כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הייטק או דיר עזים? כל הדרכים להיות מאושר . . .

    8 תגובות   יום שלישי, 20/4/10, 22:15

    פסיכולוגים מפרקים את האושר לשלושה חלקים:

     

    1. אופטימיות - נטייה לבחון את העולם בצורה חיובית

     

    2. חוסן נפשי - היכולת להתגבר על משברים ואכזבות

     

    3. עצמאות - בניגוד לבן אדם תלותי

     

    הטענה המקובלת היא שאלה תכונות נרכשות: בן אדם יכול ללמד את עצמו להיות מאושר.

     

    אנחנו יכולים להרגיל את עצמנו להסתכל על "חצי הכוס המלאה"; ללמוד טכניקות לפיתוח החוסן הנפשי; וללמוד להסתדר בכוחות עצמנו.

     

    "אם אנחנו כל כך עשירים מדוע אנחנו לא מאושרים?"

     

    בכל מדינות המערב העשירות וגם במדינות המזרח המתעשרות נרשמה בעשורים האחרונים עלייה תלולה במקרי הדיכאון. בארה"ב 40% מהסטודנטים מדווחים על דיכאון שפוגע ביכולת התפקוד שלהם; מספר האנשים אשר מאובחנים כסובלים מדיכאון קליני הוכפל מאז שנות ה-60; והגיל שבו אנשים מתחילים לדווח על דיכאון ירד מ-29 ל-14. משום מה ככל שאנחנו מתעשרים אנחנו יותר סובלים.

     

    בסוף השבוע האחרון נסעתי לבקר חבר ילדות שבחר בתור קריירה לגדל עזים. המילה קריירה לא בדיוק מתאימה מכיוון שמחר הוא עלול להחליט שבא לו לעשות משהו אחר. אז לפחות כרגע הוא חי בכפר על הר גבוה בצפון והוא וחברתו מגדלים ילדה וכמה עשרות עזים (העזים לא שלהם, הם רק שכירים).

     

    אז ביום שישי קפצנו עם הילד לדיר. האכלנו עזים, חלבנו, ואפילו זכינו להשתתף בהמלטה. ההמלטה הסתבכה ואני נתבקשתי לאחוז בעז מהצוואר והאוזניים, כשהחבר שלי עטה כפפות ויילד את הגדיים.

     

    אחרי ביקור כזה אתה לא יכול שלא לשאול את עצמך מה נכון. מי מבינינו יותר מאושר. האם החיים הלחוצים והרווחיים (יחסית) שאני מנהל מובילים אותי למקום טוב יותר? בטווח הקצר? בטווח הארוך?

     

    חקר מדע האושר

     

    טל בן שחר - הכוכב המפורסם ביותר של תחום מדעי האושר - טוען שניתן לאמן את המוח האנושי להרגיש מאושר. המחקרים מוכחים, הוא אומר, שהאושר לא מגיע על ידי סיפוק הצרכים המיידיים ולא על ידי שקיעה במרוץ העכברים.

     

    "כל בן אדם יכול לראות בעבודה שלו סוג של שליחות. אתה לא צריך להיות אמן או ליצן שמשעשע ילדים חולי סרטן בשביל להרגיש ככה."

     

    אני יודע שכשאני כותב קוד (תכנה) או כשאני כותב פוסט אני מרגיש טוב. כמובן שהרגעים האלה לא קורים כל רגע ביום - לפעמים בכלל לא, אבל כשהם קורים אני בהחלט מרגיש סוג של אושר.

     

    האם החבר שלי שעובד בדיר מרגיש תחושת שליחות? לפעמים כן ולפעמים לא. לפי טל בן שחר ואסכולת הפסיכולוגיה החיובית, העיסוק שלנו קשור רק באופן חלקי לתחושת הסיפוק שאנחנו חווים. האופי והגישה שלנו הם מה שקובעים.

     

     

    עוד קצת על פסיכולוגיה חיובית

     

    בני אדם שואפים מאז ומתמיד להיות מאושרים. החל מ-1998 הפסיכולוגיה החיובית הפכה לתחום מחקר מדעי באופן רשמי.

     

    מייסד חקר מדעי האושר הוא מרטין זליגמן.

     

    טל בן שחר, אלוף ישראל לשעבר בסקווש, עשה דוקטורט בפסיכולוגיה בהרווארד, והעביר שם קורס בפסיכולוגיה חיובית אשר הפך לקורס המבוקש ביותר באוניברסיטה. קטעים מרב המכר שלו Happier ניתן לקרוא כאן: לינק

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/4/10 10:23:

      הי דפנה,

       

      הסיפא חסרה בכוונה לעורר עניין. אם הייתי משלים את הביטוי הייתי נופל בבנאליות (משעמם) ומצד שני, בזה שלא השלמתי אני מקווה שגרמתי לקוראים לשאול מה הבן אדם הזה רוצה, אולי יש לו משהו מעניין להגיד.

       

      וחוץ מזה זו באמת שאלה פתוחה: מיהו עשיר?

       

      התשובה על השאלה משתנה בהתאם לגיל, לאופי, לנסיבות החיים. אני יודע שהתשובה שלי היום שונה מאשר לפני שנתיים כשהתחלתי לתכנן את הבלוג.

       

      אז חשבתי שעושר זו עצמאות כלכלית, היום אני מסתפק בכוח לעשות דברים שחשובים לי.

