לפני בערך שנה וחצי שנתיים הייתי בראיון עבודה , אחד ממפיקי העל בארצנו אחרי שעברתי שיחה עם יועצת תעסוקתית , פסיכולוגית סוף , סוף נכנסתי לשיחה איתו הוא הסביר לי באיזה עבודה מדובר ואז הוסיף שהוא דורש התחייבות טוטאלית לילה בוקר ויום לפחות בשלושת חודשי הקיץ שעמדולפנינו ועוד לפני שהספקתי להשחיל מילה הוא פלט לעברי , אז כמה יעלה לי לקנות את הקיץ הקרוב שלך שכל מה שתעשי תשמי ותחיי יהיה ההפקה הזו? האמת נחרדתי , פתאום ההפקה הזו נראתה לי עבדות ... היה ברור לי לחלוטין שאקרע את התחת שם ועדיין לשאול אותי כמה יעלו החיים שלי לשלושה חודשים , נו ב אמת?? למה נזכרתי בזה בעצם? בימים אלו אני עובדת על תערוכה חדשה היא נקראת באג ליידי כל כולה עוסקת במחיר במה המחיר שלנו ומה המחיר לחופש שלנו מה המחיר לחיים שלכם ? אז כמה אתם שווים ? החיים שלנו באיזושהי דרך מתכווצים ומתרחבים לפי ערך החיים שיש לנו כלפי עצמנו יש משהו בחיים שלנו שהוא זה שקובע מה ולמה וכמה עלה חיים שלנו אז מה המחיר שלכם? עד כמה רחוק אתם מוכנים ללכת ? מהו מחיר החופש ? מהו מחיר בחירות הבחירות שעשיתם בחיים? לכל דבר בחיים יש מחיר לבחירות שלנו להתנהלות שלנו תמיד נרוויח משהו אחד ונפסיד מהצד השני , מה הדברים שלא הייתם מוכנים לתמחר בחיים שלכם ששום ערךכספי לא ייתן לכם? מהו המחיר עבור הזמן שלכם? מהו המחיר עבר החופש שלכם?החלומות שלכם? אז כמה אתם עולים ? האם תוכלו לוותר על עקרונות חשובים בשביל הכסף? בשביל המעמד? מה מיקומכם "בשוק העולמי" ואיזה מחיר לעולם לא תהיו מוכנים לשלם ? עוד שאלה למחשבה ... ימים יפים ואהבה לילה ***הפוסט לקוח מתוך "לאן נושבת הרוח ?" ניוזלטר לענייני מודעות והתפתחות אישית להמשך הקריאה לחצו כאן*** |
לירוןקורל
בתגובה על יחסי ציבור לעסק הקטן
ד ר ו ר
בתגובה על הכלי הבדוק לפתיחת כל מחסום רגשי
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי
תודה לך על הדברים המחכימים
אני חושב שהכל תלוי באופי
גבריאל
איזה נושא נפלא העלית לכאן
בדיוק כתבתי לפני פסחי בהשראת החג
פוסט "מעבדות לחירות"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1511160
האם אנחנו לא עבדים גם היום
הצגת כאן נפלא את מחיר החופש
מי שמוותר על עקרונות חשובים בחייו שמתווים לו דרך חיים
וחינוך נאות כנראה לא יציב בהחלטותיו ונתון להשפעה
אין מחיר לחיים מאושרים ואיכותיים
בעבר ויתרתי על מקום עבודה שהכניס כסף רב בצידו
אבל המחיר היה ,לוותר על חינוך ילדיי, ולזה לא הייתי
נותנת יד
הכל ענין של השקפה עד כמה אנחנו מוכנים להקריב מחיינו
למען מטרה כלשהי ומה שכרה או הפסדה
אני קוראת למחיר החופש הזה איכות חיים
לדעת לתת לחיים שלנו איכות שלא נמדדת בכסף
אלא ברמה הנפשית הערכית והחינוכית
למעשה "אין מחיר לחופש"
יש חושך ויש אור--יש שמחה ויש עצב את זוכה בבונוס--את שמחה ואז ??? אין טוב בלי רע--אצל הסינים אומרים
יין -וצאנג--זה חוק הקיום--אין רע בלי טוב--ואין חושך בלי אור---יש לי עוד הרבה-מה לומר--תלוי אם תירצי לשמוע ??
