כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כהלך התם (שירים לא ערוכים)

    בקצה כל הסופים
    נגלות ההתחלות
    של כל שכבר הווה
    ומתאווה.



    © כל הזכויות, לכל התכנים בבלוג זה, שמורות.

    0

    אתה

    101 תגובות   יום חמישי, 22/4/10, 23:05

    לפעמים
    כך נדמה
    אתה לא סולח לי
    את אהבתך.
    .
    אתה
    .
    גביר גופי
    אדון הנפש
    אביר המחילות כולן.

     

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (101)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/10 11:23:

      צטט: מיקית 2010-04-25 21:59:12

      מצוין, רבקה.

      לא סולח על מתנת ההתמסרות הזו.

      מעניין. תודה.

      (*) אשוב.

       

      אני אוהבת את הדרך בה ניסחת את את הדברים.

       .

      תודה, מיקית :))

        25/4/10 21:59:

      מצוין, רבקה.

      לא סולח על מתנת ההתמסרות הזו.

      מעניין. תודה.

      (*) אשוב.

        25/4/10 18:47:

      צטט: נושמת... 2010-04-24 14:42:02

      ניפלא!

       

      ת ו ד ה ! :))

        25/4/10 18:46:

      צטט: צלילי הלב 2010-04-24 11:35:35

      טוב, יכולתי לכתוב לך שורות על גבי השורות על אותו רגש טוטלי שלעיתים שולט בנו,

      ולפעמים אני תוהה על טיבעו, ומהרהרת לי שזה כנראה הטבע, טבעו של האדם, לרדת לעומקים מסוג זה, ברכה וקללה ביחד,

      ואולי תרצי פעם קצת  לצוף יקירתי?,

      לפעמים המשקולות האלה כבדים מדי.

      נהדר!

       

       

      פרדוכסלי ככל שישמע - ככל שאני מעמיקה כך אני מגביהה עוף או קלת ציפה...

      ועם זאת, אני מבינה את  שאת מכוונת אליו ויודעת, מעצמי, עד כמה מעייף זה לפעמים...

       .

      אני אוהבת לקרוא אותך, ליאה... תודה :))

        25/4/10 18:42:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-04-24 09:57:49


      בונבון של שיר. רבקה את כותבת מופלאה*

       

      וכשזו את שאומרת - זה מרגש במיוחד!

       .

      ת ו ד ה ! :))

        25/4/10 18:41:

      צטט: דיקלה מרי 2010-04-24 07:18:12

      במעט מילים אמרת הרבה.

      מקסים ומרגש.

       

       

      ת ו ד ה , דיקלה :))

        25/4/10 18:41:

      צטט: טאקילה 2010-04-24 02:14:07


      יפה קצר ויש בו הרבה

       

      שבת מבורכת

       

      אשוב כש..

       

       

      תודה, יפה :))
        25/4/10 18:36:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-04-23 19:55:43

      מסתבר שגם 'אבירי מחילות' יודעים לזכור ולא למחול... מה שמסיר מהם את תואר האבירות...

       

      ואין לי מושג למה

      אבל כשקראתי את התגובה שלך

      מצאתי עצמי שרה את מילות השיר:

       .

      אל תתנגדי להם מלכה
      הם הצודקים תמיד בכל
      האלוהים והנביאים להם
      ובני הנביאים יודעים הכל רק לא למחול
      אל קנא ונוקם.

       .

      השיר "איזבל" של עקיבא נוף.

       .

      תודה ! :))

        25/4/10 18:31:

      צטט: א ח א ב 2010-04-23 19:32:24


      אהבתי :)

       

       

      תודה, אחאב :))

        25/4/10 18:30:

      צטט: שמים1 2010-04-23 16:46:52


      האדרת אותו מאוד במילותיך

      אשריו שכך את חשה כלפיו

      שכך את מעניקה לו את כל כולך בנפשך ובגופך .

      שבת שלום רבקה .

       

      מרגלית,

       .

      שימי לב שהמילה היחידה שיש בה הטיית יחס היא גופי

      המילים נפש ומחילות אינן מופיעות עם הטייה כדי למנוע ייחוס חד-משמעי.

       .

      קראי גם את מה שכתבתי לחנן הכתבן.

       .

      תודה, יקירה :))

        25/4/10 18:26:

      צטט: איציק אביב 2010-04-23 15:47:21


      נוקב.

       

      אתה הבנת... אני יודעת שהבנת.

       .

