0
~ * ~
דלתות סגרתי וַאחרות פתחתי במקומן. מאחורי אותן דלתות נותרו, לטוב לרע, עוללותיי אם גם אשא זִכרן עד כלות ימיי - בלקחיהן סללתי לי שבילים ודרך משלי
לא אתרפק על זכר נשיקה של אהבה בוסרית מוטרפת גם לא על עדנתו של הבשר, ברוב חִשקו שממילא חיש גזה וחולפת...
איני קובלת אף לא על רגע מר אחד ימי צוקה ופורענות או על חלום שלא הפך למציאות. לא אבָכֶּה את עלומיי שנעלמו עם התמימות האופיינית להתחלות...
דלתות סגרתי ואחרות פתחתי במקומן - טובים חיי עכשיו וכאן.
~ * ~ |