גם לחופש שלי אין מחיר
עברתי מקרה דומה
ואחלקו ל - 2 :
1. רציונלי - הייתי שואל את 'מפיק העל' יהא אשא יהיה (וסלחי לי ,חוץ מזה* שמעלינו אין שם מפיק על ...אם את יורדת לסוף דעתי...!)
ומכאן הייתי שואל - כמה זמן יש לי לחשוב למתן תשובה +/ -.
ומכאן -
2. אמוציונאלי - עפ"ה תשובתו רוב הסיכויים שהייתי אומר לו F++K U!
אין מחיר לחופש ולהנאות החיים...
שבת שלום.
צודקת גיסתנו ..
הוא באמת היה פייר
ואם זה פרויקט גדול שהיא שותפה לו -
אז הרזומה והסיפוק ממנו ,הוא חלק בלתי נפרד
מההנאה מהתשלום בסוף .
בסה"כ התמורה לא קונה את החופש שלך אלא את הזמן שלך.
הבחירה אם לקחת או לא (והיא לא לקחה בסופו של יום )
זה החופש האמיתי .
אין מחיר לחופש. והבעיה שכמעט כולם מוותרים עליו בחינם וחיים חיים בתוך עולם של מוסכמות כה סמויות מן העין.
בלי לשים לב אנחנו הופכים להיות עבדים של המחשבות והאמונות שלנו עצמנו . חבל
15 אלף שקל לחודש נקי
סביר בהחלט
ותמורה נאה
וגם רזומה
לא בושה לדרוש כסף בושה לא לעמוד בהיתחייבות
אכן חומר למחשבה.
דעתי בעניין היא שחשוב להבין שהבחירה היא שלנו. מה אנחנו מוכנים לעשות ומה לא. מה מתאים לנו ומה לא מתאים. בין היתר, זה בסדר לשים גבולות...
אלירן.
כשהיתי במרוץ הכול נתתי ולקחתי
בסוף הבנתי שהארך הוא באמת הזמן ולא הכסף
היום אני יודע שלהיות רגועה ושיהיה לי זמן זה האכות
והכמות פחות חשובה
חופש זה מצב שאתה כבר לא חושב עליו כמשהו שצריך להלחם עליו
אתה חי במלוא העוז והתשוקה... מתוך הכנעה גמורה לטבע החופש שלך,
המוביל בקלות לכיבוש יעדים שאפילו לא חשבת עליהם ..
ומוצא אותם כמדהימים.. ומעצימים..
אני עובדת על זה חזק...
בהצלחה גם לך...
חופש הוא מושג, חופש הוא תחושה, חופש הוא חוויה, חופש הוא בחירה אישית של state of mind מסויים.
אפשר לעבוד 3 חודשים מבוקר עד ליל,
ולחוות את שיא החופש האישי, חופש היצירה, חופש העשייה, חופש הביטוי האישי.
זה ששעותייך משולמות על ידי מישהו אחר שנהנה מתרומתך, אין הדבר אומר שאין את חווה חופש,
נהפוך הוא את חווה חופש לבטא את עצמך ואף להיות מתוגמלת על כך, תחשבי על הרבה אנשים שאין להם בחירה כזו.
חופש הוא בראש, ראו את גדולי המורים בבודהיזם שישבו עשרות שנים בכלא הסיני והיו יותר חופשיים מנטלית מרוב האנשים בעולם הדמוקרטי הנאור שלכאורה היו להם חיים מאוד חופשיים, אך הם עבדים של המיינד שלהם בכל רגע ורגע.ולבטח היו יותר חופשיים מהסוהרים שלהם, הסינים שהינם תוצר של מערכת קומוניסטית משומנת היטב שלא התירה להם את חופש הבחירה.
ולעניין העב' עצמה, נשמע לי אחלה בוס ששם את הכל על השולחן מראש, ובינינו... לכל אחד יש מחיר...
שלושה חודשים קטן עלי אם אני נהנית מהעבודה...*
חופש הוא ענין יחסי.
ולדידי אין מחיר לחופש
והוא עיקר העיקרים בחיים.
כל עוד הבחירה בידי אז החופש קיים
גם אם הבחירה היא עכשיו לוותר
חחחח.... ברור שלא לקחתי את העבודה הזו ...
