כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    לחצות את הגבולות של עצמי

    37 תגובות   יום שישי , 23/4/10, 03:47

    http://cafe.themarker.com/image/2393729/

     

    האנשים שבחיי מגיעים בדיוק בזמן הנכון, בכדי לחזק את הבסיס, או  בכדי לצאת למסעות חוצי גבולות. חלקם ישארו כשותפים לדרך, והאחרים הגיעו כמורי דרך שיובילו רק עד הגבול הבא. 


    תודה גדולה לאנשים בחיי שמאפשרים לי להגיע לקצוות, ולחצות את הגבולות, של עצמי.

     

    כל אדם וכל תקופה כזו מאפשרים לי ללמוד שהגבולות רחוקים, גבוהים ועמוקים הרבה ממה שחשבתי, ומגלים לי שאפשר קצת יותר, ממה שהעזתי רגע קודם. 

     

    תודה גדולה לאנשים בחיי שמאפשרים לי לזהות ולהעצים את המרכז של עצמי.

     

    כל אדם וכל תקופה כזו מאפשרים לי ללמוד שהמרכז חזק, עוצמתי ויציב ממה שחשבתי. 

    הוא זה שמאפשר לי לחצות גבולות חדשים בכל פעם, עם יותר בטחון, אמונה ואמון.

     

    המרכז הוא שלי, את הגבולות אני קבעתי. אני יכולה להעצים את המרכז ולמתוח את הגבולות בזכות כישורים ויכולות שהם רק שלי.


    אבל לבד, זה היה לוקח הרבה יותר זמן, ואולי לעולם לא היה מגיע עד אותם מקומות.

    האנשים סביבי הם שמאתגרים אותי לעוד ועוד, מאיצים את התהליכים, והופכים שותפים למסע. הם אלה שעוזרים לדברים לקרות.

     

    ואני באמת אוהבת את כל האנשים האלה. אלה שמחזקים את המרכז, אלה שמותחים את הגבולות, והכי נפלא זה אלה שגם וגם.


    היו רבים כאלה לאורך שנות חיי. כל מי שנגע בי, שהיה איתי בדרכים, במרחב שבין המרכז לקצוות, יהיה שם איתי לאורך כל הדרך. לרוב באופן פיזי וממשי, ולעיתים, רק בלב, כזיכרון, עם המון אהבה ותודה.

     

    אני לעולם לא יודעת אם הם מורי דרך למסע אחד, לשיעור אחד, או שותפים למסעות החיים לכל אורכם. 


    לעיתים חשבתי שהשיעור נגמר, והוא חוזר שוב בדרכים מפתיעות, לעיתים חשבתי שהשיעור נצחי, והוא הסתיים להפתעתי.

     

    מודה לכל שותפי לדרך. אלה הצועדים איתי מהמרכז אל הגבולות, ואלה הצועדים מהגבולות בחזרה למרכז. העיקר הוא כנראה להמשיך כל הזמן בתנועה פנימה והחוצה, ומי שנכון בנתיבים מסויימים, בזמן הזה, יצטרף אלי, או אני אליו. 

     

    המאמר הוא חלק מהספר "בחרתי בחיים של אי ודאות" אפשר להזמין אותו בקישור המצורף, והוא ישלח אליכם בדואר:

    https://sites.google.com/site/gazitmichali/home/choose-life

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/11 04:14:
      וואו,גדול,נכון מדוייק,תודה לך,עשית לי שיעור גדול עכשיו...
        23/5/11 19:48:
      תענוג. אל תשכחי שגם לך יש תפקיד בחיים של אחרים. זה כל היופי
      כ"כ קשה לא להאחז ...
        28/7/10 12:45:
      מקסים...
        7/6/10 19:17:

      תודה רבה לך
        24/5/10 08:08:


      "אי הידיעה מאפשרת לדרכים ליצור את עצמן, תוך מתיחה מתמדת של גבולות הנודע, שרק לפני רגע, היה לא נודע"

      כמה נפלאה היא דרכך.

      כמה נוגעת נשמתך באחר... תודה לך על היותך מי שאת כמו שאת

      חיבוק גדול

        9/5/10 17:17:


      המרכז הוא שלך ואת הגבולות בו את קבעת !!!

        9/5/10 14:08:

       

      היפה בפוסט הזה הוא שכל אחד יכול לקרוא אותו כאילו הוא עצמו (יצא ממצרים) כתב אותו 

      אני תולה את כל הפוסט על הדלת (של השרותים, המקרר, התודעה, לא משנה)

      ואזכר בו כשתתעורר הנטיה להקים מאחזים והאחזויות... 

        7/5/10 21:44:

      חיזוק המרכז

      קבלה עצמית

      וקני את מסי !

        2/5/10 09:56:

      מקסים, אמיתי,

      מקיף כלכך הרבה הבנה ותובנות-חיים בכאילו כלום,

      בתודה אחת גדולה ומשמעותית...

