כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    faith & hope

    "האדם רואה באותיות מילים
    היוצר חודר לעומקן ומגלה בהן נשמה." anaatti

    טבע האדם בנשמת מילותיו...
    ונפשו שם צפוּנה.
    מתוך סיפרי: "על אדן הזמן"


    הבלוג על נפש החיים וטבע הנשמה

    לדעת לראות מעבר לגלוי
    לגלות מעבר למובן
    להבין מעבר לנקרא
    לקרא מעבר לכתוב ....

    יצירתיות מחשבתית
    ראיה מרחבית,
    גמישות של הבנה
    מביאה למסקנה
    מפתחת גישה
    להבחנה רגישה.









    כְּתִפְרַחַת רְתָמִים

    141 תגובות   יום רביעי, 21/4/10, 07:21

       הצילום מהנט

    .

    .

    .

    אוֹר נִּדְלָח עוֹטֵף מִדְבָּר

    בְּאַבְקִיקֵי עַרְפִילִים.


      נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
     זְרוּיָה בָּרוּחַ
     חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
    בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
    .
    צִמָּאוֹן גוֹחֵן עַל מָדַפֵי חוֹל
    מִזְדַּחֵל בָּאֲפִיקִים יְבֵשִׁים,
     עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים
     בְּהִיקָווּת גֵבִים
     בְּשִׁפְעָתַן.
    .
     
    רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
    עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
     בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..
     


    .

    .  © כל הזכויות שמורות ל=anaatti

    דרג את התוכן:

      תגובות (141)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/5/10 20:46:

      צטט: שף 2010-05-08 07:30:23

      יפיפה

      קטע שבקלות יכל להשתלב בתהילים

       קטונתי...

       

      תודה רבה שף,

       ושבוע נפלא לך 

       

        8/5/10 07:30:

      יפיפה

      קטע שבקלות יכל להשתלב בתהילים

        25/4/10 07:50:

      צטט: דן סטארס 2010-04-24 23:10:14

      הנפש כאותם שורשים

      כמהה להרוות צימאון

      וכמה יפה היא פורחת אחר כך

       

       

      שבוע טוב

      בהחלט פורחת,,

       כי עמוק פנימה אצל כולם,חבוי מעייין החיוניות,

       ממתין לנבוע....

       

      תודה דן יקר....

       

        25/4/10 07:48:

      צטט: שמש 2 2010-04-23 21:52:57

      אהבתי תודהחיוך

      תודה  יקירה

       

      יום שימשי וחמים לך.........

       

        25/4/10 07:47:

      צטט: ורד א. 2010-04-23 19:31:08


      כמו תמיד זה עונג לקרוא את כתיבתך.

      אור לשבוע חדש,,,,

        לרוויה......♥

       

      תודה ורד יקירה..

       

        25/4/10 07:46:

      צטט: hkadman 2010-04-23 19:04:49

      בהחלט ענתי התחשלתי והזכרונות מרגשים,

      אך הם כאין וכאפס לעומת הרגשות שהשיר

      המופלא שלך מעורר.

      אם זה מעורר למחשבה,

       או נותן נקודת אור נוספת,, דייני,,,,

       

      כי זה בעצם שיר תקווה.....

       שבתוכינו עמוק תמיד יש מוצא לרוויה,,,

       מעין החיוניות החבוי בכל אדם ואדם, עמוק פנימה ......

       

       

      שבוע מצויין לך חיים....

        25/4/10 07:43:

      צטט: perach1 2010-04-23 11:36:31

      " צִמָּאוֹן גוֹחֵן עַל מָדַפֵי חוֹל
      מִזְדַּחֵל בָּאֲפִיקִים יְבֵשִׁים,
       עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים
       בְּהִיקָווּת גֵבִים
       בְּשִׁפְעָתַן. "
      נפלא ..!  
       

      תודבה פרח,,

       שבוע יפהפה לרוויה טובה

       

        25/4/10 07:43:

      צטט: Benj 2010-04-23 10:27:25


      הטבע עוצמתי וכן הכאב והתקווה הקשורים אליו

       

      אהבתי את המשפט המאגר בתוכו את מהות השיר:

      "הטבע עוצמתי, וכן הכאב והתקווה הקשורים אליו"  אכן בהחלט !!!


      תודה Benj
        25/4/10 07:40:

      צטט: חליל של ערגה 2010-04-22 23:52:35


      נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
       זְרוּיָה בָּרוּחַ
       חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
      עצובה התאיידות הלב

      מתוך העצב יש הבנה נפלאה..

       יש  תובנה נבונה...

       כי תמיד יש מוצא ואור לרוויה מתוך היובש או האפלה...

       להשתדל להתבונן עמוק פנימה,, לחפש את מעין החיוניות, החבוי בתוכינו,

       

      כמו הרותם השולח שורשים עמוקים כדי לרוות מים ולשרוד במדבר....

       

      אז, בעצם,, זה דיי מעודד ומחדד אופציות(-:

       

      תודה לך מקרב לב

       

        25/4/10 07:34:

      צטט: נגה ניפלאות 2010-04-22 21:30:04

      ענתי,

       

      תמונה אחת = אלף מילים

       

      ואיזה כיף שמילותיך = אלף תמונות של רגש

       

      אהבתי מאד את השילוב המנצח של העין והאוזן .

       

      תמשיכי לרגש,

       

      נגה רגוע

      אסופה של מילים נאגדות לתמונה של רגש

       תמונה הצופנת שיר....

       

      תודה נגה ,

       שבוע מצויין לך

       

        25/4/10 07:33:

      צטט: til4 2010-04-22 21:23:16


      קול קורא לנדוד...

