הבלוג של גרייס
לילה
פוסטים אחרונים
- עוד נר 27/12/19
- Qw 27/12/19
- שנה חדשה 22/9/12
- פרידה 10/4/12
- לילה בעיר הגדולה 24/3/12
- אוסקר ישראלי 27/2/12
ארכיון
אדום
| ביום חמישי בשבע מתה החתולה היא הלכה לעבודה כרגיל דיברה על האביב ופריחת היסמין הילדים צחקו וציירו פרחים בפנים הלב נישבר השמיים מיאנו לבכות חשבתי לעצמי אולי נעשה מסיבת פרידה ואז בלילה נשיר שירים נאכל עוגה הגבר בקור רוח לוגם מהיין הטוב האשה מתבוננת בשתיקה לא אומרת מילה נכנסת לחדר שינה שוכבת על מיטה גדולה נבלת היא חושבת לעצמה ערבה בוכיה השמלה הלבנה שלה כל כך צחורה רוח רפאים שכבה על המיטה אולי את גופה יעטפו במשי אדום לגנגס היא רוצה החתולה תלך לכבשני עשן שם ישרפו את גופתה בשביל זה יש את העיריה וכל הרוך המתיקות והרכות יכחדו השמש תיזרח הלילה יבוא הכוכבים ינצנצו בשביל המתים והחיים יחייכו ילגלגו עד המוות הבא. |
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גרייס , - כל דבר בעולמנו נולד לחיות קצת ולמות.
נשארים רק הזיכרונות. למה לעסוק בדברים עצובים ?
החיים יפים . 
גרייס יקרה,
לבי איתך, כי אני מכירה את הכאב לאחר שקברתי שני כלבים.
אולי את גופה
יעטפו במשי אדום
לגנגס היא רוצה
לימים טובים,
לולה
אי אפשר לעמוד בכאב הלב הזה.
חומי, כלבי, כבר בן 12...אני כבר מודאגת.
אני אתך, עם חיבוק ענק.
בידידות, אנה
אוי.
יש לי בראש אלגוריה לאישה חתולית. והחיים, חיים.
זה שיר כאב.
כאב האובדן בולט על רקע החיים הנמשכים כרגיל
וגם השמים מיאנו לבכות כי הם לא בוכים בקיץ
אסור להם.
עצוב
לחתולה 9 נשמות , לאשה תשע שמלות ואף לא נשמה יתרה אחת , אולי כי בעלה מעדיף יין.
עצוב משהו....
אבל כתוב נפלא:)
רגיש ויפה, גרייס
(את "פפסי" שלנו קברנו מול הבית, בקצה הסביונים
ועל קרש רחב חרטנו לה מילות אהבה.
כשהתגעגנו מאוד ביקרנו.
היא לא היתה לבד!)
מבין אותך.
כלבי גם מת.
אין לי מילים.
הבית האחרון מאוד מצמרר בבחירת המילים :שריפת הגופה וכבשני עשן...
מאוד כואב כל העניין, אבל זה דרכו של העולם כנראה.
יהי זכרה ברוך
עכשיו היא בגן עדן של חתולים:)
גרייס יקרה
המוות הוא דבר עצוב וקשה לקבלו, גם אם מדובר בחתול או אדם קרוב.
הוא משאיר תמיד איזה חלל.
שיר כואב, מרגש ונוגע
יוליה
והשמיים לא מיאנו...
והבכי הוליד מתוכו
שיר כה יפה
וחודר ומרטט
עמוק
עמוק...
כלבתי לסי (ע"ש "לסי חוזרת הביתה")
נהרגה באכזריות בהיותי כבן 5...
ובכיתי המון זמן
אוי...חודר לנשמה!
בול פגיעה...
תודה,
מיכל
רקוויום נפלא* גרייס, עצוב כל כך וריגש אותי כל כך...
ההרהורים והאסוסיאציות החוברות - מלאכת מחשבת.
באמת כואב. לאבד חתול או כלב זה כמו לאבד אדם קרוב מאד. והמוות- מה לעשות - זה חרה של המצאה!
את כלבתי האהובה קברתי בחצר הבית ועל קברה נטעתי עץ רימון שהניב פירות אדומים ומתוקים במיוחד.
)-:
עצוב מאוד לקרוא...
הנה מה שכתבתי על פרידה מחתולה לפני זמן מה:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=480400
שלא תדעו עוד צער
שי
אנחנו חיים ומתים
ואפילו המוות לא שם לזה סוף ג'ים מוריסון
אני גמרתי עם חתולים
מאז שחוויתי מוות מוקדם של כמה וכמה חתולים שלי
ובמיוחד של בובה החתולה האחרונה שהיתה לי
ששכן בעט בה בבטן ומתה ביסורים
אחרי שניסינו להציל אותנו
הווטרינר ואני
לא עוד!
לא יכולה לעמוד בכאב הזה יותר.
}{שטוטקה
אכן עצוב, גרייס.
אני זוכר כמה התעצבנו כשמת צב שגידלנו. צב אחר חי איתנו כבר למעלה משלושים שנה!
שבת שלום, עמוס.
גרייסי יקירתי, שיר עצוב על מות ועל האדישות האנושית. נעצבתי איתך, בשבילך ובשביל החתולה המתה
תודה יקירתי ו*
לאה
לחתול יש 9 נשמות.
חיבוק
גרייס, עצובות המילים
עד מאד.
החיים ילגלגו.
אנחנו נבכה...ונחיה!
והחתולה...לא עוזבת ממש.
כך אני מרגישה. הם נשארים
קרוב. העוזבים...בגופם.