       

      תודה יקירה על הכל היופי שאת,

       

      הילה :-)

        30/4/10 03:03:


      כרגיל את יודעת לגשת לנקודה כללית מזווית אישית

      מאוד אישית,

      אבל לא חושפנית מדי..

      וללמד דרך הניסיון שלך

      - באומץ וביושר - עולם ומלואו.

       

        24/4/10 19:18:


      יפה אחת

       

      חכמה אחת

       

      פשוט מלכה

       

      קראתי בשקיקה, פליאה והשתאות

       

      תודה (....על עוד הרבה דברים קריצה)

        24/4/10 16:48:


      צריך המון כוח ואומץ.

      על מנת לראות את מעלותיהם של אנשים אחרים.

      לא במקרה, היכולת הזו טמונה בעיקר באנשים שיש בקרבם המון יופי ואהבה.

      ולפעמים, גם את היכולת הנדירה והמופלאה לאהוב את עצמם.

        24/4/10 16:21:
      הי מיכל קראתי חייכתי וכמובן התבוננתי בעצמי שלי אל מול הכתוב , תודה טומי
        24/4/10 15:09:

      הכרת התודה זה דבר מיוחד מאוד.

      ואת אומרת את התודה הזאת

      באהבה עמוקה

      לעולם

      ולעצמך

      וזה כשלעצמו נדיר.

      חיבוק ענק למי שאת.  

        24/4/10 10:33:


      "אי הידיעה מאפשרת לדרכים ליצור את עצמן,"

      חייה ותן ל(דרכים)חיות  :)

      מיכל, אני מכירה אותך רק ממה שאת כותבת פה בקפה ונוצר בי הרושם שאצלך זו הדרך לפני הסיסמאות.

      תודה צנטרפוגית :)

        24/4/10 10:23:

      " אי הידיעה מאפשרת לדרכים ליצור את עצמן"

       

       

      להוסיף מייד לציטוטים על הדלת של השירותים. מעולה. כמוך.

       

       

        24/4/10 10:15:

      חיוך
        24/4/10 09:27:

      תודה גם לך מיכל

      הפוסטים שלך  עושים את זה גם,

      את המתיחה הזאת לקצוות (-:.

       

      תודה בחזרה(-:
        24/4/10 08:46:


      מ ק ס י ם!

       

       

      ואני רוצה להגיד תודה לך - שפקחת את עיני והארת את דרכי לפני 7 שנים, ומאז הכל

      רק הופך להיות טוב וטוב יותר. .

      גם להגיד תודה זו חוכמה לא פשוטה .....
        23/4/10 23:11:

      מיכלי יקרה ואהובה,

      כשהאינטרנט היה עדיין בחיתוליו, הכרנו

      ועבר כבר למעלה מעשור

      ומאז אנחנו חברים

      ואני שמח וגאה להיות חברך

      אין הרבה חברים כמוך!

      אמיתית, אמיצה, ישרה!

      אין עלייך!!!

      אוהב מאוד

      ג'ילברט

        23/4/10 23:00:

      ת ו ד ה
        23/4/10 22:13:
      כל הזמן יש צורך "לשוב ולהתמרכז" ((:
      *
        23/4/10 20:59:
      *
        23/4/10 19:11:


      מיכלי ,

      השיעורים האלה המתמשכים (-:

      איזו גישה נכונה ובונה להסתכל כך

      על החיים.רגוע

        23/4/10 18:06:

      מרשים!
        23/4/10 15:55:

      תודה לך על כל מה שאת .
        23/4/10 13:34:

      מיכל יקרה ואהובה,

      הינך נשמה חוקרת רגשות

      אמיצה במיוחד

      שמתמחה בהפקת דרמות מופלאות

      המגוונות ומנעימות ליקום כולו,

      הצופה בך בהשתאות.

      את יחידה במינך.

      את מופלאה.

      החכמה שבך, הגמישות, הפתיחות,

      תאוות החיים....

      אין ספק שאת יודעת למצות את כל המיץ

      של החיים ולהפיק מטעמי רגש משובחים!!!

      כל הכבוד.

      הבנת ושזרת נפלא במילים את התובנות.

      ואני, שבקצה השני

      חוקרת את השקט והשלווה

      האיזון והקדושה

      עם כי עם בת שחוק גדולה,

      מתפעלת ומשתחווה......

       תמים

      תבורכי בשפע כל מה שאת רוצה

      ב א ה ב ה

      ר ב ה

      א י ל נ ה

       u

        23/4/10 12:35:
      תודה לך
        23/4/10 12:01:

      מקסים.
        23/4/10 11:43:


      פוסט נוקב  כל  כך , השיעורים   אינסופיים.

      תודה שאת  כאן  בשבלינו  ובשביל  עצמך.

        23/4/10 10:34:

       

       

      מיכלי, את נפלאה, מרגישה שזו זכות להיות חברתך. תודה!

        23/4/10 09:13:

      התודה היא לך

       

      לא סתם אתם מוקפת בכאלה אנשים... 

        23/4/10 08:07:


      תודה לך על כל מה שאת .

      נשיקה

        23/4/10 04:39:
      נפלא:-)