למה אני מענישה את עצמי למה אני מצליחה להרוס לעצמי perfectly good evening עם לפתוח את הפה הגדול שלי ולומר את דעתי: על רפובליקת הבננות הזו שאנחנו חיים בה על מערכת החינוך הקורסת על נפילת החזון הציוני ועל כעסי על הבבונים שמנהלים לפתע את המדינה הזו ועל קידושם האינסטנטי של הבבונים כאייקונים על חוסר הצניעות על המרדף אחר פרסום לרגע על שטחיות על חוסר הרצון הכללי של אנשים להשפיע על הטוב שהיה פה פעם. ערב שלם חשבתי כמה רע. וכמה אני בכל זאת נשארת להילחם. כי זה שלי - אז אכפת לי פה.
אבל זה לא אומר שאין לי רגעי שבירה, אתמול היה לי אחד כזה וככשמעתי את עצמי מדברת זו הייתי לא אני למה אני כל כך מתרגזת? למה לעזאזל, כל כך אכפת לי? |