חשבתי שבניתי מגדל חשבתי שטיפחתי כל אבן בין שכבות מרחתי אהבה סתמתי חורים של פחד חשבתי שבניתי מגדל חשבתי שאהבתי כל טפח מרווחים לחלונות אווררתי בידע אטמתי חריצים של תסכול חשבתי שבניתי מגדל חשבתי שתכננתי כל פסע נוף הרים שנשקף פערתי בקירות בניתי חומות שיגנו חשבתי שבניתי ועכשיו יודעת במו ידי הרסתי |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בואי נשחק דוקים קודם:-)
ועכשיו...תגידי לי את!! כן, את שם. לא, את לא הולכת לשום מקום, אל תחשבי אפילו על לברוח.
את יושבת? מבטיחה לא לנסות לברוח שוב?
יופי.
ועכשיו תחשבי טוב ותעני לי
האם באמת הרסת או שזה רק היה נדמה לך?
האם אנחנו לא במו ידינו יכולים לבנות באותה מידה שאנחנו יכולים להרוס?
אז בואי נבנה
זה כן. תנוחו. מכירה אותו :)
טוב נו. לא אהרוס לך...
גמישות, לגמרה.
הנאה, כמה שיותר.
ושוקלת לעבור לאוהל...
עזבי, בניינים לא נשארים שלמים לעד
כמו קו מאז'ינו או קו בר-לב
אני בעד מגננה דינמית
לתרגל כל הזמן, להיות גמיש ומוכן
ובדרך, להנות כמה שיותר
חיבוק זה אחלה יסוד:)
וכי מה יש לי לומר. מדהים!
תבורך אתה וכל מילותייך , משורר של ים.
ליטוף של גלים.
לא, את קורעת. פשוט קורעת!
היד שבונה והמחשבה שמנתצת אחת הן
תחושת השיכרון בקצה המגדל, והפחד ליפול מגובה דמיוני אחד הם
החורבן שבסדקים וענני התקווה שבחרכים, שני צדי אותה חוויה הם
האהבות הנפקדות והעתידים הרצוים, במרחק זמן של אותו מישור הם
יצירתך המהממת והתחושות שמכות הדים בקורא, שיקוף אחד הם
ובתווך, הקורא המהופנט, חווה את זאת ואת זה,
מושיט יד דמיונית, וקוטף משהו משל אחרים, למדפי החוויות האישיות מאוד שלו
ועל כך, תבורכי, תבורכי עד כלות.
ליטוף מדומין לך,
מוטי
עוד לא אבדה תקוותנו.
בסדר ?
לא רק בגלל השעה.
בגלל שזה נכון
נכון וכואב
תודה על הראיה המאוחרת:)
אני מרגישה משהו שונה עכשיו
המגדל שלך מזכיר לי את המדינה שלנו. משום מה. אולי בגלל השעה.
גם בנית וילה להוסיף לרשימה. ועכשיו גם נצנצים למפרט הטכני..
אנ אסתפק בחיבוק!
לאישה היפה והאנטליגנטית
הוכחת שיש לך המון סבלנות ושאת יודעת לנצל כראוי את איטיות הקפה (ראי תגובתך לפוסט של נמרוד)
אז תוסיפי לרשימה ההיא...
בניית וילה במפלס אחד (לא חייבים לבנות מגדל)
ומי יודע אולי בהפסקות קפה
תמצאי את הלבנה הראשונה
קבלי קישוט ירוק מנצנץ לוילה החדשה
חיבוק ענק ! (נראה לי שאת צריכה אחד כזה היום)
אוי אלוהים, הבטן!!!
רק לך אני אומרת, שהמגדל שסוקר כאן מורכב מהרבה מגדלים קטנים
שהכרתי. בניתי, הרסתי, שיפצתי. אבל ככה זה. המוכר מוכר.
אוהבת אותך מגדלים!
אחותי אהובתי, את הורסת, מהממת, חכמה, כוסית, מצחיקת על, מוכשרת ועל כן ועל כך ועל גביי כל זה ועוד לא הרסת כלום.
