מתי . מתי הוא יבין שהוא נכנס לי ללב ולא יצא לעולם . מתי יבין שרק אני אותו אוהבת . מזילה כל לילה דמעה , כי רוצה להיות חבוקה בין זרועותיו . בוכה כי בו מאוהבת . מתי זה יצא ממני ? גם לאהבתי אליו לא מאמין . מתנהגת כמו מטומטמת , תמימה . מתאהבת באדם הלא נכון . לא מאפשרת ללב שלי לחפש חץ אחר . החץ עמוק וגם אם החץ יצא יישאר חור . נעולה על אהבתי אליו , עיוורת לעצמי . כופה על הלב מהחץ לא להרפות ובכל זאת הלב צועק לי : כואב לי , להרפות חייב. נלחמת . למה אני לא מצליחה לתת לעצמי להרפות ? כואב מידי , החץ כבר מחליד בלב , והלב לא מתפקד . הלב , מתנפץ . חץ לא יהיה בלב שבור . הלב יישאר שבור לעולם . עד אובדן הנשימה מראותיי . עד המחשבה הנעלמת במוחי . עד עניי חשכו מרואי . עד שפעימות ליבי ידוממו . ואוזניי לא יכירו צלילים . רגליי לא יכירו דרכים . וקולי ? קולי לא יוכל עוד פעם אחת לומר . אני – אוהבת - אותך . ורק אז סיפור הייסורים תם ונשלם . © כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדרי גראפי הלוי |