רציתי לשתף בשני קטעים שקלטתי אתמול עם עצמי תוך כדי השיעור. הראשון היה בזמן השיעור על הדיכאון והחרדה בעיקר החרדה שמלווה אותי בכמה חודשים האחרונים מלווה צמודה ולפעמים רחוקה תמיד ברקע ויש לה תפקיד בשבילי: לוודא שאשאר מיוחדת ושונה ובעיקר שלא אהיה בלתי נראית. אז תוך כדי השיעור כשמטפלים הסבירו שזו תופעה שכיחה התבאסתי - אם יש את זה לכולם אז מה מיוחד בזה? אמרתי לעצמי, בשביל זה סבלתי כל הזמן הזה? כמה מצחיק לראות את האמת! אפשר לוותר אם זה לא משרת אותי יותר אבל אני לא מוותרת כל כך מהר... דבר שני גם מתקשר לנושא המיוחדות והסבל זה היה בשיעור של טובי כשהיא דיברה על לקבל את מה שיש ואז פתאום עלה לי אם אני אשחרר ואקבל את מה שיש, אולי אשאר לבד אבל בעצם כל זמן שאני ככה מתבודדת ומרוחקת אני משאירה את עצמי לבד אז מה בעצם שונה? בשני המצבים אני לבד, אז עדיף כבר לשחרר לא? חה! ה.
"אני לא בסדר" – הבנתי מהשיעור שזה נדבק אלי עוד בטרם נולדתי, כל כך אני רגיל לסטטוס הזה. אני זוכר זאת החל מגיל הכי קטן, מאז שאני זוכר את עצמי. בתרגיל שעשינו עלה ה"לא בסדר" בכך שאני נמשך לכל מיני מאכלים "לא בריאים", שהגוף שלי מגיב להם בהתקפי חולי. פתאום הבנתי למה הם משמשים התחליף - לתחושת זרימת החיות בתוכי, שאני חווה אותה חזק בזמן אימון טאי צ'י וכאשר אני מטפל. ומתי היא חסרה לי, התחושה הזאת? כמובן, כאשר "אני לא בסדר"! להרשות לעצמי להיות כמו שאני, בלי "בסדר" או "לא בסדר" - זו הבריאות, האנרגיה, הנשימה, החיים, הפתיחות, השמחה. תודה לטובי, לכל התלמידים ולאורחים שהיו בשיעור ותרמו לעוצמה ששרתה אתמול באויר, והייתה מוחשית כל כך. ב.
מה למדתי ממך טובי? שאני יכולה לחבק את הכול - המחבלים שבי רוצים לפרוץ ראשונים ולומר דברי בלע אבל אני מלטפת אותם ומרגיעה גם את הקול שממש מתיאש ממני- אני מחבקת אותו. רועדת לי הבטן ואני מחבקת את התינוקת הקטנה והרועדת הזו יש דמעות ויש ריכוך ויש יותר רגיעה ויותר קבלה. תודה טובי, תודה לכולם על שאתם שמעיזים לשנות דפוסים ישנים. מ.
ישמע לכם מצחיק, אבל מהשיעור קיבלתי אותי!!! להיות אני – בפשטות. הגעתי לתובנה שאם אני מוותרת על התוכנה הישנה ועל הקולות, ועל ההורים, ועל המורים, ועל הביקורת ועל הירידות, ועל הציניות, ועל ההלקאה העצמית, ועל המלחמות התמידיות, והקורבנות - כלומר,על הכבדות והגלותיות - מתחת לכל אלה מסתתרת לה אני, בדיוק כמו שאני, שרק מחכה לצאת : מלאת שמחת חיים , שלוקחת את החיים בקלילות, וזורמת עם צחוק רחב, מקבלת, מכילה, שמבטאת את רגשותיה ובוטחת - צעירה ישראלית שזורחת כמו השמש היוקדת, שרוצה לדהור אל החיים בדיוק כפי שהם, בדיוק כפי שאני, עם כל מה שיש בי!! נ.
איזה שיעור מהמם! קפיצה ענקית בזמן. הקיצור הכי מהיר לריפוי. למדתי לאהוב אפילו את החרדה שלי! חזרתי לפני שעתיים מהסעודה של החודש לזיכרו של אחי וכולי לחוצה בבית החזה מרוב צער, ואני מסתכלת על הכאב ומה-זה אוהבת אותו! אוהבת את כולי ואת כולכם ס. ________________________________________ |