יום העצמאות היה נחמד.. לא המיוחד שבימים, אבל בהחלט אחד הימים שהייתי חוזרת עליהם מספר פעמים.

יום של ניתוק שיגרה. יום של בריחה.

יום של שקט ושלווה.

אל לנו לשכוח שאת יום העצמאות קיבלנו בזכות יום הזיכרון.

מוזר לי להגיד, ויש אף שכעסו על כך בעבר,

שעד השנה, מעולם לא חשתי דבר ביום זה.

ברוך ה', אין לי קשר ליום הזה מבחינה משפחתית כמובן.

לכן היום נחשב בעבורי חשוב, הבנתי את חשיבותו, אך, לא הצלחתי למצות את נפשי והבנתי בו,

ואת מירב היום בעבר, בילתי במחשבה על הערב.

השנה, במלאות לי 18 שנה. כאשר אני מבינה חייל מה הוא.

למרות שאני לא משרתת ביחידה קרבית, אני מבינה מהו אובדן יותר מבעבר.

היום, יום הזיכרון הווה לי יום חשוב, יום אישי ומיוחד,

יום משפחתי פנימי, רק שלי, שבעבר לא יכולתי להבין.

בערב יום הזיכרון השתתפתי בטקס שערכה הלשכה,

קראתי את קטעו של יאיר לפיד, ההחמצה.

ומה שהיה קל מאוד בחזרות הפך לקשה מנשוא בטקס, מהול בבכי ועצב כבד.

ביום הזיכרון הלכתי לבית ספרי, התיכון, לראות את חברי על המדים.

התרגשתי לראות שרובם קרביים, לוחמים למען המורשת.

בבית הספר עשו פינת יזכור ענקית אך בה יש שני שמות של נופלים מבית הספר,

זה נתן הרגשה שכאילו מחכים לשמות שלנו, אבל זו רק נקודה רעה קטנה, את הבית ספר אני כן אוהבת.

חזרתי הביתה וראיתי סרטים בטלוויזיה, כאלו שראיתי בעבר, תוכניות אירוח, שירי לוחמים, והרגשתי איך הדמעות זולגות על לחיי,

עם צאת יום הזיכרון ראית את הדלקת המשואות ופתיחת יום הזיכרון ואז יצאתי לראות אנשים בחוץ,

אמרו שיש הופעות נחמדות בכיכר אורדע ברמת גן, קפצתי לשם,

שם קרה משהו, לרוב האנשים שהיו סביבי זה היה דבר שולי, לי זה היה מאוד משמעותי.

היה שוטר, בדרגת פקד, הוא שטף את ידיו עם בקבוק מים,

ולכשסיים השליך את הבקבוק לתוך הרחבה המגודרת שהוא עמד מחוצה לה,

כאילו היא היתה פח זבל אחד ענק, נכון, היה מלא זבל על הרצפה, המון! ועוד בקבוק אחד נוסף.

הוא ראה שהבטתי בו, הוא חייך והסתובב, ולא נותר מה לעשות,

בדיעבד, אני חושב שהייתי אמורה לקחת את הבקבוק אולי ולזרוק אותו לפח,

להסביר לו כך, מה בדיוק עושים, אבל כבר זה מאחורינו.

בבוקר החג יצאנו לראות את המטס בחופי ת"א,

ולאחר מכן, כמו כל משפחה ישראלית, עשינו מנגל בבית.

טוב, בפוסט אחד הסברתי מה עבר עלי ביומים גדושים, מהנים, מיוחדים ומרגשים.

אז שיהיה לכולנו יום עצמאות שמח, ו... לתפארת מדינת ישראל!