| "עכשיו רק חסרה לנו נרגילה ואנחנו מסודרים" מבשר לנו בהכרזת ניצחון מנהל המחלקה ומניח במרכז החדר פּוּף ירוק ענק. "אני רוצה שאנשים יבואו לעבודה בכיף" מצהיר גם המנכ"ל עם חיוך מאוזן לאוזן. "רק כיושבים ככה בסבבה מגיעים רעיונות יצירתיים" מחזק את דבריו מנהל השיווק. "שיהיה לכם בכיף, תהנו" מפרגן סמנכ"ל הכספים שעובר במקום. אנחנו מהנהנים לתודה וחוזרים לעבודה. פה ושם מישהו נתקל בו אך בסה"כ מקבל הפוף יחס כמו זהה לכל עובד חדש שתקעו אותו באמצע החדר ואין לאף אחד זמן אליו. אנחנו חוזרים מארוחת צהרים (חומוס עם בשר טחון, צ'יפס, סלט, לימונדה, מלבי וקפה על חשבון הבית. אה כן, ושלוש פיתות שרופות עם שום ושמן זית). הוסף לארוחה את העובדה שאתמול עבדנו עד שתיים בלילה והיום כבר התייצבנו בשבע בבוקר וקבל שלושה עובדים שפוסעים מעדנות אל עבר החדר במהירות של פרומיל קמ"ש, תוך כדי מלמולים של "למה הייתי את צריך זה?!", " מעכשיו אני לא נוגע שבוע באוכל" ועוד אנחות כאלו ואחרות של אווזים מפוטמים ועייפים. אנחנו מתנדנדים ותומכים זה בזה עד אשר אנחנו נכנסים לחדר ופוגשים בפוף החדש שלנו (שמן ושפוך ממש כמונו!). אחד החברים שתמך בי מתיישב על כסא, ואני, בהיעדר תמיכה, נופל על הפוף וטובע לי עמוק למצולותיו. זהו, אין מצב שמצליח לצאת מכאן. אחד החברים אף שולף מצלמה ומצלם אותי לאחת מתכניות הוידאו בהן מראים חילוצים ממצבים חסרי תקווה. אני שוקע למטה. חבר אחר מציע להתקשר ליחידת החילוץ של עין גדי. חייבים להרים מסוק חילוץ לאויר. מישהו מציע את 669. אחר מציע "כבר לשריין אייטם אצל רפי רשף". אך הנורא מכל עדיין לפני. מנהל המחלקה נכנס לחדר. "אני רואה שאין לך עבודה, עובָד. תכנס אלי, יש לי שלושה פרוייקטים לתת לך". אני חייב לקום. אבל זה לא כל כך פשוט. המנכ"ל שחיפש את מנהל המחלקה מוצא אותו דווקא כשהוא עומד מעלי. הוא מבחין בי ואני כנראה מרים לו להנחתה על פרצופו של מנהל המחלקה. "לחץ אה?! אתה צריך עוד אנשים אה?! עבדתם אתמול עד שתיים בלילה עלק..." מנהל השיווק נכנס לחדר מלווה בלקוח. הלקוח מבחין בי על הפוף. "אחר כך אתם אומרים שהזמנים שלי לא הגיוניים..." הוא מסנן למנהל השיווק "תפסיקו לבלבל לי על לחץ, אין לכם שום בעיה להקדים את הפרוייקט שלי בשבוע." הם עומדים ארבעתם מעלי, אבל הפוף לא מרפה את אחיזתו ממני. לחדר נכנסים גם סמנכ"ל הכספים מלווה בעשרה אנליסטים מחברות שונות בשוק ההון שעורכים ביקור בחברה. "אני רואה שהחברה לא עובדת במלוא כושר הייצור" קופץ אנליסט אחד במסקנה "כנראה שההזמנות נמוכות משמעותית מהתחזיות" מתחכם אחר "חייבים להוציא דו"ח מיידי לעדכן את ההמלצה למניה" נלחצים כל האנליסטים בזה אחר זה. "זה לא מה שאתם חושבים... אני יכול להסביר" אני קורא תוך כדי מאמץ כושל נוסף להתרומם. מאוחר מיד. האנליסטים יוצאים לדרכם ואני מנסה שוב ושוב לקום מהפוף. אחרי כמה שעות אני מצליח להיחלץ והחיים חוזרים למסלולם. והמניה? מה קרה לה באותו יום? במילה אחת? - פּוּף! |