      בני

      קול קורא במדבר,,

       חודר רבדי אדמה..

       וירווה מים

      (-:

       

        25/4/10 07:31:

      צטט: ירין 2010-04-22 21:02:33

      באתי לכאן שוב להנות מפוסט קסום ומכתיבה נפלאה של יוצרת גדולה


       חן חן לך ירין יקר...

       זה קסם המדבר ,

                      ועוצמת האדמה

       הצופנת בקרבה חיוניות מעצימה ..

       

      שבוע מלא יצירה לרוויה...

       

       

        25/4/10 07:29:

      צטט: השרקרק 2010-04-22 18:28:53

      פרחתי ברתמיך

      שבוע פורח וחינני שיהיה.

      חן חן לך..

       

        25/4/10 07:28:

      צטט: ג'אן דארק 2010-04-22 14:58:08

      ענתי היקרה, 

      אין ספק שהמדבר העניק לך השראה מצויינת לשיר ארספואטי נהדר.

      הרגשתי דרך מילותייך את היובש המילולי שתקף אותך, את הצימאון

      למצוא את המילים ואת הסיאה המתגדשת לנפש רווייה.

      ותחושת ההקלה, המציפה את הנפש, זו תחושה נהדרת, תחושת

      שחרור וגאווה.

      כהרגלך, כתוב בפיוטיות משובחת ובמטאפורה ציורית מאוד!

      כל הכבוד *

      כשהנפש רוויה ,אין ספק שיש תחושת שחרור נפלאה..

       קלילות מרחפת ונעימה...

       תודה ג'אן ,

       שבוע מואר ויצירתי..

       

        25/4/10 07:26:

      צטט: SIMPLY ALIVE 2010-04-22 08:44:00

      חושיי

      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים

      בין מילותייך

      תודה לך

      יקרה

      שבוע עוֹלז וריחני לך SA

      בסימפוניה של חושים....

      (-:

        25/4/10 07:23:

      צטט: aniamos 2010-04-22 06:24:58


      מזכיר את צלילי חליל אל המדבר היה שולח...

       

      צליל של פכפוך המים המבעבע..

       

      תודה עמוס ...

        24/4/10 23:10:

      הנפש כאותם שורשים

      כמהה להרוות צימאון

      וכמה יפה היא פורחת אחר כך

       

       

      שבוע טוב

        24/4/10 20:16:

      צטט: נושמת אהבה 2010-04-22 01:14:19

      את נפלאה בכתיבתך

      התמונה מדהימה

      תודה לך על השיתוף

      אלין***** 

      נבוךתודה אלין יקירה..

       שמחה שאהבת...

       

      שבוע מצויין לך שיהיה..

       

        24/4/10 19:00:

      צטט: **גילה** 2010-04-22 00:54:56


      תמונה יפהפיה

      כתיבה נפלאה

      שילוב מנצח **

       

      תודב גילוש'.

       זו ההשראה של נופי המדבר ותחושותיו

        24/4/10 18:56:

      צטט: סוקראטס 1 2010-04-22 00:31:11

      מקסים

      יופי של פואטיקה

      סוקראטס

       

      ערב טוב סוקראטס...

       תודה לך,

        24/4/10 18:55:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-04-21 23:52:11


      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..


      יפה ומיוחד, ענתי

      חן חן לך ליאורה....

      שבוע נעים,,

       

        24/4/10 18:54:

      צטט: drall 2010-04-21 21:41:07

      יפה

      תודה DRALL

      שבוע נפלא לך....

       

        24/4/10 18:53:

      צטט: הלנה היפה 2010-04-21 21:27:26

      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..

       

       

      שילוב נפלא בין צילום לשיר. אוירת המדבר מוחשית מאוד. התפרחת של הרותם מרהיבה במיוחד. תודה לך ו*

      לאה

      תודה לאה,,

       למדבר יש השראה ענקית על הנפש....

       ניחוחות של נוף ועוצמתו....

       

        24/4/10 18:27:

      צטט: אני מיכל 2010-04-21 21:23:30


      הרים ריקדו כאלים

      גבעות כבני צאן

      ורתמים יעלוזו :)

      מקסים כתמיד ענתי.

       

      הידד והאח  מיכל,,, פיוטיות לשמה....

      עלזו מילותייך בכייף
        24/4/10 18:25:

      צטט: *רונן* 2010-04-21 21:21:45

      שילוב נפלא של תמונה ומילים

      אוהב! 

      תודה רונן...

      זו ההשראה המידברית  באופטימיות שבו....

       

        24/4/10 18:10:

      צטט: shira_22 2010-04-21 21:06:04


      שבתי...

      *

       

      חיבוק לשבוע נפלא....

        24/4/10 18:09:

      צטט: ...blue 2010-04-21 20:51:46

      המילים שכתבת יפות כמו הצילום המצורף להן..

      תודה blue

      הצילום, יש לציין שוב, מהנט,,,

       והמילים כולן, כל אות ותו,, שלי בהחלט(-:

       

        24/4/10 10:35:


      הטבע המרווה את צמאונה של הנפש.

      יפה תיאורך, יפות מילותייך.

       

      אורורה

        24/4/10 09:12:

      צטט: פלג קטנה 2010-04-21 19:48:05

      אהבתי את תפרחת הרתמים

      בחולות הנודדים

      אהבתי שאהבת....

       בתפרחת משמחת...

