כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    ביני לביני

    61 תגובות   יום שלישי, 20/4/10, 21:12

     

     

    שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב

    והשכלתי לחטוף תנומה,

    או אז

    שברתי שתיקה ביני לבינך

    ותיקנתי את העבר

    תחת שמש כתומה.

     

    נמלים בודדות

    פרקו משא כבד מגבן

    ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

    בין השמשות

    בזקתי אוכל למחשבה

    ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

     

    מילים שביקשו לברוח

    דיממו אל אודם הפרחים.

    נלחמתי בעצמי,

    אך החרב נשקה לדמעות...

    נשארתי עד רוח באה

    ופייסה,

    ליקטה תהיות ממעמקים.

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (61)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/11 02:02:

      טוב שבאה הרוח ופייסה :)

      שנה טובה !

        11/5/10 20:18:

      צטט: יולנטה 2010-05-11 13:06:23

      צטט: א ח א ב 2010-04-20 23:19:40


      ליקטה תהיות ממעמקים.

       

      אהבתי :)

       

       

      היי דן

       

      גם אני התחברתי לשורה זו

      כתבת מקסים

      נוגע וקשה לביצוע

       

      יולי

       

       

       

       היי יולי

      טוב לראותך כאן

       

      תודה על מילותייך

       

      ערב טוב

       

        11/5/10 20:17:

      צטט: נויתי 2010-05-02 23:14:05


      כתיבה יפה מאוד!

       

       תודה רבה לך ידידתי החדשה :)

       

      ערב טוב.

        11/5/10 20:16:

      צטט: tutit729 2010-04-28 18:15:39

      אויייייי. כמה יפה.

      עד בכאב. באמת.

       

      מקריות שכזו, גם אני,

      בדיוק אתמול,

      טרם קראתי את המילים,

      כתבתי על הנמלים המדגדגות.

      על הדברים מהן מנסות המילים לברוח.

       

      אהבתי מאוד *

      טל.

      שמח שאהבת ידידתי הנחמדה :)

       

      תודה

      ערב נעים.

       

        11/5/10 13:06:

      צטט: א ח א ב 2010-04-20 23:19:40


      ליקטה תהיות ממעמקים.

       

      אהבתי :)

       

       

      היי דן

       

      גם אני התחברתי לשורה זו

      כתבת מקסים

      נוגע וקשה לביצוע

       

      יולי

       

       

       

        2/5/10 23:14:

      כתיבה יפה מאוד!
        28/4/10 18:15:

      אויייייי. כמה יפה.

      עד בכאב. באמת.

       

      מקריות שכזו, גם אני,

      בדיוק אתמול,

      טרם קראתי את המילים,

      כתבתי על הנמלים המדגדגות.

      על הדברים מהן מנסות המילים לברוח.

       

      אהבתי מאוד *

      טל.

        24/4/10 22:09:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-04-23 20:50:51

      תשמע , מה אתה רוצה שאני אגיב??? כתיבתך הרי מענגת משעשעת ופשוט מקסימה!!

      אני רק יכולה לברך על כך שאתה חבר שלי בקפה

      תודה לך ושבת מבורכת

       

       תודה רבה על מילותייך החמות...

       

      שמח על היותך חברתי פה :)

        24/4/10 22:07:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-04-24 14:43:08


      נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי...

      היי דן

      שיר מדהים אבל מאוד עצוב , מאוד נוגע ,,,

      קח את הדברים כפי שהם באים ,,,

      מאחלת לך שמחה והרבה אהבה .

       תודה רבה רחלי...

       

      שבוע נפלא לך.

       

        24/4/10 22:05:

      צטט: perach1 2010-04-24 00:39:32


      חתיכת מסע רציני ללקט תהיות ממעמקים..

       

      (:

       

      תודה על השיר היפה ..

       

       

       

       תודה גם לך

       

      שבוע טוב

        24/4/10 22:04:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-04-23 20:50:51

      תשמע , מה אתה רוצה שאני אגיב??? כתיבתך הרי מענגת משעשעת ופשוט מקסימה!!

      אני רק יכולה לברך על כך שאתה חבר שלי בקפה

      תודה לך ושבת מבורכת

       נבוך

       

        24/4/10 22:03:

      צטט: א.צ לוין 2010-04-22 20:49:49

      דן

      פשוט נפלא , איזה כף לקרוא

       

       הו..ברוכה השבה

       

      שמח שאהבת :)

       

      תודה

       

        24/4/10 22:02:

      צטט: daaaag 2010-04-22 10:20:29

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה.....

