צלילה לתהום השיכחה 

סילקנו את כל האוכל והכלים. 

עירומה פרועת שיער עמדה פוטיס, 

מוכנה למשחק המתוק, 

כוונוס העולה ממצולות ים, 

ואת חיק השיש שלה לא הסתירו ורדים. 

"עורה לקרב"!, קראה אלי, 

"לבש עוז! אתנגד ולך ולא איסוג. 

עליך להוכיח כי גבר אתה! 

עורה והתגבר לבל תיהרג בעת הריגה, 

כי עתה לא תהא מחילה!". 

אך סיימה את דבריה אלה

וכבר הייתה במיטתי, 

רכובה עלי ומניעה את גופה היפה 

עד שתענוגנו הגיע לשיאו, 

חושינו נתערפלו, 

ובחיבוק הדדי צללנו לתהום השיכחה. 

בקרבות כאלה ובדומים להם 

הדרנו שינה מעינינו כל אותו הלילה, 

עד בוא הבוקר. 

גביעים חדשים חיזקו מפקידה לפקידה את כוחותינו, 

עוררו מחדש את התאווה, 

וחידשו את רגש הסיפוק. 

עוד לילות רבים חלפו עלינו בצורה זו. 

לוקיוס אפלויאוס. תרגום מלטינית אריה חורשי