יצור כמוך לא יכול להרוס... רק לפעמים לעשות בלאגנים שלא היו מחוייבי מציאות אבל כן מחוייביי "יש לי עודף הורמונים בגוף חייבת להעיף אותם על מישהו" ...
בפעם הבאה לזכור ולא לשכוח - כמו בתקופה שאת מחוברת אליה היטב (אם הבנת את כוונתי)....להתקשר אליי בדיוק בשביל זה רצחת אותי בשואה....חחחחחחח

מהכסא האורטופדי שלי אריאל אוהב אותך בדיוק ככה.
יש לי ריקודי סלון עד 20:04
מיד לאחריהם אמהר להצטרף ובידי קיסם
את רואה שאריאל לא ממש אוהב אותי ככה?
רק אם את מצטרפת לבינגו ב- 19:24
לא לשכוח
טורניר ברידג' מתחיל
בשעה שש ועשרה
מיד לאחר ארוחת הערב
כולל כיבוד קל ותה
נראה לי שכמה איטונג של אמונה לא היו מזיקים.
בינתיים, אשאר בשכירות:)
כואב נורא
אולי בגלל כל החשיבה שהשקעת
אני לכשעצמי, מעדיף להרגיש בעת בניה
בטח של מגדל מהסוג המתואר
ובכלל... תיכף תזרח השמש על מחר ואולי תגלי שרק סדקים פה ושם
ואם כך, נסי הפעם לתקן בבטון של אהבה, אולי הוא יצלח
:)
ועל דלת המגדל הבא יתנוסס השלט:
רומנטי כאן :)
תודה.
"אישה בונה - אישה הורסת"
העיקר שלומדים להקים יסודות חזקים יותר בבניין הבא שמקימים...
<עוד אייקון של חיבוק וירטואלי>
אוף איתך, ועוד באנגלית:)
חשבתי באמת על איזה צהוב מנטה או טורכיז אדמדם...
הזמן שלי אהוב בעצמו. טוב יהיה, רק!
יופי את מרגישה, תמשיכי להרגיש.
איך את מצחיקה אותי בכל פעם.
יש מגדלים שאת חורבנם ראיתי במו עיניי. ויש את אלה שצו ההריסה רק נכתב.
והכוכבים- הם על אש קטנה. תודה לך. כמו תמיד.
(פנס קטן...)
אני שמחה שבחרת במגדל באמת.
יכולה נורא להתחבר ולהבין את התהליך המתואר...
אבל מגדלים לא קל כול כך להרוס.
כן הם יכולים מעט להתפורר לפעמים...
ובכול זאת היסודות, האבנים, השכבות - הושקעו לפרטים.
החלונות, החריצים, הקירות - נלקחו בחשבון מראש.
נראה לי שעם קצת שיפוצים המגדל יחזור ויראה לתפארת !!!
זמן להתחדש. להכניס קצת צבע. אולי לבנות מרפסת קטנה...
בזמן שלך אהובה. רק טוב.
איש אחד (טל, שם בדוי) אמר לי פעם שלדעתו אני חושבת יותר מדי.
אמרתי: דא ? איך אפשר להפסיק עם זה ? בבקשה ?
טל הרגיש מיד שאני במצב חשיבה קשה.
אמר: תנסי לחשוב מה את מרגישה, תנסי לחשוב רק מחשבות של מה את מרגישה.
חשבת המון דיצה.
המון.
עכשיו זה זמן לתת לו זמן להרגיש
לא הרסת דבר ....
(ככה אני מרגישה)
http://www.youtube.com/watch?v=OhG5ytvGBLM
זה נכון, איש חכם.
היום זה רק היום.
שמחה שהגעת אלי. ברוך הבא :)
בינתיים, מחכה לאישור הקבלן :)
תודה לך.
חכי קצת. תסתכלי על זה שוב מחר.
אולי תוסיפי איזה דגל צבעוני בראש המגדל
אולי איזה בז מרהיב יגיע לקנן שם
היום זה לא הכל
נסיון הבנייה כבר אצלך.
בפעם הבאה יהיה בניין לתפארת.