       

      מתנת הרוח..

       

      נהדר במילים - אתה.

       

       תודה רבה מקרב לב דאג

       

      מאד שמח לראותך כאן :)

       

        24/4/10 22:00:

      צטט: ידידת אמת 2010-04-21 23:32:33

      דן היקר

      איזה דימוי נפלא ותיאור מדהים

       איך אלוהים ברא אותן נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

       תודה מזי

       

      שבוע טוב

       


      נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי...

      היי דן

      שיר מדהים אבל מאוד עצוב , מאוד נוגע ,,,

      קח את הדברים כפי שהם באים ,,,

      מאחלת לך שמחה והרבה אהבה .

        24/4/10 00:39:


      חתיכת מסע רציני ללקט תהיות ממעמקים..

       

      (:

       

      תודה על השיר היפה ..

       

       

      תשמע , מה אתה רוצה שאני אגיב??? כתיבתך הרי מענגת משעשעת ופשוט מקסימה!!

      אני רק יכולה לברך על כך שאתה חבר שלי בקפה

      תודה לך ושבת מבורכת

        22/4/10 20:49:

      דן

      פשוט נפלא , איזה כף לקרוא

       

        22/4/10 10:20:

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה.....

       

      מתנת הרוח..

       

      נהדר במילים - אתה.

       

        21/4/10 23:32:

      דן היקר

      איזה דימוי נפלא ותיאור מדהים

       איך אלוהים ברא אותן נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

        21/4/10 23:18:

      צטט: דפנה dy 2010-04-21 22:55:58


      שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב

      והשכלתי לחטוף תנומה,

      או אז

      שברתי שתיקה ביני לבינך

      ותיקנתי את העבר

      תחת שמש כתומה.

      נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

      בין השמשות

      בזקתי אוכל למחשבה

      ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

      מילים שביקשו לברוח

      דיממו אל אודם הפרחים.

      נלחמתי בעצמי,

      אך החרב נשקה לדמעות...

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים.

      בטוחה שלא לכך התכוונת.

      אך אל עיניי צצו מספר מילים,

      הקשורות להוויתנו.

       כל אחד לוקח את השיר לכיוון שלו

      אין לי שליטה על זה :)

       

      תודה רבה

      ערב נעים

       

       

        21/4/10 23:15:

      צטט: ...blue 2010-04-21 20:45:42

      הדימויים שלך משתבחים ומשבחים את היצירה הנהדרת הזו..

      יש תחושה שאתה מגיע לראות ציור כשנכנסים לפוסטים שלך..

       לשמוע מחמאה כזאת ממך...

      יש לה ערך עצום בעיניי.

       

      תודה אסף

      שיפרת את מצב רוחי :)

       

       

       

        21/4/10 23:12:

      צטט: Rivka 2010-04-21 17:58:35


      שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב

       .

      איזו בחירה טעונה וסמלית של מילים...

       .

      שיכלתי - כתנוחת גוף ושכול..

      על תל שחווה אביב - שאי פעם ידע את אביב הימים...

       .

      דומה שכבר בשורה הראשונה של השיר אתה מספר את כולו.

       .

      נ פ ל א !

       כן, אני דיי קפדן בבחירת מילים

      אולי בגלל זה לא יוצא לי לכתוב בתדירות רבה

       

      שמח שאהבת

       ושאת פה.

       

        21/4/10 23:08:

      צטט: טאקילה 2010-04-21 16:38:52


      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים

      נפלא!

       

       תודה טאקי

      שמח שאהבת :)

        21/4/10 23:08:

      צטט: גרבו 2010-04-21 11:42:26


      שברתי שתיקה ביני לבינך

      ותיקנתי את העבר

      תחת שמש כתומה.

      דן יקר,

      שיר המעורר מחשבה,

      כמה קשה לפעמים העצב,ההתלבטות

      השתיקה...וחשבון הנפש שאנו נדרשים אליו

      לא אחת...אוהבת את הדימויים ואת ההקלה שבאה בסוף.

      תודה על שיר נפלא.

      גרטה

       תודה רבה גרטה יקרה

      תמיד שמח לראותך בין מגיביי

       

      ערב קסום

       

        21/4/10 23:07:

      צטט: או-רית 2010-04-21 11:16:18

      כמו ציור אקספרסיוניסטי

      עם מילים עכשוויות,

      מקסים, רגיש, שזור בעדינות,שאין כמוה יותר היום

      נגעת בי

      תודה

       מה יהיה אורית?