      תודה, איציק :))

        25/4/10 18:23:

      צטט: ron294 2010-04-23 15:30:48

      יש לך גביר  ענק מימדים שאסור לוותר עליו אפילו רגע אחד, מי האיש הזה שאת כה מעריצה? הנפש שלך?  זאת מוסיקה שבין אצבעותיה את רועדת, נמתחת אליה ומגמגמת לעצם נוכחותה בסביבתך, מוסיקה, גבר, צליל רחוק, זיכרון?

       נפלא

      רוני 

       

      וואו.. איזה יופי של מטאפורה - מוסיקה שבין אצבעותיה את רועדת...

      ואכן, כך הוא.. ממש כפשוטו.

       .

      תודה, רוני :))

        25/4/10 18:21:

      צטט: לוייתן 2010-04-23 15:05:47

      כתוב מאד יפה וממצה 

      רק תוהה...

      האמנם אין הוא סולח לך

      את אהבתו...

      ואולי , בכלל...

       

      כדאי שתשאלי אותו...

       

      תודה ,

      דויד 

       

       

      יקר שלי,

       .

      הרי יודע אתה שדי בתחושה כפי שהיא נחווית כדי להקרא "מציאות"

      ושאל החוויה הסובייקטיבית הזו מכוונות התגובות שלנו ובכללן המילים.

       .

      אין קביעה נחרצת בדברי מעבר לאותה נקודה בזמן בו נחוו הדברים ונכתבו כפשוטם

      עם זאת, משום אהבתי לך - אעשה את שביקשת.. ואשאל.

       .

      תודה, דויד.

       

       

        25/4/10 18:10:

      צטט: רונ'צו - 10 2010-04-23 14:41:21

      גבר גבר הגביר הזה...

      זו אבירות לשמה, אבירות  שכמעט וחלפה מעולמנו ....

      אישה קסומה את :)

      שבת מבורכת 

       

      אבירות... איזו תכונה נאצלת, נשכחת וכל כך נחשקת!

       .

      תודה, קסמסושי את בעצמך! :))

        25/4/10 18:05:

      צטט: ג'אן דארק 2010-04-23 12:11:39

      גביר גופי
      אדון הנפש
      אביר המחילות כולן.
      .
      אהבתך טוטאלית כמו גם מחילתו.
      ויש בקצר הזה עוצמה מצמררת.
      .
      ואני תוהה, איך זה שאנחנו (הנשים) אהבתינו תמיד טוטאלית
      והם עבורינו אדוני הנפש ומהות החיים, ואילו הם (הגברים)
      תמיד מפשים את הפרטיות ואת השקט ואנחנו עבורם רק חלק
      מהחיים ולא המהות...? (וסליחה על ההכללות).
      .
      אהבתי את השיר מאוד, לו ידעת כמה הזדהיתי עם מילותייך...
      נפלא *

       

      אני חושבת שאנחנו פחות חוששות לתת לעצמינו ומעצמינו... את עצמנו

      ושאת הרשות הזו לאהוב במלואנו אנחנו יכולות לתת רק מתוך אותו ביטחון שאנחנו יודעות להתמודד גם עם הפגיעות שבזה

      ושאין בזה ביטול עצמי ואפילו לא סו-קולד וויתור כלשהו.. אולי דווקא להיפך.

       .

      תודה על תגובה מפרה ועל ההזדהות שבהבנה! :))

       

        25/4/10 08:40:

      צטט: נועז גולן 2010-04-23 11:59:45

      איזה יופי

      כל כך הרבה

      בכל כך מעט מילים

      :)

       

      ממש נועז, לא? :))

       .

      תודה, חבר ותיק.

        25/4/10 08:38:

      צטט: ,תשוקי 2010-04-23 11:48:37

      גביר אדיר?

      גביר נדיר?

      או סתם מליין

      שאינו צורת אות

      צורת עוד

      ולא יודע אישה.

       

      שוקי

       

      אפשר גם וגם ובסיפא לחלוק עליך? :))

      .

      תודה, שוקי.

        25/4/10 08:36:

      צטט: סוקראטס 1 2010-04-23 09:43:22

      ריבקה

      לענ"ד עצם מילת השיר " אתה"

      הכתובה גם בשורת השיר כעצמאית, זה הפאנץ ליין לכל הכתיבה הענוגה הזאת.

      הדוברת בעצם כתיבתה של מילה זו, מישירה מבט נכוחה אל מול פניו, חרף אי הסליחה ומחילות האהבה, ומצהירה בריש גלי שהיא איתנה, לצד רגישה ומלאת הבנה.

