כותרות TheMarker >
    ';

    ללא מילים מיותרות

    הגיגים קלילים לחלוטין

    המכתב שלא נשלח.

    25 תגובות   יום שישי , 23/4/10, 11:24

     

     

    שבע שנים עברו מאותו רגע שבחרתי לעשות בחירה שאתה לא משלים איתה עד היום.

     

    אני יודעת שמחילה לא תהיה לך עבורי.

     

    חלום אחד לי בלב ואני יודעת בעמקי נשמתי שיום אחד הוא גם יתגשם.

     

    החלום שתפגוש את בנך ממקום של התבוננות בילד ולא בסיטואציה שהובילה להולדת הילד...

     

    ככל שעוברות השנים אני חושבת על ההחלטה שלי שהובילה להפסד של אב להכיר את בנו.

     

    על ההפסד של בן להכיר אדם שבכל חיי לא פגשתי כמותו.

     

    כן, על אף כל מה שקרה אני יודעת שאתה אחד מהאנשים הנפלאים שפגשתי בדרכי.

     

    בחירתי פגעה בך במקום הכי רגיש וחשוף, אני לוקחת אחריות על המעשה,

     

    ויודעת שיהיה אתגר גדול עבורך למצוא ביום מהימיים מחילה לדרך אותה בחרתי ממקום של חולשה אנוכית.

     

    כל יום שאני מתבוננת בפניו של הילד אני רואה את דמותך, כל הוויתו ובעיקר מבטו מזכירים לי

     

    את נשמתך ואת מי שאתה.

     

    עצוב לי שהוא לא זוכה להכיר את המקור שאליו הוא דומה ושלך אין את האפשרות לגעת בנשמת הילד.

     

    אין דבר שלא הייתי מוכנה לעשות כדי להגשים את החלום הזה...

     

    אתה יודע, אין דבר שאם לא תעשה למען בנה.

     

     המתנה הגדולה ביותר שאוכל לתת לו ליום הולדתו

     

    אם אזכה לכך, זאת הזכות להכיר אותך,אבא שלו.

     

    אני מכבדת את הדרך שבה בחרת להתמודד עם המצב, עם כל העצב שבליבי יש לך זכות מלאה

    להיות במקום שבו אתה נמצא.

     

    אני רק מבקשת שתבדוק האם דרכך היא לא סוג של הפסד

    בשל חוסר יכולת למחול לילד,

     שכל אשמתו היא

     שאמו בחרה בדרך שגויה

    ושאביו אינו מסוגל למצוא בליבו חמלה

    ונושא על גבו ובליבו

    מטען של כעס וטינה.

     

    מייחלת לימים מוארים יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/15 10:09:
      חמש שנים תמימות חלפו מאז שכתבת...ואני שאלה ענקית....נפגשו האב והבן?......קראתי וקראתי שוב ושוב ולחלוחית דמעה מלוחה על לחי.........
        1/6/11 23:25:
      בתקוה שיתגשמו התפילות שלך .
        14/12/10 11:28:
      "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תיקהנה"
      אולי ביום מן הימים זה ישתנה.... *
        8/11/10 17:39:
      כל כך חזק עמוק ונוגע ...
      בשביל לכתוב כך צריך הרבה תעצומות חברה שלי
      תבורכי
      ומי ייתן וחלומך יתגשם .
        28/9/10 13:32:
      וואו..
      נגמרו לי המילים...
      נעצרה הנשימה
      נורא חבל שקורים דברים כאלה
      שיהיה לך נחת ואושר מהבן.
        13/9/10 17:21:
      תודה לכם על תגובות מרגשות בהחלט..
      לרגל יום כיפור חשבון הנפש נמשך והופך נוקב יותר..
      אלוהים סולח..
        10/8/10 19:21:
      שבע שנים זה זמן רב, רב מדי.
      מגיע לו, לילד, להכיר את אביו,
      מגיע גם לאב.
      את יודעת. זה ברור.
      ואם אין דבר שאם לא תעשה למען בנה,
      תואיל ותשלח את המכתב שלא נשלח.
        25/7/10 10:15:
      אני מקווה בשבילך שהאור בקצה המנהרה יגיע במהרה
      בהצלחה
      שהאיחולים שלך יתגשמו לעצמך
        25/7/10 10:10:

      צטט: זה לא אותו דבר 2010-07-22 00:11:52


      הימים מוארים כבר עכשיו, בני אדם טועים בוחרים להתבצר
      בצידקתם ובקורבנותם, קורבנות(אפילו צודקת) מעולם לא תביא את האור המיוחל.
      יפה שאת בודקת ולוקחת אחריות על החלק שלך, אבל גם לו יש חלק, וחבל שהוא בוחר להתעלם ולהתחפר בבכעס הצודק.
      כל בן אדם אחראי למקום שאליו הגיע.
      בעיני נאורות באה לידי ביטוי בחשבון נפש אישי נוקב וחסר פחד, עד להודאה כנה בחולשותיו ובחסרונותיו ( הרי הוא לא מושלם)
      כך יהיה לו יותר קל לקבל את חוסר מושלמותם של האחרים,
      ואף לסלוח להם על היותם אנושיים.

       

      אני מסכים לחלוטין. אנשים מעדיפים להתבצר, ולא לומר - טעיתי.

      ולא לבחור בדרך התבוננות חדשה.

      והם נושאים על גבם טינה וזעם במשך שנים - ובסופו של דבר הם נפגעים

      יותר מכל אחד אחר.

      לשחרר. לוותר.

      למחול.

      לחייך.

      לסלוח.

      לזרום קדימה.

      כל כך קל לכתוב את זה.

      כל כך קשה לגרום לאנשים אחרים לנהוג כך.