      המחמאות שלך יותר יפים מהשירים שלי מופתע

       

      תודה מקרב לב ידידתי

       

        21/4/10 23:05:

      צטט: אורורה1 2010-04-21 08:53:35


      מלחמה פנימית בינך לבינך באשר למציאת מילים טובות לפיוס, להרגיע את הנפש ולהסרת העצבות מלבך...

      "שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב " - תל (שחווה) אביב :)

       

      * באמתחתי, שיר שתוכנו אמנם שונה, אך הוא נושא את אותו שם - "ביני לביני".

       

       

      יפה,

      אורורה

       את תמיד שמה לב לדקויות בשיריי :)

       

      תודה רבה אורורה

      את מוזמנת לבקר לעתים יותר תכופות קריצה

       

        21/4/10 23:03:

      צטט: יערית 1 2010-04-21 07:58:03


      שברתי שתיקה ביני לבינך

      ותיקנתי את העבר

       

      לעתים החזרה לא קלה וצרופה בתהיות שונות

      הנובעות מעמקי הנפש.

      צריך לזכור עד כמה ההתפייסות מתוקה

      ועד כמה קשה היה לשבור את אותה שתיקה.

       

      ריגשת בשיר יפהפה.

       

      בקר ניפלא דן דן מתוק

      אני נטולת כוכבים כעת אך אתה יודע שאשוב(-:

       

      זהבית

       

       חבל שהדברים הטובים (או הנכונים) קורים לעתים רק

      בחלום...

       

      את יודעת, זה קרה לי אתמול:

      הלכתי לתומי ברחוב ולפתע הגיח מולי מישהו

      ושדד אותי מכוכביי

      חייכתי...

      (כי הוא לא ידע שבכל יום אני מקבל חדשים)

       

      תודה לך אישה מקסימה.

        21/4/10 22:58:

      צטט: דריה 123 2010-04-21 07:29:49

      מילים שביקשו לברוח

      דיממו אל אודם הפרחים.

      מניסיוני ...שמור מילים אלו איתך ואצלך .

      רסק אותם אל מול הנוף המשמים .נקה את ליבך וכאבך

      ושוב לחיים רענן .

      ברבות הזמן כשהמילים יוצאות הם מעכבות את הגלד ומלחזירות את העבר .

      בהצלחה .

       

       כל החיים לומדים...

       (ובסוף מתים חכמים ולא יפים:)

       

      תודה דריה.

       

        21/4/10 22:56:

      צטט: ashorer 2010-04-21 06:59:21


      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים.

       כן, אני מניח שזה היה רעיון טוב לשפץ את הסוף :)

       

      שמח לראותך פה אשר...

       

        21/4/10 22:55:

      שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב

      והשכלתי לחטוף תנומה,

      או אז

      שברתי שתיקה ביני לבינך

      ותיקנתי את העבר

      תחת שמש כתומה.

      נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

      בין השמשות

      בזקתי אוכל למחשבה

      ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

      מילים שביקשו לברוח

      דיממו אל אודם הפרחים.

      נלחמתי בעצמי,

      אך החרב נשקה לדמעות...

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים.

      בטוחה שלא לכך התכוונת.

      אך אל עיניי צצו מספר מילים,

      הקשורות להוויתנו.

        21/4/10 22:54:

      צטט: דסיקה 2010-04-21 06:42:30

      *אהבתי את משחקי המילים ובכלל.

      תודה

       

       

       תודה דסי

      שמח שאהבת

       

      ערב נעים.

        21/4/10 22:54:

      צטט: סטאר* 2010-04-21 00:03:44


      ואני מדמיינת אותך יושב מול הים

         מנסה לתפוס תנומה

      והמחשבות שבינך לבין עצמך....-

       איך הן נלחמות אחת ברעותה

      השלווה מול האי נוחות העצמית

                עד ש......

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים.

       

       כן.. גב' סטארס.. אופס סליחה סטאר -

      אני מניח שלכולם יש מאבקים פנימיים לפעמים

      וכל אחד מוצא את הדברים שעוזרים לו להתמודד...

      לי בד"כ הטבע עוזר מאד :)

       

      תודה רבה

      ערב מקסים

       

        21/4/10 22:49:

      צטט: בת אור וגיל 2010-04-20 23:58:23

      נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

      בין השמשות

      בזקתי אוכל למחשבה

      ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

       

       

       

       

       

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

      בין השמשות

      בזקתי אוכל למחשבה

      ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

       

       

       

       

       

      נפלא -  ותודה רבה

      כתיבה במיטבה

       

       

       מודה לך מאד :)

       

      ערב מקסים

       

        21/4/10 22:49:

      צטט: א ח א ב 2010-04-20 23:19:40


      ליקטה תהיות ממעמקים.