      קצרצר יוצא מהכלל

      שאפו

      סוקראטס

       

      ה ל ל ו י ה !

       .

      ושאפו לך על התובנה, תהיה אשר תהיה.

       .

      תודה.. :))

        25/4/10 08:34:

      צטט: עודד השודד 2010-04-23 08:49:24

      יופי של שיר, יופי של גביר!  *

      ויופי של תגובה!

       .

      תודה, עודד :))

        25/4/10 08:33:

      צטט: אור2010 2010-04-23 08:16:39


      גביר גופי
      אדון הנפש
      אביר המחילות כולן.
      לא צריך יותר.
      והכי אהבתי
      את :אביר המחילות כולן.
      מילים יפהיפיות.

       

      ת ו ד ה, אור...

      (ובלחישה רק לך: אנחנו אוהבות במיוחד את אותן המילים :))

        25/4/10 08:31:

      צטט: הטרמילר 2010-04-23 07:34:23


      :) כתיבה נהדרת.

       

      תודה, דרור :))

        25/4/10 08:30:

      צטט: מרינה ב.א. 2010-04-23 07:29:45


      נהדר הקצר הזה

      מכיל כל כך המון

      על מה יש לו לסלוח..? על מה ?

      על שכבשת ליבו ?

      אשרי וטוב לו

      אשרי האיש שכבשת את ליבו

       

      נפלא !

       

      אשוב עם *כוכב

       

      צ ו ד ק ת ! -מחייכת ענק-

       .

      תודה, יקירה :))

        25/4/10 08:29:

      צטט: איציק45 2010-04-23 07:19:41

      *

      תודה, חבר מיוחד שלי :))

        25/4/10 08:28:

      צטט: ענף 2010-04-23 07:17:32

      קריצה

       

      תודה, אהוב משכבר :))

        25/4/10 08:26:

      צטט: י ו נ י ת 2010-04-23 06:58:04


      ואני דווקא תוהה

      חושבת שלשיר פנים רבות..

      כי אהבת אמת תמיד סולחת.

      המחשבה השנייה שעלתה בי, שאולי הוא לא סולח על אהבתך.

      ללא גבולות .

      בכל מקרה אוהבת את ההניואנסין הקצר ומלא המחשבות שמותיר אחריו.

       

      אולי הוא לא סולח לה את אהבתה - מחשבה מעניינת...

      מרגיש מאויים מעצם היכולת הזו לאהוב ומבלי לחשוש מעצמתו של הרגש?

      חושש מהאחריות, לכאורה, לעוצמת רגשותיה?

      חושש שאהבתה מחייבת אותו בדרך כלשהי?

      או שאולי הוא אינו תופס עצמו כמי שעשוי להיות נאהב ובעצם אהבתה היא מערערת משהו בתפיסת הזהות העצמית שלו והדרך בה היה רגיל להתנהל למול אחרים?

       .

      התחושה שלי, לגבי מושא השיר ובאותו רגע נתון שעורר את כתיבת השיר, היתה שאין הוא סולח לעצמו דווקא את אהבתו הוא, *חושש* מהעוצמות שבה ומההשלכות, לכאורה, שיכולות להיות לה, לתפיסתו. 

      ועם זאת, אני אוהבת את התהיות שעוררת את, את עצם הגירוי למחשבה.

       .

      תודה, ילדה יפה :))

       

        25/4/10 07:43:

      צטט: דוריתדי 2010-04-23 06:36:58


      מה שכתב חנן הכתבן...

      כאילו קרא את מחשבותיי

      אך עלתה בי גם תהיה שלישית

      הייתכן כי אף שהוא אינו סולח, את המוחלת?

       

      קראי את תשובתי לחנן, אהובה...

      ובאשר לשאלתך  - אין לי תשובה חד-משמעית

      עוררת אותי לחשוב...

       .

      תודה, אהובה :))

       

       

       

        25/4/10 07:39:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-04-23 06:31:09


      רבקה יקרה

      ראיתי אשה חכמה

      שמזהה את הפגיעות שלו כשהוא אוהב

      והיא מנחמת אותו באומרה שהוא הגביר , האדון, והאביר... מראה לו את יכולותיו, את ההתייחסות הנשית שלה אל הגבריות שלו.

      כך הרגשתי :)

       

      בינתיים כוכב מהלב :)

       

      את נהדרת!

       .

