא ריגשית.
      נחוץ דמיון ויצירתיות רבה כדי להלחץ ממצבים תקועים אלו.

        19/4/10 19:05:


      אלי היקר

      קראתי והתרגשתי מהסיפור. אחרי הכל . מסכימה איתך שהרגש מניע אותנו בצמתים החשובים בחיים והשכלת לרתום את עוצמת הרגשות בין אחים כדי להביא אותם לחוף מבטחים.