       

      אהבתי :)

       שמח שאהבת ידידי

       

      תודה

      ערב נעים

       

        21/4/10 22:48:

      צטט: anaatti 2010-04-20 22:01:50


      המשכת להעמיס עצבות על ליבך,

       והמשא כבד ,

       מלקט  תהיות ממעמקים. .*

      זה תהליך שכזה,, ואין לנו כפתור שמשחרר אוטומטית,,,,

       והמשא מתרוקן ,כניראה, בקצב שלו....

       מצריך אולי התמודדות וצמיחה מתוכו....

       

       כן, איש איש והתמודדותו...

       

      תודה ענתי

        21/4/10 22:47:

      צטט: debie30 2010-04-20 21:55:52


      דן,

      אהבתי את משחקי המלים

      אודם השמש והרוח משמים תפאורה לעצב

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים

      דבי

       שמח שהבחנת והערכת :)

       

      ערב נעים דבי

       

        21/4/10 22:46:

      צטט: Dave Love 2010-04-20 21:47:30

      מזדהה עם הכתוב. לא קל לתקן את הדורש תיקון. יש לשאת בכאב. נוגע.

       

       בהחלט לא קל...

       

      תודה דייב

       

      המשך ערב נעים.

        21/4/10 22:45:

      צטט: blondi.2 2010-04-20 21:34:29

      ונעלמו התהיות עם המשב שחלף?

      והאם נמצאו במקומן המילים המתאימות?

       

      *

      קסום.

       לרוח נעימה יש דרכים...:)

       

      תודה לך ידידה יקרה

       

        21/4/10 22:44:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-04-20 21:33:43

      שיר עם אווירה ונוף דרמטיים

      בתחושה שאוטוטו עומדת להתחולל שם איזו דרמה

      עם חרב מונפת באוויר

       

      ערב טוב

      ובשורות טובות

       

      גם ממני

       תודה רבה

      ערב טוב

       

        21/4/10 22:43:

      צטט: Mr. Lonely 2010-04-20 21:33:12

      "מילים שביקשו לברוח
      דיממו אל אודם פרחים"

       

      מילים שביקשו לברוח
      מילים שביקשו לפרוח

      וחרב נושקת לדמעות

       

      כמה טוב שרוח באה ומפייסת

      מלקטת תהיות מעמקים...

       

      נהדר ברוב משמעו
      אהבתי "תל שחווה אביב"

      ובכלל, כל השיר מתרחש תוך כדי אותה תנומה ?
      שיג ושיח  בינך לבינך
      בינך לבינה

      עצבות מועמסת על לב, אפילו הנמלים פורקות משאן

      אך עצבות מועמסת על לב

       

      ללב קשה יותר לפרוק משא....

       

      נהדר

       

       לא, רק החלק האחרון של הבית הראשון :)

       

      תודה לך ידידי

       

        21/4/10 20:45:

      הדימויים שלך משתבחים ומשבחים את היצירה הנהדרת הזו..

      יש תחושה שאתה מגיע לראות ציור כשנכנסים לפוסטים שלך..

        21/4/10 19:24:

      שבתי עם *
        21/4/10 17:58:


      שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב

       .

      איזו בחירה טעונה וסמלית של מילים...

       .

      שיכלתי - כתנוחת גוף ושכול..

      על תל שחווה אביב - שאי פעם ידע את אביב הימים...

       .

      דומה שכבר בשורה הראשונה של השיר אתה מספר את כולו.

       .

      נ פ ל א !

        21/4/10 16:38:

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים

      נפלא!

        21/4/10 11:42:

      שברתי שתיקה ביני לבינך

      ותיקנתי את העבר

      תחת שמש כתומה.

      דן יקר,

      שיר המעורר מחשבה,

      כמה קשה לפעמים העצב,ההתלבטות

      השתיקה...וחשבון הנפש שאנו נדרשים אליו

      לא אחת...אוהבת את הדימויים ואת ההקלה שבאה בסוף.

      תודה על שיר נפלא.

      גרטה

        21/4/10 11:16:

      כמו ציור אקספרסיוניסטי

      עם מילים עכשוויות,

      מקסים, רגיש, שזור בעדינות,שאין כמוה יותר היום

      נגעת בי

      תודה

        21/4/10 08:53:


      מלחמה פנימית בינך לבינך באשר למציאת מילים טובות לפיוס, להרגיע את הנפש ולהסרת העצבות מלבך...