       

      ת'נק יו דארלינג

       

        24/4/10 08:28:

      צטט: כוך 2010-04-21 19:45:11

      שילוב נפלא של תמונה ומילים

      גרמת לי לרחף תוך כדי קריאה

       

      לרחף, זה כייף,,

       וכדאי לזכור שגם נראה שהכל  יבש ובלתי אפשרי,, אם חודרים קצת לעומק,,מוצאים מים לרוויה,

       אם מעמיקים להתבונן פנימה אפשר למצוא פיתרון לצימאון הנפשי.....

       

        24/4/10 08:24:

      צטט: tamareli 2010-04-21 18:55:01

      "רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים.. "
      ענתי,
      איזה השאלות מדהימות,
      הם נודדות אך לא מסתיימות,
      פשוט נהדר.
      תמר.

      לעיתים צריך להעמיק קצת יותר

       כדי למצוא את הרוויה המתאיימה....

       

      תודה תמר .....

       

        24/4/10 08:22:

      צטט: Rivka 2010-04-21 17:32:32


      חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
       .
      יפיפה, ענתי... פשוט יפיפה!

      חן חן ל רבקה,

      שבת נאה לך

       

        24/4/10 08:21:

      צטט: "כוכב נוצץ" 2010-04-21 17:32:26

      מקסים וניפלא

      תודה משה יקר.....

      שבת ברוכה לך

       

        24/4/10 08:20:

      צטט: טאקילה 2010-04-21 17:19:55


      שיר ותמונה

      שילוב מדהים!

       

      תודה טאקי

       אנחנו שזורים יחדיו,

       נפש האדם בטבע...

        24/4/10 08:19:

      צטט: Dave Love 2010-04-21 17:18:04

      שירך לוקח אותי לסיור בנופים פנימיים. הנפש, הרוח, האדם, והאדמה חוברים אצלך ליצירה מרשימה.

      אני מוצאת הקבלה  עמוקה בין ה"נופים הפנימים"  [כמו שאמרת,,ואהבתי את הביטוי ]

      הנפש, הרוח,והאד[מ]ה   חושבת שאפשר ללמוד המון מהישענות על דרך הטבע....והבנתו...

       

      תודה dave

       

        23/4/10 21:52:
      אהבתי תודהחיוך
        23/4/10 19:31:

      כמו תמיד זה עונג לקרוא את כתיבתך.
        23/4/10 19:04:

      בהחלט ענתי התחשלתי והזכרונות מרגשים,

      אך הם כאין וכאפס לעומת הרגשות שהשיר

      המופלא שלך מעורר.

        23/4/10 18:54:

      צטט: hkadman 2010-04-21 17:04:23

      "אוֹר נִּדְלָח עוֹטֵף מִדְבָּר

       

      בְּאַבְקִיקֵי עַרְפִילִים."*

      שיר יפהפה של תיאור מופלא, מעלה בי

      זכרונות סיורים בציה ואימונים מפרכים

      על דיונות בשפלת החוף.

       

      אין לי ספק שזה היה מחשל..

      והזכרונות מרגשים...

       

      תודה חיים..

        23/4/10 18:35:

      צטט: ירין 2010-04-21 16:42:04

      ענתי יקרה .

      לי יש הרגשה שהשיר המיוחד הזה נכתב בטיול האחרון שלך

      באיזה רגע מיוחד שבו הבטת לתוך הטבע מסביב את והמדבר והחולות .

      התמונה והשיר. הכל קסום כל כך .אהבתי את הכתיבה מתוך הלב

      עוד אשוב

      מהלב

      ירין

      המדבר אכן קסום,,

       הוא שואב לתוכו בעוצמתו השקטה,,,,

       ובהתבוננות פנימית מגיעים לכל מיני מסקנות ותובנות......

       תודה ירין יקר,

      שבת מתוקה לך

       

        23/4/10 18:29:

      צטט: כנפיים 2010-04-21 13:49:40

      ענת יקרה

       

      צילום של יופי. תודה לך.

       

      ו'התאיידות לב',

      הולידה בי עכשיו הגיג שכזה,

      שאולי הלב של בני אנוש,

       

      הוא כמו מים

      כמו פרפר

       

      בעל מצבי צבירה משתנים

       

      נוזל, אדים, קפיאה

      התאיידות

      התאגדות

      התאחדות

       

      גולם

      זחל

      פרפר

       

      וחוזר חלילה.

       

       

      וחלילה, אם לא יחזור וימטרמופוז (מה זו המילה שהמצאתי פה עכשיו?)

      את עצמו.

       

      את המילים, עוד אשוב לקרוא.

       

       

      תודה, ענת יקרה.

       

       

      מרפרפת עימך בכנפי מילותייך

      בהגיגייך על תחושות הלב ,

       מתמוסס

      או  בקיפאון,,

       נוזלים דמיו בהתאיידות,,

       הכל

        במערבולת

       סוערת

      פועם..

       

      תודה אילה

      big hug

        23/4/10 18:22:

      צטט: כריסטין 2010-04-21 13:48:30

      מקסים

      תודה כריסטין יקירה,,

       שבת נפלאה לך...

       

        23/4/10 18:21:

      צטט: עצמי עצמי 2010-04-21 13:39:56

      כלכך פיוטי שבא לצאת למדבר בעקבותייך, להתבודד עימו...

      ותוך כדי קולטים שמדובר במסע נפש אבודה... 

       

      עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים

       בְּהִיקָווּת גֵבִים
       בְּשִׁפְעָתַן.
      .
      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..

       

      נהדר!

      תודה

      ע

      מסע חיובי בהחלט,

      אפשר ללמוד המון דברים מדרך ההתנהלות בטבע,

      גם במידבר יש חיים,,

       כמו הרותם השולח שורשים עמוקים לינוק חיוניות מבטן אדמה...