      תודה, רויטל :))

        25/4/10 07:38:

      צטט: arnonoshri 2010-04-23 04:46:44

      עצמתי, אהבתי

       

       

      תודה, ארנון :))
        25/4/10 07:37:

      צטט: yohananpe_1947 2010-04-23 03:51:08


      מעט מילים והרבה מסר.

       

      תודה, יוחנן :))

        25/4/10 07:35:

      צטט: ניומן 2010-04-23 01:07:11

      *

      מחילות
      מאוברות

      מאוברות -  הכוונה אולי למאורות? (המילה לא מוכרת לי).

       .

      תודה, ניומן :))

       

        25/4/10 07:18:

      צטט: luis56 2010-04-23 00:51:43

      אמרו את זה קודם, לפני

      אז אני רק אצטרף למשבחים.

      גדולתו של שיר ביכולתו לתפוס רגע או רגש

      ולהקפיא אותם בזמן

      כמו תמונת סטילס

      יופי!

       

      יופי של הבחנה, יואל...

      זו אכן תפיסה של רגש ברגע נתון

      ועם זאת, נותרת השאלה האם רגע הוא מושג המתאר משך זמן או הוויה.

       .

      אני אוהבת כשאתה מחמיא לי. תודה :))

        25/4/10 07:15:

      צטט: lemira 2010-04-23 00:43:30

       

      מעט מילים ותוכן עשיר

      סליחה ואהבה

      ועוצמות

      הכל במקשה אחת.....

       

      מירה

       

       

      תגובה מאשירה!

       .

      תודה, מירה :))

        25/4/10 07:07:

      צטט: בולס השיקמים 2010-04-23 00:40:40

      השיר הזה הרג אותי !!!

      נא להימנע מביקורי תנחומים, תודה.

       


      אחחחח.. איזו תגובה מענגת...

      ולא, לא בשל היותך בר-מינן... -צוחקת-

       ..

      תודה, איש.

       

       

        25/4/10 06:54:

      צטט: OCN 2010-04-23 00:23:54


      אהבתי

      אוסי וכיכבתי כי מגיע לך

       

       

       

      תודה, אוסי :))
        25/4/10 06:53:

      צטט: חנן הכתבן 2010-04-23 00:18:07


      גביר גופי
      אדון הנפש
      אביר המחילות כולן.
      בקוראי לעומק ובין השורות ראיתי הרבה יותר ואולי בדיוק למה שכיוונת
      יש לנו כאן שליטה מוחלטת על גוף ונפש ועל המחילה -מלשון סליחה
      וניתן גם לקחת את ה"מחילה" למקום אחר והנה יש לנו שיר ארוטי ושתלטני פארסלנס
      כך או כך השיר מתומצת בקפידה ואין בו אף מילה מיותרת
      חנן

       

      השימוש במחילות הוא אכן רב-משמעי (לא רק דו-משמעי) והוא בהחלט גם אירוטי.

      עם זאת, שים לב שרק המילה גופי מציינת יחס (גופי - הגוף שלי) ואילו נפש ומחילות לא נכתבו כ-נפשי ומחילותיי אף כי ניתן לייחס אותן גם אלי אבל לא בהכרח.

       .

      אני אוהבת את העומק הזה שבתגובות שלך, אדון המילים :))

       

       

       

        24/4/10 23:21:

      צטט: דניאלה סגל 2010-04-23 00:12:28


      אתה לא סולח לי
      את אהבתך.
      איזו דרך מיוחדת להביע זאת.
      שיר יפהפה. תודה.

       

      זו הכרה שלא תמיד *קל* להגיע אליה, להבין אותה כמניע להתנהגויות רבות בתוך קשר

      ובטרם הגענו אליה, אם אכן כך הוא - אנחנו נדונים להמשיך ולחפש בעצמנו את הטעון-שינוי לכאורה

      כשכל חטאנו (וסליחה על המליצה וההכללה) הוא בהיותנו נאהבות.

      תודה, חברה ישנה-חדשה לי :))

        24/4/10 15:38:

      צטט: רמיאב 2010-04-23 00:08:26


      נראה שלפעמים הדמיון שלך מתפרפר,
      כי על עוונך שאת כל כך... לא ניתן לכפר.
      והוא המציא לך מחילה על ששבית אותו,
      כשם שסלח כבר לעצמו את המשך אהבתו.
      .

      בברכה,

      רמי

       

       

      וואו, רמי...

      המילים שלך הן שיר בפני עצמו... יפיפה!