      "שיכלתי רגליי על תל שחווה אביב " - תל (שחווה) אביב :)

       

      * באמתחתי, שיר שתוכנו אמנם שונה, אך הוא נושא את אותו שם - "ביני לביני".

       

       

      יפה,

      אורורה

        21/4/10 07:58:

      שברתי שתיקה ביני לבינך

      ותיקנתי את העבר

       

      לעתים החזרה לא קלה וצרופה בתהיות שונות

      הנובעות מעמקי הנפש.

      צריך לזכור עד כמה ההתפייסות מתוקה

      ועד כמה קשה היה לשבור את אותה שתיקה.

       

      ריגשת בשיר יפהפה.

       

      בקר ניפלא דן דן מתוק

      אני נטולת כוכבים כעת אך אתה יודע שאשוב(-:

       

      זהבית

        21/4/10 07:29:

      מילים שביקשו לברוח

      דיממו אל אודם הפרחים.

      מניסיוני ...שמור מילים אלו איתך ואצלך .

      רסק אותם אל מול הנוף המשמים .נקה את ליבך וכאבך

      ושוב לחיים רענן .

      ברבות הזמן כשהמילים יוצאות הם מעכבות את הגלד ומלחזירות את העבר .

      בהצלחה .

       

        21/4/10 06:59:

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים.

        21/4/10 06:42:

      *אהבתי את משחקי המילים ובכלל.

      תודה

       

        21/4/10 00:03:


      ואני מדמיינת אותך יושב מול הים

         מנסה לתפוס תנומה

      והמחשבות שבינך לבין עצמך....-

       איך הן נלחמות אחת ברעותה

      השלווה מול האי נוחות העצמית

                עד ש......

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים.

       

        20/4/10 23:58:

      נמלים בודדות

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

      בין השמשות

      בזקתי אוכל למחשבה

      ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

       

       

       

       

       

      פרקו משא כבד מגבן

      ואני המשכתי להעמיס עצבות על ליבי.

      בין השמשות

      בזקתי אוכל למחשבה

      ואף רעיון מזין לא הבזיק בראשי.

       

       

       

       

       

      נפלא -  ותודה רבה

      כתיבה במיטבה

       

       

        20/4/10 23:19:


      ליקטה תהיות ממעמקים.

       

      אהבתי :)

        20/4/10 22:01:


      המשכת להעמיס עצבות על ליבך,

       והמשא כבד ,

       מלקט  תהיות ממעמקים. .*

      זה תהליך שכזה,, ואין לנו כפתור שמשחרר אוטומטית,,,,

       והמשא מתרוקן ,כניראה, בקצב שלו....

       מצריך אולי התמודדות וצמיחה מתוכו....

        20/4/10 21:55:


      דן,

      אהבתי את משחקי המלים

      אודם השמש והרוח משמים תפאורה לעצב

      נשארתי עד רוח באה

      ופייסה,

      ליקטה תהיות ממעמקים

      דבי

        20/4/10 21:47:
      מזדהה עם הכתוב. לא קל לתקן את הדורש תיקון. יש לשאת בכאב. נוגע.
        20/4/10 21:34:

      ונעלמו התהיות עם המשב שחלף?

      והאם נמצאו במקומן המילים המתאימות?

       

      *

      קסום.

        20/4/10 21:33:

      שיר עם אווירה ונוף דרמטיים

      בתחושה שאוטוטו עומדת להתחולל שם איזו דרמה

      עם חרב מונפת באוויר

       

      ערב טוב

      ובשורות טובות

       

      גם ממני

        20/4/10 21:33:

      "מילים שביקשו לברוח
      דיממו אל אודם פרחים"

       

      מילים שביקשו לברוח
      מילים שביקשו לפרוח

      וחרב נושקת לדמעות

       

      כמה טוב שרוח באה ומפייסת

      מלקטת תהיות מעמקים...

       

      נהדר ברוב משמעו
      אהבתי "תל שחווה אביב"

      ובכלל, כל השיר מתרחש תוך כדי אותה תנומה ?
      שיג ושיח  בינך לבינך
      בינך לבינה

      עצבות מועמסת על לב, אפילו הנמלים פורקות משאן

      אך עצבות מועמסת על לב

       

      ללב קשה יותר לפרוק משא....

       

      נהדר

       

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין