
זה קטע מעניין...
אנחנו חווים ומכירים את העולם, נכון? (אני אניח שאתם מסכימים) קודם כל דרך החושים, ריח, צליל, מראה כלשהו, נגיעה של יד אוהבת. אח"כ מעבדים את האינפורמציה. אח"כ חווים את העיבוד שלה ואת התוצרים (מחשבות) יש עוצמות חזקות, ויש עוצמות חלשות.
יש עוצמות שהן הכי חזקות, הן העוצמות שמעניינות אותנו, העוצמות שאנחנו משקיעים את חיינו בשימור אותן עוצמות.
אני מניח, שלאדם דתי, לראות ספר תורה מייצר עוצמה. לשמוע שופר מייצר עוצמה.
עכשיו יש טוויסט.
אז העוצמות מורגשות אבל כל אותם דברים שמייצרים אותן הם אמצעים לתכלית מסויימת. מי שיחזיק בתכלית, יבוא איתה במגע, יהיה איתה כל הזמן, יקבל אשרה, לכל החיים, לעוצמות האלה.
סוג של "סמים" שהם חד משמעית בריאים.
שורה תחתונה: מי שחש את העוצמות יודע. הוא גם יודע מה התכלית - מאיפה הן באות. זה האדם שאיבד את התכלית, שרחק ממנה, איבד את הנאיביות.
עוצמות חזקות יותר, ייצרו נאיביות חדשה - חפשו אותה. אני יודע שאני מחפש.
|
היפה והחיה
בתגובה על עוצמות
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למה זה לא מילוי?
כי אני לא אוהב את המילה...זה סמנטיקה, יכול להיות שמדובר במילוי בשבילך, אני מדבר על
תחושות חזקות פשוטות, משהו שדומה לאמונה אמיתית וכנה במשהו שהוא אינו יכול להסביר.
זאת אומרת לדעת משהו בוודאות למרות שאין דבר כזה וודאות במקרים כאלה.
זה משהו.
מקסימום חומר במינימום מקום. אינסוף. כשאנו מרגישים את העוצמות אנחנו מבינים אינסוף מהו.
על פניו (יש לי מחלה אני אומר הרבה על פניו) לא.
לא מילוי.
אבל את יודעת מה?
תני לי לחשוב על זה...התגובה תתעכב קצת...
תודה על ההסבר..
לפי מה שהבנתי -
התכלית - לפי התיאורים שלך היא הרצון של האדם לחוות מילוי כלשהו. ותענוג מהמילוי הזה.
כל אדם מקבל תענוג ומילוי (עוצמות בשפה שלך) ממשהו אחר.
התכלית - לפי מה שאתה מתאר כאן היא הרצון לקבל. (כל אחד רוצה לקבל משהו אחר).
ועכשיו אני מבינה למה לא הבנתי אותך.
המושגים שלך לתכלית, עוצמות, מובן, הוראה - שגם אותם לא ממש הסברת,
הם מושגים נרחבים ויכולים להיות מובנים ומפורשים בכל כך הרבה דרכים.. ולכן הלכתי לאיבוד בפוסט הזה - כמו ילד שהולך לאיבוד בנעל הגדולה מדי של אבא שלו.
בשבילי תכלית היא משהו אחר לגמרי.
היפה,
את מתעקשת שאני אכתיב?? :)
בשבילי זה לא ייעוד. אני אתן לך רמז...
באחד מהפוסטים שלי כתבתי על "רגעי קסם", שם היו עוצמות.
החזקת הידיים הייתה האמצעי, מה נראה לך הייתה התכלית?
אמצעי ותכלית זה קצת מבלבל, נסי מובן והוראה (הבחנה של גוטלב פרגה, סליחה על הפלצנות..)
זה היה מובן, מה לדעתך הייתה ההוראה?
כעת נסי להבין מהם המובנים שלך, דברים שמעוררים עוצמות בך, אח"כ תביני
לאן הם מובילים - הוראה - תכלית - ייעוד - מטרה - אושר - חזק - כואב בד"כ - נעים בד"כ - דומיננטי - אוטרקי - אין מלבדו - לא מוגדר - לא ניתן למיצוע - ניתן למיצוע - קיים - לא קיים - ...
אתה מתכוון ליעוד, בעצם?
אני מצטער אבל התשובה משתנה בהתאם לאדם.
אחד הדברים הכי מסובכים הוא למצוא את התכלית בשבילך.
ואני לא אומר את זה כדי לעצבן, או כדי להשאר עמום, ההפך.
כל תשובה שלי עלולה להטעות, למסגר ולהכתיב דרך מחשבה
והתייחסות לטקסט שכתבתי כאן...
זאת לא הייתה שאלה צינית.
באמת הייתי רוצה להבין למה אתה מתכוון.
נקודה מעניינת למחשבה...
גם לי לא ברורה התכלית
ואת הנאיביות הייתי מחליפה בסקרנות ייצרית קיומית.
ומהי אותה תכלית?
אתה יכול להסביר?