      ואני אוהבת במיוחד את שתי השורות האחרונות

      הן, ללא ספק, בקשתו של ההווה המתמשך לכשיתמשך.

       ץ

      ת ו ד ה ! :))

        24/4/10 15:33:

      צטט: בס"ד ישעיהו גלינסקי 2010-04-23 00:01:51


      מחילתי הטמנתי במחילתך..

      הסליחה שלך  טמונה בי?...

      הערה/הארה מעניינת.

      .

      תודה, ישעיהו.. :))

        24/4/10 15:31:

      צטט: עצמי עצמי 2010-04-23 00:00:14


      כלכך תמציתי מתמסר גלוי, בכל מאודך! ופן אהבתו שהעברת - מדויק בול!

       

      ואהבתֵך שלךְ רבקה, תסליחנה

      עמוק ונוגע , יפיפה!

      ע

       

      מתמסר, גלוי, עמוק, נוגע...

      זה יחשב לחוסר ענווה אם אומר שנגעת במהות?

       .

      וכבר מותר לאמר: אוהבת אותך?  :))

        24/4/10 15:29:

      צטט: יורם גרוסר 2010-04-22 23:59:53

      גם לנתינה או התמסרות

      יש מידה.

      וכדאי שיבין מהר, ומהר מאוד,

      שאינו בשבי אהבתו לך,

      אלה בשבי נתנתך.

      זהו בית השבי החופשי עלי אדמות.
      ועל כך עליו להיות אסיר תודה.

      כמה שורות קטנות, ואחזת בן

      מהות הקשר הזוגי.

      אותו דבר שרוצה לפרום אותו,

      מהדק ומהדק וקושר היטב...!

       

      זהו בית השבי החופשי עלי אדמות - איזה יופי של משפט, של תובנה!

      וכבר אמרתי שאולי אכתוב פעם על מהות החופש לתפיסתי

      ובכלל זה על החופש שבעצם ההתמסרות לאחר ולעצמך, החופש לאהוב וכפשוטו

      על הפרדוכס שבשיעבוד לחופש ועל היותנו, בהקשר הזה, אסירים דווקא ורק של עצמנו.

       .

      תגובה כשלך, יורם, עושה את הכתיבה למענגת כפליים.

      אתה מרגש אותי.. תמיד.

        24/4/10 15:12:

      צטט: Ezer 2010-04-22 23:48:09


      רבקה, בלבלת אותי !

      אולי השירים ואולי לא רק.

      שובל של מסתורין אחרייך, מי את?

       

      אני עלולה להתרגש מתגובה כזו, עזר...

      ועוד בטרם התקנתי לחצן מצוקה!

      אוקיי, אוקיי... תפסת אותי...

      אני *בורחת* להומור הזה כשאני נבוכה.

       .

      ואין לי מושג איך להגיב לשאלה הרטורית הזו

      מלבד לאמר לך: ת ו ד ה ! :))

       

       

        24/4/10 15:10:

      צטט: daaaag 2010-04-22 23:40:49

      ממתק -

      הקצר הנפלא הזה (:

       

      יש!

       .

      תודה, אפרת :))

        24/4/10 15:09:

      צטט: סיכון מחושב 2010-04-22 23:35:32

       "אתה לא סולח לי
         את אהבתך. "
      מדוייק ! קריצה

       

      אני מחייכת את המדוייק הזה שלך, את הפאתוס :))

        24/4/10 14:42:
      ניפלא!
        24/4/10 11:35:

      טוב, יכולתי לכתוב לך שורות על גבי השורות על אותו רגש טוטלי שלעיתים שולט בנו,

      ולפעמים אני תוהה על טיבעו, ומהרהרת לי שזה כנראה הטבע, טבעו של האדם, לרדת לעומקים מסוג זה, ברכה וקללה ביחד,

      ואולי תרצי פעם קצת  לצוף יקירתי?,

      לפעמים המשקולות האלה כבדים מדי.

      נהדר!

       


      בונבון של שיר. רבקה את כותבת מופלאה*
        24/4/10 07:18:

      במעט מילים אמרת הרבה.

      מקסים ומרגש.

       

        24/4/10 06:44:


      עוצמתי.

       

       

      בתור אביר המחילות,בוודאי שיסלח*

        24/4/10 02:14:


      יפה קצר ויש בו הרבה

       

      שבת מבורכת

       

      אשוב כש..

