האם יכולים בני משפחה של חולה אלצהיימר לעבור ממצב של אובדן דרך ובלבול לתפקוד נפלא? יכולים, ועוד איך! כאשר אני מגיעה למשפחות כאלה ומתחילה לעבוד איתן, יש ביניהן הלוקחות את ההדרכה שלי למקום פשוט מצוין. כלומר, ההכוונה שלי והקניית תוכניות לטיפול בחולה ולטיפול בעצמן – מיושמות היטב והתוצאות ניכרות ומשפיעות בדרך מועילה ביותר לכולם. הנה סיפור מקרה לדוגמא. הגעתי למשפחה בה האב היה חולה אלצהיימר, מצוי בשלב ראשוני של המחלה במישור הקוגנטיבי, אבל כבר פגוע מבחינה סיעודית ויושב על כסא גלגלים. איתו בבית גרו אשתו, בנו ובתו הבוגרים ומטפלת. האב החולה ישב על כסא הגלגלים ובהה כל היום בחלון. הוא לא היה מטופל בדרך המתאימה למצבו. אשתו נמצאה בחוסר הבנה מוחלט של מחלתו. היא הייתה מרוגזת על בעלה והרבתה לבקר אותו ולהטיף לו מוסר כאשר חזר על משפטים, שכח דברים וכד'. מתוך אותה חוסר הבנה למצבו הפגינה רצון להיפטר ממנו ובעצמה שקעה במעין דכדוך ויאוש. הבן שמר על עצמו מחוץ לתמונה ולא תרם דבר להתנהלות הבית. הבת הייתה למעשה היחידה שדאגה שהמצב לא יצא מכלל שליטה, אבל היחסים עם אימה הלכו והידרדרו. למרות אהבה והערכה ששררה ביניהן, היו להן עוד קודם קשיים מסוימים שהחריפו ביותר עם מחלת האב. הבת כעסה מאוד על יחסה של אימה כלפי אביה. כפי שקורה על פי רוב, המחלה הקצינה רגישויות שהיו קיימות כבר במשפחה. הוזמנתי על ידי המשפחה לליווי והדרכה, כאשר בסופו של התהליך אני יכולה להציג אותה כדוגמא ומופת לדרך בה הצליחה לעלות על פסי התנהלות טובים בהתמודדות עם האלצהיימר. אורית שביט, מומחית לאלצהיימר הכוונה וליווי למשפחות של חולי אלצהיימר http://www.alzheimerinisrael.com/ 054-2277801
|