זה היה וזה הווה וזה שריר וזה קיים.
פרה קדושה אחת נותרה לי אל תהרגו לי אותה. אל תזעזעו אמות הספים אל תחריבו סדר עולם.
אל תקהו הצמרמורת.
הדיוק הכל כך יציב הזה החדגוניות הזו של הטכסים בכל שנה באותה השעה באותה הדקה אומה שלמה עומדת דום מרכינה את הדגל ומניפה אותו בתקוה.
שאו ציונה נס ודגל
|
גלי?פטר
בתגובה על - - - - -
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הקושי הזה הוא כניראה, עוד התמודדות של מהותינו....
והדיוק של הדברים בהתנהלות הזו מקלה בידיעה של מה שצריך להיות....
חיבוק..
למה אנחנו מוכרחים לעשות הכל קשה, אה?
אני מוותרת לך הפעם, אבל לא מבטיחה שלתמיד.
בתי, את בוכה או צוחקת?
השחוק והדמע....
תודה נורית.
אבל הקשה הזה
זה בדיוק הזה בארץ הזאת.
וואלה....אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק...
אוהבת אותך כל פעם יותר.
אבל זה כל כך קשה מותק...