      מסתבר שגם 'אבירי מחילות' יודעים לזכור ולא למחול... מה שמסיר מהם את תואר האבירות...
        23/4/10 19:32:


      אהבתי :)

        23/4/10 16:46:


      האדרת אותו מאוד במילותיך

      אשריו שכך את חשה כלפיו

      שכך את מעניקה לו את כל כולך בנפשך ובגופך .

      שבת שלום רבקה .

        23/4/10 15:47:

      נוקב.
        23/4/10 15:30:

      יש לך גביר  ענק מימדים שאסור לוותר עליו אפילו רגע אחד, מי האיש הזה שאת כה מעריצה? הנפש שלך?  זאת מוסיקה שבין אצבעותיה את רועדת, נמתחת אליה ומגמגמת לעצם נוכחותה בסביבתך, מוסיקה, גבר, צליל רחוק, זיכרון?

       נפלא

      רוני 

        23/4/10 15:05:

      כתוב מאד יפה וממצה 

      רק תוהה...

      האמנם אין הוא סולח לך

      את אהבתו...

      ואולי , בכלל...

       

      כדאי שתשאלי אותו...

       

      תודה ,

      דויד 

       

        23/4/10 14:41:

      גבר גבר הגביר הזה...

      זו אבירות לשמה, אבירות  שכמעט וחלפה מעולמנו ....

      אישה קסומה את :)

      שבת מבורכת 

        23/4/10 12:11:
      גביר גופי
      אדון הנפש
      אביר המחילות כולן.
      .
      אהבתך טוטאלית כמו גם מחילתו.
      ויש בקצר הזה עוצמה מצמררת.
      .
      ואני תוהה, איך זה שאנחנו (הנשים) אהבתינו תמיד טוטאלית
      והם עבורינו אדוני הנפש ומהות החיים, ואילו הם (הגברים)
      תמיד מפשים את הפרטיות ואת השקט ואנחנו עבורם רק חלק
      מהחיים ולא המהות...? (וסליחה על ההכללות).
      .
      אהבתי את השיר מאוד, לו ידעת כמה הזדהיתי עם מילותייך...
      נפלא *
        23/4/10 11:59:

      איזה יופי

      כל כך הרבה

      בכל כך מעט מילים

      :)

        23/4/10 11:48:

      גביר אדיר?

      גביר נדיר?

      או סתם מליין

      שאינו צורת אות

      צורת עוד

      ולא יודע אישה.

       

      שוקי

        23/4/10 11:35:

      צטט: ליידי בלוז 2010-04-22 23:34:26


      קצר עוצמתי ויפיפה.

      נדמה שנקלענו לשיח ביניהם..:)

      ומספיקה לקורא פסיקה אחת להכיל סיפור שלם.

      תודה.

      .

      בלוז

       

      הבחנה ואבחנה נכונות ויפיפיות

      זה אכן שיח ביניהם

      שהיה ובמידה מסויימת עדיין מתקיים

      במילים וביניהן.

       .

      עונג לקרוא אותך, בלוז.. תודה. 

       

        23/4/10 11:30:

      צטט: נירניר001 2010-04-22 23:32:41


      איפה אהבה נורמלית?

      אוהב

      אוהבת

      בלי סיבוכים?

       

      אין לי מושג מה זו אהבה נורמאלית

      אני יודעת מה זו אהבה כפשוטה

      וכבר למדתי לחוות אותה, להרשות אותה

      ולרצות בה!

       .

      תודה, איש רחוק-קרוב.

        23/4/10 11:09:

      צטט: ג.ג.ג. 2010-04-22 23:29:39


      קצר וקולע

      לא פחות מידי

      ולא יותר מידי

      לפעמים מספיק

      מילה

      אחת

      להפוך את הכערה על פיה

      נהנתי

      אוהבת

      גליה

       

       

      לפעמים מספיקה מילה אחת... כל כך נכון

      ולכן, אגב, כל מילה מכוונת ולא בהכרח לחד-משמעיות.

       .

      תודה, גליה.

      אוהבת גם... :))

       

       

        23/4/10 11:06:

      צטט: יערית 1 2010-04-22 23:26:52


      במעט מילים הבעת המון עוצמה ורגש

       

      יפהפה.

       

      תודה, נהדרת לי... :))

        23/4/10 11:05:

      צטט: אילנה אדנר 2010-04-22 23:26:34


      מסכימה עם הקודמים לי,

      אבל הייתי רוצה עוד שורה.