      אדם יכול בהתבוננות פנימית למצוא בתוכו המון....

      תודה ע. ושבת נפלאה.

        23/4/10 11:36:
      " צִמָּאוֹן גוֹחֵן עַל מָדַפֵי חוֹל
      מִזְדַּחֵל בָּאֲפִיקִים יְבֵשִׁים,
       עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים
       בְּהִיקָווּת גֵבִים
       בְּשִׁפְעָתַן. "
      נפלא ..!  
       
        23/4/10 10:27:

      הטבע עוצמתי וכן הכאב והתקווה הקשורים אליו
        22/4/10 23:52:

      נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
       זְרוּיָה בָּרוּחַ
       חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
      עצובה התאיידות הלב
        22/4/10 23:15:

      צטט: עדידוש :) 2010-04-21 13:06:32


      כתבת שיר מקסים!

      המדבר מוכיח שוב ושוב שגם במקום צחיח יכולים לפרוח פרחים נהדרים :))

      אכו עדידוש',

       המדבר מוכיח שגם במקום צחיח יכולים  לפרוח פרחים נהדרים,,

       ללמדינו , בני האדם,, שבכל מצב ריגשי,, גם של  "יובש"  אפשר למצוא בתוכינו מעיין של חיוניות,,לרווית הנפש.....

       

        22/4/10 23:12:

      צטט: לוייתן 2010-04-21 13:01:21

      "נפש אבודה

      זרויה ברוח   (כגרגר חול...?)

      חובקת דיונה שותקת

      בהתאידות לב"

       

      מתחבר לי לתחושת בדידות ,

      אשר הופכת לפסגת ריגוש

      מפוארת , המזדהה עם 

      עוצמת הבדידות המפוארת

      של הרותם במדבר , 

      בבית האחרון :

       

      "רוו שורשי נפש

      עלזו כתפרחת רתמים

      בחולות נודדים..."

       

      פיוט כה יפה , החודר

      עמוק לנבכי הנפש

      וממלא בתחושה הרואית...

       

      תודה לך ענתי

      צהריים טובים !

       

       

      בהתאידות הלב כל החיוניות ניגרת.....

      והצימאון הזוחל מחלחל עמוק  פנימה,[כמו שורשי הרותם]  עד שמוצא מעיין מים חיים.,,

       

      תודה דויד יקר

       לרווית הנפש....

        22/4/10 23:03:

      צטט: שמים1 2010-04-21 12:31:05


      דימיתי אותה

       אִשָּׁה

      גַּעְגּוּעִים סְדוּקִים בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ

      בּוֹעֶרֶת שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ

      גּוּפָה כְּעַמּוּד אָבָק וְסַעַר

      נוֹדֶדֶת אֶת עַצְמָהּ לָדַעַת

      בְּחוֹלוֹת מִדְבָּר לוֹהֲטִים .

       

       

      יופי של שיר

      יופי של תמונה

      יופי של ענת :-)

      (-:  בהחלט ארגת שם מרבד  שירי לוהט במיוחד

      שמש יוקדת ואשה סוערת.......

        ♥  אהבתי,

       

      תודה מרגלית .

        22/4/10 22:55:

      צטט: 4 לב אדום 2010-04-21 12:20:03

      רותם  אותנו - לחיים, גם

      במקום שקשה  הטבע

      מראה שיש חיים-תקווה

      אם מתעקשים מצליחים.

      תודה על השיר.

       

       

      אכן .

       גם כשלמעלה צימאון ויבש,,

       אם מעמיקים פנימה אפשר למצוא מים....

      תודה על התמונה ועל התגובה הנפלאה

        22/4/10 21:30:

      ענתי,

       

      תמונה אחת = אלף מילים

       

      ואיזה כיף שמילותיך = אלף תמונות של רגש

       

      אהבתי מאד את השילוב המנצח של העין והאוזן .

       

      תמשיכי לרגש,

       

      נגה רגוע

        22/4/10 21:23:


      קול קורא לנדוד...

      בני

        22/4/10 21:02:

      באתי לכאן שוב להנות מפוסט קסום ומכתיבה נפלאה של יוצרת גדולה


        22/4/10 18:28:
      פרחתי ברתמיך
        22/4/10 15:09:

      צטט: משה שכביץ 2010-04-21 12:17:32


      שיחזור החיוך

       

      לאלתר יחזור,,

       כאן ועכשיו

      חיוך

        22/4/10 15:08:

      צטט: סאלינה 2010-04-21 12:10:36


      כתיבתך  באמת  מיוחדת..

      תודה  ענתי  על  מילים

      ותמונה ...

      יום  מלא  אור  וחיוכים  חיוך

      סאלינה

      בהחלט מלא אור וצלילות נעימה אחרי הגשם,

       שניקה את האובך,,,,

       

      תודה סאלינה ...

       

        22/4/10 15:07:

      צטט: גרבו 2010-04-21 12:09:52


      נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
       זְרוּיָה בָּרוּחַ
       חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
      ענתי יקרה,
      כתיבה משובחת ,
      תאור מרגש של הנפש הסובלת
      הכואבת,,,
      חיבוק,גרטה*

      תמיד עם אופק של אפשרויות....

       

      כי גם כשיובש וצימאון שנראה מלמעלה  ...

       לעיתים כש נכנסים עמוק פנימה,,אפשר למצוא מים לרוויה....

