איכשהו תמיד בתקופה הזאת של השנה תוקף אותי השעמום,האם זה בגלל בואו של האביב?האם זה בגלל פריחת השקדיה?או בגלל ימי הזכרון שאין בהם כ"כ מה לעשות.

וכך היה,ישבתי לי בביתי הקט על המחשב,אחרי טקס יום הזכרון,אחרי כניסה לפייסבוק וצ'יטוט חסר תכליתי עם חברה עברתי לדבר עם האקס.

אוי ויזמיר,אין סיכוי שהייתי עושה את זה לולא היה לי משעמם ממש.

ישבתי ודברתי איתו אחרי שנתיים שלא דיברנו,הוא שאל איפה אני,מה אני עושה לדעתי עבר על 5 הממים לפחות עשר פעם.

 כל כך הצטערתי על השיחה הזאת שאפילו אין לתאר,למה הייתי צריכה את זה מישהו יכול להסביר לי?

עדיף הייתי מעדכנת עוד פוסט חסר תגובות בבלוג הזה.

אוף,בשיא טיפשותי נתתי לו את המספר החדש שלי.

לא רק שהוא לקח הוא גם התקשר ב01:00 לשאול מה קורה.

כאילו בנאדם,אני יודעת שמחר זה יום העמאות והכל,אבל לא,לא בא לי לעשות משהו איתך ומאוד משעשעת אותי המחשבה שאתה חושב שכן נעשה משהו...

אמרתי לו שאני אבדוק מה אני עושה ואני אחזור אליו (מה לעשות אני נחמדה,לא יכולה להגיד לא או שסתם רוצה להשאיר את האופציות פתוחות)

מזל שהיה לי מה לעשות אחרת יש סיכוי טוב שהשעמום היה גובר על יצר המחשבה והינו יוצאים ושוב הייתי נכנסת לאותו מעגל קסמים שבקושי הצלחתי לצאת ממנו בפעם הקודמת.