       

       

       

      ולגבי השאלה שלך מה יקרה אם כולם יחזרו לחיות בפשטות:

       

      ראשית אין לך מה לדאוג - זה לא יקרה. תמיד - לכל אורך ההיסטוריה - היו אנשים שהטיפו לחזרה למקורות. בכל מיני הקשרים. לפעמים הם דיברו על דת, לפעמים הם דיברו על אמנות, ולפעמים על צורת חיים. המשותף לכולם שהם לא שכנעו אף אחד. אפילו החזרה ההמונית בתשובה היא שקר. לא בגלל שיש או אין אלוהים אלא בגלל שזו לא חזרה אלא התפתחות. הדת היהודית כפי שהיא מתקיימת בקרב החוזרים בתשובה היא משהו חדש שלא היה קיים בעבר.

       

      מי שמנסה לחיות את העבר באמת ולא בתור סיסמא נידון לחיות לבד.

       

      כל זה לא אומר שבני אדם לא יכולים להתפתח בצורה שלילית. כמו שאמרת ישנם הרבה דברים שליליים באורח החיים שתרבות הצריכה מייצרת. עליהם אני מדבר ואותם אני רוצה לשנות (אצלי) ועל זה אני כותב. ושום דבר הוא לא סוף פסוק.

       

      אם אנחנו נהייה צרכנים חכמים יותר גם היצרנים ישתנו והם ייצרו מוצרים שמתאימים לנו. המטרה היא שהממציאים והיזמים ייתעלו את הכישרון שלהם לטובתנו האישית והחברתית.

        23/4/10 09:31:

      עזרא - אני עוקבת אחרי הפוסטים שלך בהנאה כבר הרבה זמן, ותמיד הפריע לי שחסר הסיפא של הציטוט. אני מניחה שחלק גדול מהקוראים יודעים להמשיך את הביטוי, אבל לדאבוני לא כולם.

      הביטוי הזה (למרות שציטטתי את כולו-ואני מזדהה איתו) משקף בעיתיות מסוימת - כל הקידמה האנושית מתרחשת כי אנשים אינם מסתפקים במה שיש להם. שואפים ליותר. כל היצירה האנושית: מדעים, טכנולוגיה, אדריכלות, ספרות, אמנות וכל מה ששכחתי, לא היתה נוצרת אם האנושות היתה מסתפקת במה שיש לה.

      ומצד שני כל השחיתויות, והרבה רוע, נוצרים כי אנשים לא מסתפקים בכסף שיש להם ורוצים עוד.

       

      כל פעם שאני קוראת על אנשים שחוזרים לפשטות, ולמקורות אני מתחלחלת - מה יקרה אם כולם ירצו לחיות כך?  

        21/4/10 19:39:

      מקסים

       

      מזכיר לי את המשל המששוה בין המיליונר לדייג.....

       

      כל הראיה שלנו את הכל סביבנו ראוי שתהיה חיובית.

       

      תודה

        21/4/10 18:51:

      דפנה, מה שאמרת מזכיר לי את שם הבלוג ;)

       

      סיון, אם הוא היה כותב קוד על ראש ההר הייתי מקנא בו באמת.

       

      העבודה היא החלק המשמעותי בחיי מייד אחרי המשפחה ולפעמים לפני. עשר שעות ביום בממוצע אני בעבודה, רוב שעות הערות שלי. אני יותר מתכנת מאשר הורה או בן זוג או כל דבר אחר.

       

      אני לא חושב שאפשר להיות מאושר בלי להיות מרוצה בעבודה.

        21/4/10 13:32:


      לא בטוחה שבכלל צריך למדוד את העבודה במונחי אושר. חבר שלך לא בחר עבודה, הוא בחר לייף סטייל- גר על ההר, בצפון, עובד עם חיות, יחסית מבודד. אם היה כותב קוד על אותו ההר בדיוק היית תוהה לגבי בחירת התעסוקה שלו? יש כאן משהו קצת יותר גדול מזה.

       

      אני אישית חושבת שבכל עבודה אפשר למצוא את הנקודה המעניינת, אפילו אם היא נמצאת בבהייה אל מחוץ לחלון...כך שאתה היית יכול להנות בעבודה שלו והוא בשלך, ממשהו אחד לפחות. בכל מקרה אני חיה תחת "עובדת כדי לחיות" ולא חיה כדי לעבוד אז לא רואה בעבודה את המרכז של חיי בהיבט הזה של האושר.

        21/4/10 08:11:

      וכבר אמרו חז"ל במסכת אבות: איזהו עשיר - השמח בחלקו.

      היום קוראים לזה סיפוק ושליחות ועצמאות כלכלית, אבל האם זה לא אותו דבר?

        20/4/10 23:54:

      תודה סיגל

       

      המסקנה היא שבמרדף אחרי האושר יש שני מימדים:

       

      הראשון חיצוני - בחירת עיסוק/אורח חיים מספקים.

       

      השני פנימי - עיצוב תפיסת העולם שלנו.

       

      כלומר, לפעמים אנחנו צריכים ללמוד להיות מאושרים ממי שאנחנו וממה שאנחנו עושים.

        20/4/10 23:34:


      אם כך ולפי מה שכתבת, עליי להיות מרוצה במה שאני (-:

      פוסט מקסים (כרגיל)...

      אני חוזרת על עצמי, אבל זה נכון בכל פעם מחדש!!

      ארכיון