       

      תודה גרטה יקירה,,,,

       

        22/4/10 15:00:

      צטט: מלאך מקומי 2010-04-21 11:44:15


      יופי של שילובים

      גם ללא ציטוטים

       

      תודה מלאך מקומי,,,,

      שלובים זה תמיד נעים

        22/4/10 14:58:

      ענתי היקרה, 

      אין ספק שהמדבר העניק לך השראה מצויינת לשיר ארספואטי נהדר.

      הרגשתי דרך מילותייך את היובש המילולי שתקף אותך, את הצימאון

      למצוא את המילים ואת הסיאה המתגדשת לנפש רווייה.

      ותחושת ההקלה, המציפה את הנפש, זו תחושה נהדרת, תחושת

      שחרור וגאווה.

      כהרגלך, כתוב בפיוטיות משובחת ובמטאפורה ציורית מאוד!

      כל הכבוד *

        22/4/10 14:36:

      צטט: KLGERY 2010-04-21 11:30:44

      הפריחה מאוררת השראה

      וכביבתך מאוד יפה

      תודה גרשון,,

       פריחה בהחלט מעוררת השראה,,,

       ועוד פריחה מידברית,,,, שילוב  מצויין!

       

        22/4/10 14:34:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-04-21 11:05:34

      מילים רכות שהביאוני הישר לדיונה

      אהבתי את התחושה

      תודה נילי,,,

      בְּרַכּוּת חולית נעימה וחמימה ...

       

        22/4/10 14:30:

      צטט: shira_22 2010-04-21 10:49:23


      שילוב התמונה ומלותך מוסיפים נופך יפה ומיוחד.

       

       

      תודה שירה....

      (-: כדאי תמיד לבדוק יותר לעומק,

       לפעמים מוצאים שם מים......

       

        22/4/10 14:29:

      צטט: ami10 2010-04-21 10:12:37

      מילים שמתאימות לדיונה הפרטית שלי..

      אכן,

       כל אחד והדיונה הפרטית שלו....

       ויש כמה וכמה דרכים בה..

       

        22/4/10 14:16:

      צטט: רמיאב 2010-04-21 10:10:50


      הדימויים בשיר ממיוחדים במינם.

      תודה,

      רמי

       

      תודה לך רמי..

      סופ"ש נפלא לך.

       

        22/4/10 14:16:

      צטט: OCN 2010-04-21 09:28:32


      מאד מאד יפה . כיכבתי לך כי מגיע לך

      אוסי

      בואי לבקר אותי בפוסט האחרון על הפיקניק ליום העצמאות

      תודה

       

      תודה אוסי יקירה,,

       וכמובן כבר ביקרתי אצלך,,

       בפוסט נפלא ומחוייך ליום העצמאות...

       

        22/4/10 14:14:

      צטט: bonbonyetta 2010-04-21 09:26:38

      *

      השיר משתלב נפלא עם התמונה, אהבתי אותו, ואוהבת מאד דיונות, ואת פרח הבר רתם.

      תודה

      מי שטייל,טיפס, וגלש בדיונות,,

       יודע כייף אמיתי...

       והרתם הוא פרח צנוע שניחוחו נהדר....

       

      תודה בונבונייטה

       

        22/4/10 14:12:

      צטט: ליידי בלוז 2010-04-21 09:21:44

      ענתי,

      תענוג של בוקר אצלך

      צילום יפיפה ושירתך קסומה.

      יפה מאוד .

      .

      בלוז 

      תודה בלוז,,,

       והיום צלול ונפלא אחרי הגשם שניקה הכל....

       

        22/4/10 14:12:

      צטט: אהוד עמיר 2010-04-21 09:06:21

      יפה מאוד

      תודה אהוד יקר....

       

       

        22/4/10 14:11:

      צטט: עודד השודד 2010-04-21 08:56:34

      פיוטי להפליא!  *

      חן חן לך עודד יקר....

      .......

       

        22/4/10 14:11:

      צטט: רוניתלה 2010-04-21 08:53:56

      חשים את האביב בליבך

      ונפשך הצוהלת

      איזה כיף לקרוא אותך על הבוקר

      מקסימה את

      בכייף רוניתוש',,,

      גם מה שנראה מלמעלה,חרב וצמא

      יכול בעומקו,, להביא לרוויה,,,,

       

        22/4/10 14:08:

      צטט: תותי בר 2010-04-21 08:47:41


      כשהנפש רוויה, הלב צוהל.

      אוהבת את הרותם ואת ריחו הטוב.

      בוקר אור !!

      כשהנפש רוויה הלב צוהל,,

       בהחלט!

       

      אכן, יפהפה וריחני הרותם ,,

       

        22/4/10 14:07:

      צטט: shauli-nameri 2010-04-21 08:46:07

      תודה על תשומת ה

       

      תודה לך שאולי יקר.....

       

        22/4/10 13:56:

      צטט: דאז 2010-04-21 08:44:31

      טיול על גוף האדם?

       

      יתכן,

       עם יצירתיות ודימיון,

      לשם כך...

        22/4/10 13:55:

      צטט: ashorer 2010-04-21 08:40:43


      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..

       

       

      על אף צימאון המדבר

       

      הוא מרווה, לפחות יופיו

       

      [יש לו, לרותם, שורשים,  המאפשרים לו לקלוט מים מעומק הקרקע....]

       

        השורשים העמוקים שלו, הם אחת מדרכי ההסתגלות שלו לחולות הנודדים ולמדבר  .

      וגם אם על פני השטח הכל יבש וצמא,, מי שמסוגל  לחדור לעומק יוכל לרוות צימאון.....

      תודה אשר...