      (נוגע ללב מה שכתבת, אחרי ככלות הכל)

        22/7/10 00:11:

      הימים מוארים כבר עכשיו, בני אדם טועים בוחרים להתבצר
      בצידקתם ובקורבנותם, קורבנות(אפילו צודקת) מעולם לא תביא את האור המיוחל.
      יפה שאת בודקת ולוקחת אחריות על החלק שלך, אבל גם לו יש חלק, וחבל שהוא בוחר להתעלם ולהתחפר בבכעס הצודק.
      כל בן אדם אחראי למקום שאליו הגיע.
      בעיני נאורות באה לידי ביטוי בחשבון נפש אישי נוקב וחסר פחד, עד להודאה כנה בחולשותיו ובחסרונותיו ( הרי הוא לא מושלם)
      כך יהיה לו יותר קל לקבל את חוסר מושלמותם של האחרים,
      ואף לסלוח להם על היותם אנושיים.

        2/7/10 16:02:
      תמיד מצחיק ומעציב השבי בפאסון. לפעמים בן-אנוש שבוי שנים רבות בפאסון מטומטם ואז פתאום יציאה ממנו (ופגישה למשל כמו במקרה שלך), מכניסה אותו לאבל כבד על השנים הרבות שאבדו סתם מטימטום של שבות בפאסון ואי יכולת להחזיר את הגלגל לאחור.....
        29/6/10 17:25:

      צטט: בן-גן 2010-06-09 22:12:16


      פששששש

      אם קיימת משאלה ראוייה, זאת אחת מהן

       

       אהבתי את התגובה שלך.

      תודה 

        9/6/10 22:12:


      פששששש

      אם קיימת משאלה ראוייה, זאת אחת מהן

        13/5/10 17:21:

      ביום הולדת שבע יתחילו שבע שנים טובות

       

      אני רואה את זה

       

      תראי את זה

       

      מחשבה מושכת מציאות

       

      הם עוד יפגשו והוא יהיה האב שעליו כל ילד חולם

       

      זה לא חלום

       

      זאת המציאות כי אין מציאות אחרת

       

      אוהבת את האומץ שלך חברה יקרה, זאת הדרך!

        7/5/10 20:43:

      צטט: ARMAND 2010-05-05 20:46:03

      משאלה ראויה !

      ראוי אם כך שתתגשם...

      ולו רק למען הילד...

       

      כל שנבקש לו יהי...

      תודה .. 

        5/5/10 20:16:

      צטט: מאסטר פלאן 2010-05-04 21:34:19

      מאחל לך שהוא יבין את צרכיי הבן ויגש לחבק אותו.

       

      אוף זה היה כבד.

       

      תהיי חזקה ואמן שיהיה לך כח לחזק את ילדך.

       

       תודה רבה מאסטר..

       

      אמן ואמן... 

        4/5/10 21:34:

      מאחל לך שהוא יבין את צרכיי הבן ויגש לחבק אותו.

       

      אוף זה היה כבד.

       

      תהיי חזקה ואמן שיהיה לך כח לחזק את ילדך.

        4/5/10 21:23:

      צטט: tal_riv 2010-05-03 19:15:52

      סוג של החלטה שכתוצאה ממנה אין מרויחים, רק מפסידים.

      תמיד יש סיכוי לשינוי

       

       ההחלטה הזו בהחלט לא נמדדת ברווח או הפסד..

      למרות שעל פניו אנחנו מרוויחים מכאן ומפסידים משם...

      הכל יחסי..

      וברור שאנו מחכים לרוחות של שינוי..:) 

       

        3/5/10 19:15:

      סוג של החלטה שכתוצאה ממנה אין מרויחים, רק מפסידים.

      תמיד יש סיכוי לשינוי

        24/4/10 13:40:

      צטט: בחדווה תמיד 2010-04-24 04:59:11

      מילים שיודעות להעביר את הכאב , את ההפסד של הבן כמו של האב. 

      יפה הכנות שיוצאת מהן ואת ההערכה לצד השני למרות הכל.

      מקווה שעוד יזכו להכיר האחד את השני , ביום מן הימים. 

      ויצאו שניהם נשכרים . הלוואי.

       

       

       תודה על מילים חמות ומחממות.

      אמן ואמן .. 

        24/4/10 13:38:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-04-23 23:15:24

      באופן אישי- קשה לי להבין ולהכיל את בחירתו של האב

      צריך רק לקוות שאול י  יוםאחד לפני שיהיה מאוחר מדי הוא יתרצה

      ככל שחולף הזמן - כך יגדל הקושי

      חיבוק גדול ממני לשבת שלום

       

       

      מהם חיינו ללא תקווה ואמונה....

      אופטימית.

      תודה על החיבוק .

      זה בהחלט עוזר.

       

        24/4/10 04:59:

      מילים שיודעות להעביר את הכאב , את ההפסד של הבן כמו של האב. 

      יפה הכנות שיוצאת מהן ואת ההערכה לצד השני למרות הכל.

      מקווה שעוד יזכו להכיר האחד את השני , ביום מן הימים. 

      ויצאו שניהם נשכרים . הלוואי.

       

      באופן אישי- קשה לי להבין ולהכיל את בחירתו של האב

      צריך רק לקוות שאול י  יוםאחד לפני שיהיה מאוחר מדי הוא יתרצה

      ככל שחולף הזמן - כך יגדל הקושי

      חיבוק גדול ממני לשבת שלום

        23/4/10 23:03:

      צטט: דיקלה5 2010-04-23 17:41:09


      אחרי השפל באה גאות...

      לך*

       

       תודה דיקלה..

        23/4/10 17:41:


      אחרי השפל באה גאות...

      לך*

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מגע הקסם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין