כותרות TheMarker >
    ';

    דילוגים ואומנות

    אומנות ודילוגים

    11 תגובות   יום ראשון, 25/4/10, 11:35


    זרקתי עלי מכנסי עבודה, רחבים, כדי שיהיה לי נוח,

    נכנסתי לאוטו ונסעתי לכוון הסטודיו,

    תוך כדי חנייה הרגשתי כבר את הדרייב הזה בפנים,

    בבטן שלי,

    גלי התשוקה החלו גואים בתוכי, נדמה לי, שהגאות והשפל שסביב הירח פתאם קטנים על יד הגאות שלי לאומנות,

    אני כל כך אוהבת את מה שעושה

    זכיתי

    יוצאת מהאוטו וכרפלקס בלתי תלוי מתחילה לדלג,

    לדלג ולשרוק,

    פותחת את המנעול הכבד של דלת הברזל,

    יורדת במהירות,

    מדליקה עדין בחושך את הקומקום

    רצפת המנגו מזמינה אותי לחלל היותר גדול, חלל העבודה,

    ניגשת למחסן מוציאה דיקט גדול, שכן עובדת על דיקטים 12 מילימטר,

    מניחה על הכן

    הקומקום עשה את מלאכתו בינתיים,

    מוזגת קפה שחור, כפית בהריון חוץ רחמי קוראת לה

    ביד אחת קפה ובשנייה עפרון, רך כזה, של רישום

    מתחילה בסקיצה,שכנראה בושלה לילה קודם ואולי כמה לילות קודם לכן,

    ואז מתחילה את מלאכת ערבוב הצבעים,

    לפעמים פיגמנט נקי, לפעמים כמות גדולה של אמולסיות תעשייתיות,

    לוקחת מברשת, כן, זה יותר מברשת ממכחול

    ומתחילה להשפריץ ולהשתלח עם הצבע,

    אוהבת את הגולמיות של הדיקט, אוהבת את הצורה בה נספג הצבע והעפרון אל תוכו

    הולכת אחורה,

    הרבה אחורה,

    חוזרת,

    מניחה עוד ויש כזה של צבע

    מציירת דברים שמטרידים אותי,

    מציירת דברים שמשמחים אותי

    יוצרת דיאלוג ביני לבין הציור,

    יש משהו מרתק בתהליך הזה

    אני כל כך מתרגשת, בכל פעם מחדש,

    כל מי שרוצה להתרגש,

    מוזמן להגיע בדילוגים, עם שריקה או בלי שריקה

    פותחת קבוצה של בוגרים,

    תבואו, תחוו, תציירו,

    יש איזה פסגות באומנות

    פסגות של הבפנים שיוצאות החוצה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/10 12:27:
      תודה למחשבות שבלב
        27/4/10 09:23:


      פוסט השראה

      אולי גם מילים מעודדות

      שעדיין יש למה לשאוף

      וכן...

      אפשר לעסוק במה שאוהבים...

      נהדר:)

        27/4/10 09:11:

      תודה לורד,

      נכון,שתמיד אומרים קלישאה כזו, שהשמיים הם הגבול

      אז גם בחיי וגם בסטודיו

      השמיים אינם הגבול

        27/4/10 07:50:

      איזה כיף לך, מקנאה

      מחכה שהזמן יזוז קצת ויפנה מקום - ומצטרפת.

       

      שיהי יום מלא צבעים

        26/4/10 19:45:

      תודה לשבת שלום וללחישת הלב על המילים המערסלות
        26/4/10 18:46:

      וואוו או-רית יקירה לי....

      בי נגעת במעמקי הרגש במילותייך

      וביצירתך.

      אוהבת את הגיגיך.

      נגעת בפסגות לטעמי.

      מאד נהניתי לבקרך יפתי.

      היטבת לצייר רגשות, ותחושות

      שעברו אלי במלוא העוצמה, והיופי.

      תודה ששיתפת.

      עונג היה לי לבקרך.

      מוכשרת אמרתי לך...יפתי.

        26/4/10 16:48:

      התברכת.

        26/4/10 15:16:

      הי דורית,

      אני יותר בעד הגאות

      אבל כנראה לא תיתכן גאות ללא שפל ולהיפך

      דברי איתי,

      תבואי לראות עבודות...

        25/4/10 19:57:

      ...וככה בדיוק צריכים להראות החיים שלנו:

      תערובת לא מדוייקת של יצרים,

                                                  יצירתיות,

                                                               שמחה ועצב, גאות ושפל,

      אהבה ורגש, אינסטינקטים ומחשבה.

      ......נראה לי להגיע לסטודיו שלך...

       

        25/4/10 19:46:
      תודה, אכן, לפחות צריך לשאוף לזה
        25/4/10 13:08:

      כיף :-)

      ככה צריך להראות כל יום.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      או-רית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין