פיג'מה ו...לגן..... בוקר. לחץ. מרדף אחרי השעון. להעיר את הילדים, להתלבש, להלביש, להכין כריכים.... אין סוף משימות. והקטן, זה המתחנך בגן, מסרב להתלבש. הוא החליט ללכת לגן ב... מה זה? בפיג'מה? מה פתאום פיג'מה? ואנחנו בכלל כבר מאחרים ותתלבש כבר! לא רוצה! רוצה פיג'מה! הילד שלי ילך בפיג'מה לגן?? אוי לבושה!!! הרי כל האמאות ירכלו עליו אח"כ. אנו פותחים במלחמה עם הילד שרק מתמרד יותר ובוכה ובוכה. מלבישים הילד בכח וממהרים לצאת ביחד מהבית ולהביאו לגן. כל הדרך הילד בוכה ומיילל, כועס ודומע. אנחנו מגיעים לגן מרוטי עצבים והגננת מתעניינת "למה הוא בוכה? מה קרה?" אנו מעדכנים אותה כי הילד החליט להגיע לגן עם פיג'מה ואתם סרבתם כי לא יתכן...הגננת, למודת שנים ועתירת נסיון בנושא, עונה לכם בפשטות "אז מה? שיבוא בפיג'מה".מה זאת אומרת? הגננת מסכימה? למה? בואו נעצור רגע ונחשוב. מה יקרה באמת? הלד יגיע לגן בבגדי השינה שלו וחבריו לגן שישאלו אותו "למה באת עם פיג'מה" וקצת יציקו לו בנושא, יביאו אותו להבנה שלא כדאי. אז במקום לכעוס ולקלקל לנו את כל היום – תנו לילדי הגן לעשות את העבודה. ובשבוע הבא: שלום למוצץ להתראות,אבי לנדו - מאמן אישי בתקשורת הורים ילדים |