       

        22/4/10 13:50:

      צטט: mi alma 2010-04-21 08:39:47

      "רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
       עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים.." * 
       כתיבתך קסומה!
       תודה יקירה :-)

      הי alma

      תודה יקירה,,

       בהמון אנרגיות נפלאות....

       

        22/4/10 13:36:

      צטט: אורלי לוי - מו"ל 2010-04-21 08:37:03

       

      ואלמלי היה החוסר הזועק

      לא היה שיר זה מושלם כל כך. כתיבתך נהדרת.

       

      מסוג התחושות שמתכדררות לגוש שעלול להיתקע....

       

      תודה אורלי,  מקרב ♥

       

        22/4/10 13:28:

      צטט: יערית 1 2010-04-21 08:28:37


      כתיבה קסומה לך ענתוש יקרה

      והצילום יפהפה

      חן חן לך זהבית ,,

       מוארת במילים.

       

        22/4/10 13:27:

      צטט: yohananpe_1947 2010-04-21 08:24:55


      איזה מילים -תענוג לאזניים.וצלום תענוג לעיניים.

      בוקר נפלא לך.

       

       בהחלט בוקר נפלא וצלול אחרי הגשם שרענן הכל,,

       ותודה יוחנן...

       כייף על התענוג...

       

        22/4/10 13:25:

      צטט: אמיצה מהחיים 2010-04-21 08:22:28


      מקסים, מקסימה אחת:)))*

      נבוך תודה גלי,,,,♥

       

        22/4/10 08:44:

      חושיי

      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים

      בין מילותייך

      תודה לך

      יקרה

        22/4/10 07:16:

      צטט: The light, 2010-04-21 08:03:14


      איזה תענוג של שיר וצילום

      בשם רועי  ובשמי

      אני מודה לך ענתי על עונג של בוקר.

      בנושא שלנו יש התקדמות

      כוכב מרועי כרגע, מחלקת כוכביו, ממני תקבלי אח"צ

      אוֹר נִּדְלָח עוֹטֵף מִדְבָּר

      בְּאַבְקִיקֵי עַרְפִילִים.


        נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
       זְרוּיָה בָּרוּחַ
       חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
      .
      צִמָּאוֹן גוֹחֵן עַל מָדַפֵי חוֹל
      מִזְדַּחֵל בָּאֲפִיקִים יְבֵשִׁים,
       עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים
       בְּהִיקָווּת גֵבִים
       בְּשִׁפְעָתַן.
      .
      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..


      תודה על הנאה של בוקר

      יהודית

      תודה יהודית יקרה,,

       וגם לרועי המוכשר והנפלא,,

       

       

       

        22/4/10 06:24:

      מזכיר את צלילי חליל אל המדבר היה שולח...

      את נפלאה בכתיבתך

      התמונה מדהימה

      תודה לך על השיתוף

      אלין***** 

        22/4/10 00:54:


      תמונה יפהפיה

      כתיבה נפלאה

      שילוב מנצח **

        22/4/10 00:31:

      מקסים

      יופי של פואטיקה

      סוקראטס

        21/4/10 23:52:

      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..


      יפה ומיוחד, ענתי

        21/4/10 21:41:
      יפה
        21/4/10 21:27:
      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..

       

       

      שילוב נפלא בין צילום לשיר. אוירת המדבר מוחשית מאוד. התפרחת של הרותם מרהיבה במיוחד. תודה לך ו*

      לאה

        21/4/10 21:23:


      הרים ריקדו כאלים

      גבעות כבני צאן

      ורתמים יעלוזו :)

      מקסים כתמיד ענתי.

        21/4/10 21:21:

      שילוב נפלא של תמונה ומילים

      אוהב! 

        21/4/10 21:06:


      שבתי...

      *

        21/4/10 20:51:
      המילים שכתבת יפות כמו הצילום המצורף להן..
        21/4/10 20:27:

      צטט: השמח 2010-04-21 07:47:50


      מיוחד

      כתיבתך מאד מיוחדת

      סגנון ייחודי

      בראבו

      שחר

      תודה שחר,,,,

       שמחה שאהבת,,

       

      ערב מקסים לך

        21/4/10 19:59:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-04-21 07:47:05

       

      הענפיים הרותמיים הללו זכורים לי היטב

      מדיונות החול בחולון, שם היה בייתי, שם גדלתי

      ואי אפשר היה שלא לחוש בריחם באביב

      כשהינו בבקרים פותחים את התריסים

      ואת בשירךמדמה את הנפש כתפרת הרותם

      החבוקה בדיונות חול שלעיתים נודדות עם הרוח

      צמאון ורוויה לסירוגין. תנאי מדבר.....

       

       

      יפהפה הנוף הזה המשתרע לרגלינו

      תודה

      יפהפה הנוף הזה המשתרע לרגלינו,,

       בהחלט מנְשים בנו מילים ותחושות..

      ♥ תודה מרינה

       

        21/4/10 19:48:

      אהבתי את תפרחת הרתמים

      בחולות הנודדים

        21/4/10 19:45:

      שילוב נפלא של תמונה ומילים

      גרמת לי לרחף תוך כדי קריאה

       

        21/4/10 18:55:
      "רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים.. "
      ענתי,
      איזה השאלות מדהימות,
      הם נודדות אך לא מסתיימות,
      פשוט נהדר.
      תמר.
        21/4/10 17:32:

      חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
       .
      יפיפה, ענתי... פשוט יפיפה!
        21/4/10 17:32:
      מקסים וניפלא
        21/4/10 17:19:


      שיר ותמונה

      שילוב מדהים!