       

      אני אוהבת את התגובות שלך, אילנה

      כמו זו בה את מעוררת אותי לבחון שוב ושוב את השיר

      ולנסות לקרוא אותו כחסר שורה

      ואז לתהות מה היתה השורה שהיית מוסיפה את

      ואם היתה היא שורה שלאחרי השורה האחרונה בשיר הזה או קודמת לה.

      מסקרן.

       .

      תודה!

        23/4/10 11:01:

      צטט: בילבית-גינגית 2010-04-22 23:24:13

      אהבתי תודה!

      מחבקת

       

      תודה, חיהל'ה ... בעיקר על החיבוק :))

        23/4/10 11:00:

      צטט: 2talk 2010-04-22 23:19:26

      צטט: אירית.מ 2010-04-22 23:09:28

      רבקה, במילותייך

      עושה את עורי חידודים

      צמרמורת עוברת בי.

      הגביר הזה שלך...

      ממש מלך.

      נפלאת מילים את.

      אוהבת. אני.

      תופס טרמפ על הגב של אירית... כל מילה... :-)

       

       

      לא מפתיע, איש אחר.... היא אישה יפה! :))

        23/4/10 10:59:

      צטט: אירית.מ 2010-04-22 23:09:28

      רבקה, במילותייך

      עושה את עורי חידודים

      צמרמורת עוברת בי.

      הגביר הזה שלך...

      ממש מלך.

      נפלאת מילים את.

      אוהבת. אני.

       

      איזה כייף לפתוח את קריאת התגובות בתגובה הזו שלך, אישה יפה

      ולדעת שהצלחתי לגעת בך.

       ..

      ת ו ד ה , אהובה.

        23/4/10 09:43:

      ריבקה

      לענ"ד עצם מילת השיר " אתה"

      הכתובה גם בשורת השיר כעצמאית, זה הפאנץ ליין לכל הכתיבה הענוגה הזאת.

      הדוברת בעצם כתיבתה של מילה זו, מישירה מבט נכוחה אל מול פניו, חרף אי הסליחה ומחילות האהבה, ומצהירה בריש גלי שהיא איתנה, לצד רגישה ומלאת הבנה.

      קצרצר יוצא מהכלל

      שאפו

      סוקראטס

        23/4/10 08:49:
      יופי של שיר, יופי של גביר!  *
        23/4/10 08:16:

      גביר גופי
      אדון הנפש
      אביר המחילות כולן.
      לא צריך יותר.
      והכי אהבתי
      את :אביר המחילות כולן.
      מילים יפהיפיות.
        23/4/10 07:34:

      :) כתיבה נהדרת.
        23/4/10 07:29:


      נהדר הקצר הזה

      מכיל כל כך המון

      על מה יש לו לסלוח..? על מה ?

      על שכבשת ליבו ?

      אשרי וטוב לו

      אשרי האיש שכבשת את ליבו

       

      נפלא !

       

      אשוב עם *כוכב

        23/4/10 07:19:
      *
        23/4/10 07:17:
      קריצה
        23/4/10 06:58:


      ואני דווקא תוהה

      חושבת שלשיר פנים רבות..

      כי אהבת אמת תמיד סולחת.

      המחשבה השנייה שעלתה בי, שאולי הוא לא סולח על אהבתך.

      ללא גבולות .

      בכל מקרה אוהבת את ההניואנסין הקצר ומלא המחשבות שמותיר אחריו.

        23/4/10 06:36:


      מה שכתב חנן הכתבן...

      כאילו קרא את מחשבותיי

      אך עלתה בי גם תהיה שלישית

      הייתכן כי אף שהוא אינו סולח, את המוחלת?

        23/4/10 06:31:


      רבקה יקרה

      ראיתי אשה חכמה

      שמזהה את הפגיעות שלו כשהוא אוהב

      והיא מנחמת אותו באומרה שהוא הגביר , האדון, והאביר... מראה לו את יכולותיו, את ההתייחסות הנשית שלה אל הגבריות שלו.

      כך הרגשתי :)

       

      בינתיים כוכב מהלב :)

        23/4/10 04:46:
      עצמתי, אהבתי
        23/4/10 03:51:

      מעט מילים והרבה מסר.
        23/4/10 01:07:

      *

      מחילות
      מאוברות

        23/4/10 00:51:

      אמרו את זה קודם, לפני

      אז אני רק אצטרף למשבחים.

      גדולתו של שיר ביכולתו לתפוס רגע או רגש

      ולהקפיא אותם בזמן

      כמו תמונת סטילס

      יופי!