שבועיים אחרי קיבלתי משהו הרבה הרבה יותר טוב
*
לדעתי הוא הבוס הכי פיירי שקיים.
בוסים בדר"כ יתארו לך עבודה ככה בניחותה : אולי קצת בערב אולי בבוקר, קצת לחץ.....
ואז אחרי שאת מתקבלת- פתאום את מבינה שבשלושה חודשים האלה את ממש סביב השעון בעבודה.
פתאום את חשה שלא משלמים לך מספיק ואת עובדת מבוקר עד ערב.
ואז את מתוסכלת ובסוף , בדר"כ עבודות כאלה לא מחזיקות הרבה זמן.
ואם הבהירו לך הכל בהתחלה בכנות ובבהירות והגעתם למחיר ששניכם מרוצים ממנו. הוא נשמע כמו בוס שגם פיירי במחיר.
ואם את עושה משהו שאת אוהבת ויש לך הרבה דינמיקה בעבודה וכייף בעבודה - אז את האדם הכי מאושר בעולם.
אין מה לעשות, צריך לעבוד. אז כדאי לבחור עבודה שאנחנו אוהבים לעשות.
בקיצור, מקווה שלקחת את העבודה ההיא. *
אין מחיר לחופש וגם אין מחיר לאהבה. ואם את אוהבת את העבודה שלך, את עלולה או עשויה לוותר על כמה דברים. כך שהשאלה שלך אינה נוגעת במהות האמיתית, אלא היא מרפרפת על פני השטח. הדברים האמיתיים נעוצים במעשים, שמביאים לתוצאות ולא בשאלות פילוסופיות שמשאירות אותך בתחום התיאורטי.
ברור זה בדיוק הסיפור ולמשרה הזו... וואלה היו גם הרבה שהיו מוכנות למכור קיץ אביב וחורף
בגלל " המעמד"
להצמד לאמת שלנו הפנימית לא זו שנשמעת בחוץ.
וזו בדיוק הסיבה בדיוק שבחרתי בחיים עבודה ( זה לא עבודה זה כייף רב הזמן:-) )
שאני אוהבת בשביל שאני לא אצטרך לעבוד אפילו לא רגע אחד...
לילה,
לכל דבר בחיים יש מיחר.
לצערי, אני שייכת למועדון המקריב את זמנו היקר לעבודה, ורק אחר כך מתייחסת לחיים הפרטיים...
יקירה הרעיון הוא לא כסף במובן הפיזי
אנחנו" משלמים או מתומחרים" לאו דווקא בכסף...
היי ... נכון חופש הוא דבר פנימי לחלוטין על זה מסכימה איתך
שהייתי צעירה גם בצבא בלי כלא הרגשתי לגמרי בכלא :-)
אפרופו ...חופש בכלא יש סרט מדהים ומרגש על ויפסאנה בכלא קשה בארה"ב
רואים שם אסירים קשים מאוד! שהגיעו לחופש מנטי גדול יותר מרב בני האדם
שבחוץ...
ממליצה בחום על הסרט - קישור לטריילר
בכלל לא קשור לכסף
בא לי על זה? יופי. אני שם
לא בא לי? לא שם
אם הייתי מאוד רוצה את זה והיו משלמים גרושים??
ברור שהייתי נשארת
אז מה זה קשור לכסף?
החופש הוא לעשות מה שאוהבים.ולא כמה משלמים לי לעשות את זה
צעד אחרי צעד
הדרך נכונה מתגלה...
מממ...
מחוץ לקופסא Free mind זה מצרך נדיר היום...בעולם שעושה ככל יכולתו לעשות את כולם
באותו ליין על אף ה"ליברלריות "
באג ליידי זה תערוכה שמדברת על תיוג תמחור בני אדם , המחירים שאנחנו משלמים שלעיתים גבוהים מדי
חלק מהעבודות של באג ליידי יוצג בסוף מאי בבריסל - בלגיה.
אני מאמינה שתהיה גם בארץ האמת היא עדיין בעבודה רק חלק מוכן:-))))
גם לשלי אין...
מחיר ההקרבה הוא סוגיה אמביוולנטית..
אני מאמינה שכאשר אני מחובר לעצמי לרצונות ולעקרונות שלי
קל לי יותר לראות ולברור את ההצעות וההזדמנויות שמגיעות אלי.