        21/4/10 17:18:
      שירך לוקח אותי לסיור בנופים פנימיים. הנפש, הרוח, האדם, והאדמה חוברים אצלך ליצירה מרשימה.
        21/4/10 17:04:
      "אוֹר נִּדְלָח עוֹטֵף מִדְבָּר

       

      בְּאַבְקִיקֵי עַרְפִילִים."*

      שיר יפהפה של תיאור מופלא, מעלה בי

      זכרונות סיורים בציה ואימונים מפרכים

      על דיונות בשפלת החוף.

        21/4/10 16:42:

      ענתי יקרה .

      לי יש הרגשה שהשיר המיוחד הזה נכתב בטיול האחרון שלך

      באיזה רגע מיוחד שבו הבטת לתוך הטבע מסביב את והמדבר והחולות .

      התמונה והשיר. הכל קסום כל כך .אהבתי את הכתיבה מתוך הלב

      עוד אשוב

      מהלב

      ירין

        21/4/10 15:09:

      צטט: Mr. Lonely 2010-04-21 14:46:51

      קראתי שירך וחשבתי לי
      מה יש לחבוק דיונה שותקת
      שרגע היא כאן ורגע היא שם,
      רגע היא כאן ורגע אינה
      הכל בהתפעמות רוח
      משב אחד ונוצרת דיונה
      משב אחד ואינה...

      ובמחשבה נוספת כמה התאימה לי הדיונה הזו
      לאותה נפש אבודה זרויה ברוח
      כאותו צמאון מזדחל באפיקים מדבריים
      וסאת מילים גדשה זה מכבר...

       

      ומה נותר מלבד אותה תפרחת נפש
      כאותה תפרחת רתמים

      "כל קוץ במדבר פרח" !

       

      ומה עלזה תפרחת רתמים בחולות נודדים
      מוטב חולות נודדים מדיונה שותקת....

      תשתרע  פעם על דיונה,

      תעצום עינים,

       תאזין

      לשקט.

       

      מרחבים ואופק נקי בעין.......

       

      ים של שלווה חולית....

       

      זה מטעין חיוניות 

      כשורשי הרתם המעמיקים חדור לעמק אדמה לינוק מים...

       

      תודה לונלי...

       

       

       

        21/4/10 14:46:

      קראתי שירך וחשבתי לי
      מה יש לחבוק דיונה שותקת
      שרגע היא כאן ורגע היא שם,
      רגע היא כאן ורגע אינה
      הכל בהתפעמות רוח
      משב אחד ונוצרת דיונה
      משב אחד ואינה...

      ובמחשבה נוספת כמה התאימה לי הדיונה הזו
      לאותה נפש אבודה זרויה ברוח
      כאותו צמאון מזדחל באפיקים מדבריים
      וסאת מילים גדשה זה מכבר...

       

      ומה נותר מלבד אותה תפרחת נפש
      כאותה תפרחת רתמים

      "כל קוץ במדבר פרח" !

       

      ומה עלזה תפרחת רתמים בחולות נודדים
      מוטב חולות נודדים מדיונה שותקת....

        21/4/10 13:49:

      ענת יקרה

       

      צילום של יופי. תודה לך.

       

      ו'התאיידות לב',

      הולידה בי עכשיו הגיג שכזה,

      שאולי הלב של בני אנוש,

       

      הוא כמו מים

      כמו פרפר

       

      בעל מצבי צבירה משתנים

       

      נוזל, אדים, קפיאה

      התאיידות

      התאגדות

      התאחדות

       

      גולם

      זחל

      פרפר

       

      וחוזר חלילה.

       

       

      וחלילה, אם לא יחזור וימטרמופוז (מה זו המילה שהמצאתי פה עכשיו?)

      את עצמו.

       

      את המילים, עוד אשוב לקרוא.

       

       

      תודה, ענת יקרה.

       

       

        21/4/10 13:48:

      צטט: הטרמילר 2010-04-21 07:42:21


      מקסים. הצילום והשיר

      תודה לך דרור,,,

      את הצילום היפה,, מצאתי בנט....

       

        21/4/10 13:48:
      מקסים
        21/4/10 13:39:

      כלכך פיוטי שבא לצאת למדבר בעקבותייך, להתבודד עימו...

      ותוך כדי קולטים שמדובר במסע נפש אבודה... 

       

      עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים

       בְּהִיקָווּת גֵבִים
       בְּשִׁפְעָתַן.
      .
      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..

       

      נהדר!

      תודה

      ע

        21/4/10 13:06:


      כתבת שיר מקסים!

      המדבר מוכיח שוב ושוב שגם במקום צחיח יכולים לפרוח פרחים נהדרים :))

        21/4/10 13:01:

      "נפש אבודה

      זרויה ברוח   (כגרגר חול...?)

      חובקת דיונה שותקת

      בהתאידות לב"

       

      מתחבר לי לתחושת בדידות ,

      אשר הופכת לפסגת ריגוש

      מפוארת , המזדהה עם 

      עוצמת הבדידות המפוארת

      של הרותם במדבר , 

      בבית האחרון :

       

      "רוו שורשי נפש

      עלזו כתפרחת רתמים

      בחולות נודדים..."

       

      פיוט כה יפה , החודר

      עמוק לנבכי הנפש

      וממלא בתחושה הרואית...

       

      תודה לך ענתי

      צהריים טובים !

       

       

       

       

        21/4/10 12:31:


      דימיתי אותה

       אִשָּׁה

      גַּעְגּוּעִים סְדוּקִים בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ

      בּוֹעֶרֶת שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ

      גּוּפָה כְּעַמּוּד אָבָק וְסַעַר

      נוֹדֶדֶת אֶת עַצְמָהּ לָדַעַת

      בְּחוֹלוֹת מִדְבָּר לוֹהֲטִים .

