
עולם כמנהגו נוהג ותחת שמש אין חדש ויושר, הגינות ותום - מילים שאין בהן ממש הכדור עצמו רותח, נמאסו הקלקולים והדרך מתארכת עם סורחים ונסרחים. עולם כמנהגו נוהג ותחת שמש אין חדש ומי שמקורב גורף וזב חלב ודבש מילים כמו: דרך ארץ ויושר ציבורי מחוירות מול בצע כסף ותיאבון כה חזירי. עולם כמנהגו נוהג ותחת שמש אין חדש ומי שלא מתאים עצמו מהמשחק פרש יד רוחצת יד והפנים מזוהמות דבקו להן שחיתות ומלוא חופן הנאות. עולם כמנהגו נוהג ותחת שמש אין חדש שלטון תקין, נקיון פנימי הם צורך של ממש אז איך לעזאזל אנחנו מסכימים ואת אמות הבית עוד לא מזעזעים?
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו לא אשמת השיטה.
זו אך ורק אשמתינו.
השיטה הזו היא מצוינת, כי בדמוקרטיה, מי שמבין אותה,לא יכול להאשים אחרים.
מה שטוב בה היא האחריות האישית שלנו לגורלינו.
זה שכל אדיוט קטן נהיה מיניסטר זו אשמת השיטה ואשמתנו שלנו, הבוחרים.
הדמוקרטיה הישראלית היא כמו כל דמוקרטיה אחרת - נגועה באותם התחלואים אבל עדיין היא השיטה העדיפה על האחרות.
תרבות הדיון הדמוקרטי מאפשרת לכל בר בי רב וזב חוטם להביע את דעתו, בין אם היא מעניינת ובין אם לאו,
המולך של הבטחון משתק את כולנו ומסיח את הדעת מהדברים החשובים לא פחות כמו חינוך,
החרדים עושים מלאכת בוחריהם נאמנה ודואגים לציבור שנתן להם את הכוח לעשות בדיוק מה שהם עושים,
העירוב של הון ושלטון נדון בסרט המדובר "שיטת השקשוקה" אבל היות וכאן כל פרשה מזדקנת מהר ומפנה מקום לפרשות חדשות כולנו עוברים על כך לסדר היום כי אין יכולת לעכל הכל.........
אז הייתי רוצה מאד להאשים את השיטה, אבל אני חוששת שבכך אני עושה הנחה גדולה מאד לעצמי, כי אם אני רואה את עצמי כקורבן של השיטה ולא מנסה לשנות אותה בסופו של דבר האשמה היא בי.
ואני מאד לא רוצה להיות קורבן, לא של השיטה ולא בכלל.
אני מתחיל לחשוב שזו אשמת השיטה
הדמוקרטיה הישראלית מקבלת סימני רקבון
תרבות הדיון הדמוקרטי פופוליסטית להפליא
המולך של הבטחון אוכל כל חלקה טובה
החרדים רעבים לליטרת הבשר שלהם
הערבוב של הון ושלטון מכין לנו צ'ולנט מדהים
וכל אדיוט קטן נהיה מיניסטר..
לצחוק עליך? חס וחסה.
לצחוק איתך? בכיף.
אתה יודע מתי מזהים שיהודי מיואש?
כשהוא מפסיק לקטר ומתחיל לצחוק...........
אתה ואני נשנה את העולם?
לא, אבל אולי נצליח להעיר לפחות את עצמנו.
לא נראה לי שאנחנו מתאדשים, נראה לי שאנחנו עדיין מתאדמים מבושה וגם זה בסדר, אם אנחנו עדיין מסוגלים להתבייש בשם אלה שהבושה מהם והלאה.
השאלה היחידה הרלבנטית מבחינתי היא לאן מוליכים את הבושה......
אל תצחקי עלי וילמה.
"אני ואת נשנה את העולם"
"אמרו את זה קודם", אומרים זאת עכשיו עוד כמה.
למרות הנסיון שלי אני בטוח שדיבורים שלנו יעשו משהו.
הציבור עצל פחדן אדיש מיואש, אבל עדיין לא מת.
לכן, וכדי שלא נלין על עצמינו אנחנו לדפוק על כל דלת ולהזהיר, והחדיר אופטימיות.
עשינו זאת פעם פעמיים.
רק לא להתיאש ולא ל"התאדש".
החלטנו,
מחליטים,
בכל יום מחדש.
והאמת המצערת היא שאפשר לקנות אותנו.
במילים יפות,
בהבטחות מפוצצות,
באיומים והפחדות,
בנזיד עדשים.
כי אנחנו בוחרים בכל פעם מחדש לא את מי שהכי טוב אלא את מי שנחשב בעינינו הרע במיעוטו.
וכבר אמרו שפני הדור כפני הכלב, והכלב, איך לומר זאת בצורה סבירה - לא ממש נקי מפרעושים.
אנחנו אומרים לעצמנו שמגיע לנו יותר, שמגיע לנו אחר.
ואנחנו "מענישים" את עצמנו בכל פעם מחדש בברירת מחדל..
אז אפשר לתלות את האשם בהתנחלויות ובבטחון ובאיראן, ואפשר לתרץ לעצמנו שאנחנו נמצאים במצב מסובך וזה לא הזמן ועוד כהנה וכהנה תירוצים כטוב בעינינו, אבל האמת הפשוטה היא שאנחנו מביאים על עצמנו במו ידינו את התוצאה העלובה.
כשהתפוצצה פרשת הנשיא הנכבד משה קצב קמו כל יודעי הכל וטענו שהכל היה ידוע, כבר מזמן.......
אז איפה היו כל היודעים?
מילאו פיהם מיים........
אנחנו עובדים על פי שיטת ה"חבר'ה".
שומרים האחד על גבו של השני והתחושה היא שמי שלא מדובר עליו בהקשרים האלה של שוחד/שחיתות/מינהל בלתי תקין פשוט לא נחשף עדיין........
וכולם משתפים פעולה עם הרעה החולה הזו וכולם אצים רצים ששים לרקוד על הדם כשנחשפת שערוריה לא ע"י מי שאמורים לחשוף אותה אלא במקרה.......
ראה מה קורה לאלה שמתלוננים על שחיתות במוסדות שונים.
הם מפוטרים מעבודתם בתירוצים כאלה ואחרים והרפש מוטל בהם במקום על האשמים.
מדוע התנועה לאיכות השלטון אינה צוברת גובה?
כי הציבור בכללותו עצל/פחדן/אדיש/מיואש.
וכל עוד אנחנו נמשיך להתחמם בביצה המבאישה הזו - אין לנו על מי להלין אלא על עצמנו בלבד.
כמובן - טומאה
וחוץ מזה צריך לתמוך ולהפיץ את החומרים ואת פועלה של התנועה הזו:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1560096&utm_source=netvision.net.il&utm_medium=email&utm_content=text&utm_campaign=Daily_mail
התשובה שלי:
אבי אבות הטומעה היא האמירה "כולם מושחתים".
האמירה הזו היא הגושפנקא למכירת החיסול.
ברגע שכולנו נעזוב את נושאי השטחים והבטחון והתנחלויות (שממילא לא בידיים שלנו להחליט עליהם), ונחליט שאנחנו מורידים מהשלטון כל מפלגה או אישיות בכירה מושחתות - אז יבינו הפוליטיקאים שאי אפשר לקנות אותנו.