אִם תַעְטֶה נַפְשִׁי בְּדִידוּת חוֹנֶקֶת, אֶמָּלֵט בִּמְשוּבַת נְעוּרִים אֶת מִצְחִי אַנִּיחַ עַל גֶּזַע הָעֵץ, וְאֶסְפֹּר כְּמֵאָה רְגָעִים וּבְתֹם הַמֵּאָה, אֶפְקַח אֶת עֵינַי- אֵין אִישׁ מֵאֲחוֹרַי, מִצְּדָדַי מִלְּפָנַי הַדֶּרֶךְ תִּקְרָא לִי לָבוֹא, לְחַפֵּשׂ רַק אוֹתְךָ, בַּחֲשַׁאי. וְאֶקְרַּב אַט-אַט, בִּצְעָדִים זְהִירִים אֶל מָקוֹם מִסְתּוֹרְךָ הַשָּׁלֵו בֵּין עֵצִים עֵירֹמִים אֲגַלֶּה אֶת פָּנֶיךָ, מַבִּיטִים בִּי הַיְשֵׁר אֶל הַלֵּב וַאֲנִי שֶׁסִּמַּנְתִּי לִי שְׁבִיל אַהֲבָה, אָרוּץ וְאָחִישׁ צְעָדַי שָׁלֹשׁ נְקִישׁוֹת אַקִּישׁ עַל הָעֵץ... וְיִתָּם הַמִּשְׂחָק בְּוַדַּאי. |