אחרי הימים הקשים.. להבין ששיגרה יש בה מן שקט שיום ועוד יום בהרמוניה זה דבר נכון..
קפה של בוקר בשקט קפה של מחשבות לשקט קפה שגרתי ששקט
ימים של שגרה.. קפה שכזה.. השבטיות פה יש לה כח,אין בה דבר רע, נהפוכו -למשפחה יש כח עצום ,הביחד סביב המדורה או המנגל המשפחתי שהפך לתעשייתי ... ואני, צמחונית של עשרות שנים,הגפתי תריסים,סגרתי חלונות ויסלחו לי כל אוכלי הבשר,הריח לא בשבילי.. נשארתי לבדי בשקט .. והשקט הזה עשה לי נעים.. היה לי זמן בהיה,זמן חלום זמן לכתוב ,לקרוא זמן קפה כזה של לגימות קטנות וקצובות,זמן של זכרונות..
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(-:
כשאת מגיעה לקפה כיפי ברוטשילד ... תתריעי מראש ואני מצטרף. מבטיח !
גם אני אוהבת לשבת על כוס קפה. זה רעיון מוצלח תמיד.
למה לשפד כשאפשר פשוט למוסס..ככה ישר על הלשון.. זה הכי..
מתפלא עליך..לפחות שיפודי מרשמלו..משהו?
שגרה זה לא תמיד שגרע, הא? :)
כמו שרגיל זה לא תמיד חראגיל....
עושה לך טוב.. ויפה לך ככה!!!
מה ככה לגלות סודות מקצועיים?
(-:
הייתה לך את המוזה של אותו היום
אגב איזה סוג של קפה שותים בכדי להגיע למוזה שכזאת?
הללויה...
מתבונן זה צעד גדול..גדול..
(-:
* O K
: )
ישנם אנשים שמאבדים זמן כשבשל הבשר. נקודה -וישנם אנשים כשבשל הבשר על האש נותן להם זמן בהיה,זמן חלום זמן לכתוב ,לקרוא זמן קפה כזה של לגימות קטנות וקצובות,זמן של זכרונות נקודה !הכי טוב, שקט ושלווה בימים מטורפים שכאלו.
אכן כן גם לשגרה צדדים טובים ועל אחת כמה וכמה שהיא מלווה בכוס קפה הכי שגרתי שיש
(-:
"השיגרה דואגת לבקר אותנו על בסיס קבוע... אפילו... גם אם לא מזמינים אותה.
השיגרה היא דבר חיובי שאנשים אוהבים ל"קטר" עליואין ספק שלשיגרה יש מקום מכובד בחיינו ואנו זקוקים לה יותר בזמן משבר
אך הפכנו את החיים שלנו לחיפוש מתמיד אחר משברים.
אבל מה עם ה"אין משבר" – מה עם חיי השגרה? האם אנחנו מוכנים לשבת ליד שולחן האוכל, ולדון איך להפוך את פעולת האכילה לבעלת משמעות רבה יותר? האם נצפה בדיון טלוויזיוני שמעלה את השאלה "האם חיי היומיום משמעותיים כשאין בהם משבר?"
איך נלמד ליהנות מהחיים אם אנחנו לא משקיעים זמן כדי להבין את הערך המוטבע בשיגרה? איך הילדים שלנו ילמדו להפוך את ימיהם למשמעותיים, אם הדאגה היחידה שלנו היא המשבר בחיים, המשבר בעולם, המשבר בענף הסרטים ובתיאטרון?
זירת השגרה היא זאת שמחזיקה באתגר האמיתי להיום. אילו חיי אסון יהיו לנו, אם לא נלמד להסתדר עם המציאות המתמדת של שיגרת היום יום!"
אך אין כמו כוס קפה טוב .
צודקת
אוסי
לדאז-
את שבריר השניה בו הקצף מקבל תנועה..
(-:
ראיתי גם לפני את שכתבת על שראית את שראיתי....אך שמת לב כי צמחונית אנוכי..
התתירי לחיוך לעלות על פנייך בגין האיטרפרטציה?
ומה את רואה?
הכי נכון..הפוך בצחוקים..
(-:
אינטרפנטציה שלך... תמונת קלוז אפ של שבריר שנייה..
גמלך טאקילה...
נס של קפה..
(-:
טוב נו...
אז לפחות חותכת בקרטון..
(-:
נשמע נפלא..
(-:
(-:
הקצף...
זה הסוד..
שמעת על הויקינגים? הם לא צרכים גוונים או פסים..אצלנו הכל חד ומדויק..
(-:
ואם עץ הקפה צמח ופרח ופרה והבשיל בזכות קקי של סטייקים מהלכים וגועים?
אגב: אם תסתכלי היטב בתמונת ספל הקפה שצרפת - תראי עגל מנסה להיחלץ ממנו !!!!
בדיוק הכנתי לי נס קפה ובאתי למחשב
לקחת קצת מהשקט שאחרי.
המשך יום נעים.
לא צמחונית:)
אבל הקפה של אחרי החגיגותתתתתת
בהחלט מתאים לי.
צםונית יקרה
תענוג מרענן הוא לקבל לינקים ממך
הצילומים
הטקסים
בלונד חד ומדוייק
לא גוונים
ולא פסים
תודה לך
צפונית יקרה
ללגום קפה עם עצמך, בשקט ובשלווה.
אומר לך שזוהי לגימה של קדושה.
גם אני אגב אחרי הרבה שנים
עשיתי ביום העצמאות לעצמי
קפה של שקט פנימי, שלי עם עצמי.
(ומוסיקה אירית ברקע...)
והיה נפלא !!
יום מקסים
בנימין
אכן כמו שכתבת, והקפה בתמונה מעניין.
את הקפה לגמתי אחרי הטקסים ונירדמתי על הכסא מעניין למה .....
כנראה שגרה שוב