מוקדש לכן האמהות, הרעיות, חברות,בנות זוג ומאהבות.

כי כולכן דוקטור באומנות לעשות את החיים יותר טובים. 

חברתי הלכה לראיון עבודה ונשאלה על עיסוקה, לאחר היסוס

ענתה שהיא אמא.המראיין הודיע לה בהתייחסות קרירה ומזלזלת

שלהיות אמא זה אינו עיסוק ורשם עקרת בית. 

הסיפור היה מזמן וכמעט ונשכח ממני עד שעמדתי במצב דומה.

נפגשתי עם אשת קריירה שהפגינה בטחון עצמי רב

והייתה ידועה כאשת העולם הגדול.

השיחה קלחה ודרך אגב שאלה אותי במה אני עוסקת כעת. 

 אני לא יודעת מה גרם לי להגיד זאת אך,המילים קפצו מפי החוצה.

(עיסוקי כמורה ודאי לא היה מרשים בימים אלו)אני דוקטור בהתפתחות

 ילדים ויחסי אנוש.

הסתכלה עלי בהשתאות כמי שלא הבינה ואני חזרתי על דבריי בשקט

תוך הדגשה של המילים הנכונות והיותר חשובות.

פתאום שמתי לב שהיא מוציאה את יומנה ומבקשת שאפרט את עיסוקיי.

בשקט ובנחת עניתי שאני מפתחת תוכניות ארוכות טווח,

 (כל אמא עושה זאת) במעבדה ובשטח ניסיוני (בבית ומחוץ לבית),

אני אחראית על צוות (משפחה) וקבלתי כבר פרויקטים(ילדים),

אני עובדת במשטר של מסירות בלעדית ורמת הדרישות שלי

היא כ 14 שעות יומיות (בד"כ  24 שעות).

רמת הכבוד המתגבר הורגש בקולה והיא הודתה לי על הזמן

שהקדשתי לה.

בנסיעתי הביתה חשבתי לעצמי,

אימהות.... איזו קריירה נהדרת.

הסבתות : דוקטור בכיר ליחסי אנוש

הסבתא רבא : דוקטור אקזקיוטיב בכירה,

הדודות : יועצות בכירות. 

אל תמעיטו בערככן  כי קיים מקצוע אחד ויחיד

והוא - החיים בכל גילוייהם.