לא כולם מרשים לעצמם את "הפרבילגיה" להיות נאמנים לגבולות ולצרכים האמתיים שלהם..
כי הכסף והמעמד משחקים תפקיד חשוב בכל העניין הזה.
מאידך, לו הייתה זו מישהי אחרת שהיו מציעים לה את התפקיד הזה, אולי היא לא הייתה מרגישה שהיא מקריבה דבר.
אני יכולה להיות שמחה וגאה שמעולם לא ויתרתי על העקרונות והאמת שבתוכי ...
זה היום לשאלה הזאת
ובאמת שאלתי אותה היום
ומרוב אכזבות מהסביבה שירוצו לגיס את כולנו חינם
וינפנפו אותנו במשבר של תשישות
החלטתי לעבוד עם עצמי למען אחרים
מי שיהיה מעונין לעזור לאותם אחרים שאהבתי
יעזור להקים את העולם שבו היתי רוצה לחיות
ובזכות זה זה יקום או יפול
אם מישהוא יוכל ליתרום מזמנו ומכישוריו או מכספו
יעזור למשהוא אמיתי ליצמוח ולא למשהוא שמיבאים משודיה
אוהבת מאד את הפוסט הזה שלך
הוא היה השאלה היומית שלי כל יום מחדש
ויתור היא תחושה, וגם מחיר הוא תחושה. אם החלטתי לעשות משהו ומה שאני מקבל עבורו שווה יותר מבחינתי, הן מבחינה רגשית חומרית או אישית - כי אז אין כאן מחיר אלא סדרי עדיפויות שמתקבלים מתוך נתינה וקבלה, לא ויתור.
והחופש? חופש הוא תחושה פנימית ואינו מצב חיצוני, למיטב הבנתי. סטייט אוף מיינד. כשהייתי צעיר וביליתי בכלא צבאי תקופה במלחמה על עקרונות, הרגשתי הכי חופשי שבעולם.
חופש, מחיר, ויתור - מלים שמקבלות ערך מוסף שונה על פי הקונספט שאנחנו בוחרים להיות בו.
אופס! בוחרים. זו המלה שחיפשתי. וכשהיא מופיעה - אין ויתור.
דעתי.. :-)
החופש הוא הדבר החשוב ביותר עבורי
בגלל החופש עשיתי המון שינויים בחיים,
וכיום אני עוזבת מקום עבודה בגלל הצורך בחופש
כי נמאס כשיש יותר מידי בוסים על הראש
ואין שקט ואין שלווה ,
כסף זה חשוב- עם זה הולכים למכולת ומשלמים אוכל וכו'
אבל החופש בעבורי חשוב מאוד וגם בו אני מתחשבת
אחלה של פוסט
תודה
:)
כרגע מקום מאוד משמעותי בחיי.
הכל זמני, זו החוויה שלי....
להיות מסור טוטלי לבחירה
וכשקשה לצאת ממנה לצבור אור
וזמן טוב להסתכל מבחוץ על הבחירה
יותר קל...
ולקבל את הרגעים האפורים, מנסה. משתדלת.
כתבת מעניין.
עד כמה שזה נשמע נאיבי להגיד
אבל בכל זאת ככה בחרתי לחיות את חיי:
אין שום מחיר שישתווה לחופש
שום דבר לא שווה שום כסף שבעולם
אחלה נושא העלית כאן.
טכלס אנשים "חושבים" שהם עוצרים את עצמם לשאול מה הלאה.
אבל האמת העצובה היא שהרוב חיים על פי התניות שרכשו עם החיים.
ברובן התניות לא מודעות, ובנוסף על כך, הרבה אנשים שוללים מעצמם את חופש הבחירה בכך שהם מטילים ספק בכל מה שקשור בחשיבה מחוץ לקופסה.
שוכחים שהם עצמם בלבד אחראים לצורה בה החיים שלהם נראים.
ובאותה נשימה:
ספרי לי על התערוכה באג ליידי בבקשה
היכן, מתי, איזה סוג אומנות וכו...
תודה
יריב
שלושה חודשים זה זמן יפה אך לא רב מידיי.
בכל זאת הייתי גובה סכום נאה ביותר עבור התמסרות טוטאלית