       

       

      יופי של שיר

      יופי של תמונה

      יופי של ענת :-)

        21/4/10 12:20:

      רותם  אותנו - לחיים, גם

      במקום שקשה  הטבע

      מראה שיש חיים-תקווה

      אם מתעקשים מצליחים.

      תודה על השיר.

       

        21/4/10 12:17:

      שיחזור החיוך
        21/4/10 12:10:


      כתיבתך  באמת  מיוחדת..

      תודה  ענתי  על  מילים

      ותמונה ...

      יום  מלא  אור  וחיוכים  חיוך

      סאלינה

        21/4/10 12:09:

      נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
       זְרוּיָה בָּרוּחַ
       חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
      ענתי יקרה,
      כתיבה משובחת ,
      תאור מרגש של הנפש הסובלת
      הכואבת,,,
      חיבוק,גרטה*
        21/4/10 11:44:


      יופי של שילובים

      גם ללא ציטוטים

        21/4/10 11:30:

      הפריחה מאוררת השראה

      וכביבתך מאוד יפה

        21/4/10 11:05:

      מילים רכות שהביאוני הישר לדיונה

      אהבתי את התחושה

        21/4/10 10:49:


      שילוב התמונה ומלותך מוסיפים נופך יפה ומיוחד.

       

       

        21/4/10 10:12:
      מילים שמתאימות לדיונה הפרטית שלי..
        21/4/10 10:10:


      הדימויים בשיר ממיוחדים במינם.

      תודה,

      רמי

       

        21/4/10 09:28:


      מאד מאד יפה . כיכבתי לך כי מגיע לך

      אוסי

      בואי לבקר אותי בפוסט האחרון על הפיקניק ליום העצמאות

      תודה

       

        21/4/10 09:26:

      *

      השיר משתלב נפלא עם התמונה, אהבתי אותו, ואוהבת מאד דיונות, ואת פרח הבר רתם.

      תודה

        21/4/10 09:21:

      ענתי,

      תענוג של בוקר אצלך

      צילום יפיפה ושירתך קסומה.

      יפה מאוד .

      .

      בלוז 

        21/4/10 09:06:
      יפה מאוד
        21/4/10 08:56:
      פיוטי להפליא!  *

      חשים את האביב בליבך

      ונפשך הצוהלת

      איזה כיף לקרוא אותך על הבוקר

      מקסימה את

        21/4/10 08:47:


      כשהנפש רוויה, הלב צוהל.

      אוהבת את הרותם ואת ריחו הטוב.

      בוקר אור !!

        21/4/10 08:46:

      תודה על תשומת ה

       

        21/4/10 08:44:
      טיול על גוף האדם?
        21/4/10 08:40:

      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..

       

       

      על אף צימאון המדבר

       

      הוא מרווה, לפחות יופיו

        21/4/10 08:39:
      "רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
       עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים.." * 
       כתיבתך קסומה!
       תודה יקירה :-)
        21/4/10 08:37:

       

      ואלמלי היה החוסר הזועק

      לא היה שיר זה מושלם כל כך. כתיבתך נהדרת.

       

        21/4/10 08:28:


      כתיבה קסומה לך ענתוש יקרה

      והצילום יפהפה

        21/4/10 08:24:


      איזה מילים -תענוג לאזניים.וצלום תענוג לעיניים.

      בוקר נפלא לך.

        21/4/10 08:22:

      מקסים, מקסימה אחת:)))*
        21/4/10 08:03:


      איזה תענוג של שיר וצילום

      בשם רועי  ובשמי

      אני מודה לך ענתי על עונג של בוקר.

      בנושא שלנו יש התקדמות

      כוכב מרועי כרגע, מחלקת כוכביו, ממני תקבלי אח"צ

      אוֹר נִּדְלָח עוֹטֵף מִדְבָּר

      בְּאַבְקִיקֵי עַרְפִילִים.


        נֶפֶשׁ אֲבוּדָה
       זְרוּיָה בָּרוּחַ
       חוֹבֶקֶת דְיוּנָה שׁוֹתֶקֶת,
      בְּהִתְאַיְדוּת לֵב.
      .
      צִמָּאוֹן גוֹחֵן עַל מָדַפֵי חוֹל
      מִזְדַּחֵל בָּאֲפִיקִים יְבֵשִׁים,
       עַד גַדְשָׁה סְאַת הַמִּלִּים
       בְּהִיקָווּת גֵבִים
       בְּשִׁפְעָתַן.
      .
      רָווּ שׁוֹרְשֵׁי נֶפֶשׁ
      עַלְזוּ כְּתִפְרַחַת רְתָמִים
       בְּחוֹלוֹת נוֹדְדִים..


      תודה על הנאה של בוקר

      יהודית

        21/4/10 07:47:


      מיוחד

      כתיבתך מאד מיוחדת

      סגנון ייחודי

      בראבו

      שחר

        21/4/10 07:47:

       

      הענפיים הרותמיים הללו זכורים לי היטב

      מדיונות החול בחולון, שם היה בייתי, שם גדלתי

      ואי אפשר היה שלא לחוש בריחם באביב

      כשהינו בבקרים פותחים את התריסים

      ואת בשירךמדמה את הנפש כתפרת הרותם

      החבוקה בדיונות חול שלעיתים נודדות עם הרוח

      צמאון ורוויה לסירוגין. תנאי מדבר.....

       

       

      יפהפה הנוף הזה המשתרע לרגלינו

      תודה

        21/4/10 07:42:

      מקסים. הצילום והשיר