        23/4/10 00:43:

       

      מעט מילים ותוכן עשיר

      סליחה ואהבה

      ועוצמות

      הכל במקשה אחת.....

       

      מירה

       

        23/4/10 00:40:

      השיר הזה הרג אותי !!!

      נא להימנע מביקורי תנחומים, תודה.

       

        23/4/10 00:23:


      אהבתי

      אוסי וכיכבתי כי מגיע לך

       

        23/4/10 00:18:

      גביר גופי
      אדון הנפש
      אביר המחילות כולן.
      בקוראי לעומק ובין השורות ראיתי הרבה יותר ואולי בדיוק למה שכיוונת
      יש לנו כאן שליטה מוחלטת על גוף ונפש ועל המחילה -מלשון סליחה
      וניתן גם לקחת את ה"מחילה" למקום אחר והנה יש לנו שיר ארוטי ושתלטני פארסלנס
      כך או כך השיר מתומצת בקפידה ואין בו אף מילה מיותרת
      חנן
        23/4/10 00:12:

      אתה לא סולח לי
      את אהבתך.
      איזו דרך מיוחדת להביע זאת.
      שיר יפהפה. תודה.
        23/4/10 00:08:


      נראה שלפעמים הדמיון שלך מתפרפר,
      כי על עוונך שאת כל כך... לא ניתן לכפר.
      והוא המציא לך מחילה על ששבית אותו,
      כשם שסלח כבר לעצמו את המשך אהבתו.
      .

      בברכה,

      רמי

       


      מחילתי הטמנתי במחילתך..
        23/4/10 00:00:

      כלכך תמציתי מתמסר גלוי, בכל מאודך! ופן אהבתו שהעברת - מדויק בול!

       

      ואהבתֵך שלךְ רבקה, תסליחנה

      עמוק ונוגע , יפיפה!

      ע

        22/4/10 23:59:

      גם לנתינה או התמסרות

      יש מידה.

      וכדאי שיבין מהר, ומהר מאוד,

      שאינו בשבי אהבתו לך,

      אלה בשבי נתנתך.

      זהו בית השבי החופשי עלי אדמות.
      ועל כך עליו להיות אסיר תודה.

      כמה שורות קטנות, ואחזת בן

      מהות הקשר הזוגי.

      אותו דבר שרוצה לפרום אותו,

      מהדק ומהדק וקושר היטב...!

        22/4/10 23:48:


      רבקה, בלבלת אותי !

      אולי השירים ואולי לא רק.

      שובל של מסתורין אחרייך, מי את?

        22/4/10 23:40:

      ממתק -

      הקצר הנפלא הזה (:

        22/4/10 23:35:
       "אתה לא סולח לי
         את אהבתך. "
      מדוייק ! קריצה
        22/4/10 23:34:


      קצר עוצמתי ויפיפה.

      נדמה שנקלענו לשיח ביניהם..:)

      ומספיקה לקורא פסיקה אחת להכיל סיפור שלם.

      תודה.

      .

      בלוז

        22/4/10 23:32:


      איפה אהבה נורמלית?

      אוהב

      אוהבת

      בלי סיבוכים?

        22/4/10 23:29:


      קצר וקולע

      לא פחות מידי

      ולא יותר מידי

      לפעמים מספיק

      מילה

      אחת

      להפוך את הכערה על פיה

      נהנתי

      אוהבת

      גליה

       

        22/4/10 23:26:


      במעט מילים הבעת המון עוצמה ורגש

       

      יפהפה.

        22/4/10 23:26:


      מסכימה עם הקודמים לי,

      אבל הייתי רוצה עוד שורה.

        22/4/10 23:24:

      אהבתי תודה!

      מחבקת

        22/4/10 23:19:

      צטט: אירית.מ 2010-04-22 23:09:28

      רבקה, במילותייך

      עושה את עורי חידודים

      צמרמורת עוברת בי.

      הגביר הזה שלך...

      ממש מלך.

      נפלאת מילים את.

      אוהבת. אני.

      תופס טרמפ על הגב של אירית... כל מילה... :-)

       

        22/4/10 23:09:

      רבקה, במילותייך

      עושה את עורי חידודים

      צמרמורת עוברת בי.

      הגביר הזה שלך...

      ממש מלך.

      נפלאת מילים את.

      אוהבת. אני.

      רשימות של שירים, סיפורים קצרים והגיגים שכתבתי (כולל קישורים) מצויות בדף הראשי שלי.

      פרופיל

      Rivka
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות