נכנסתי פנימה...

אני זוכרת את אחד הרגעים האלה,

עם כוס תה ביד,

יושבת על החלון,

בסלון,

רגל בפנים, רגל שנייה על אדן החלון,

משקיפה החוצה,

אל עץ התות.

נושמת את האוויר אל ריאותיי

 ונושפת את שלהי העונה הקודמת החוצה,

התחלה חדשה,

לבלוב, פריחה,

תותים.

ימים חדשים,

חום, רוח נעימה,

ועסיסות התותים בידי אשר קטפו אותם לא פעם (כל פעם מעץ אחר...),

זיכרון בשרנותם בפי,

ריח הבוקר באפי,

נשימת אוויר

נשמת חיי.

והשמש...

מרצדת על עיני

מודיעה לי שהיא כאן

בתוך חיי

ושזה הזמן שלי לפרוח

באביב...