הילדה בעלת הדמעה השחורה .
הילדה שאף אחד לא שם לב אליה .
הילדה שמתה...

הדמעות החמות שנוטפות מבעד לריסיםהארוכות .
מבעד לעיניים החומות והמנצנצות שרוצות לראות שוב .
רוצות לראות את המילים המלטפות בדימיונה .
היא רוצה לראות שמחה .
חיוך של אושר אמיתי יעשה לה את היום .
עוצמת את עינייה ושומעת :
הגלים מתנפצים על המזח בקול שבור ושטוח .
הרוח שורקת ולא מפסיקה לנשוב .
טיפות נשברות על פני הים ,
היא מסתכלת אם זה הגשם , אבל יש שמש בהירה בחוץ ,
מביטה סביב ולא מוצאת .
מלטפת את לחייה ומבינה שאלו הדמעות .
הדמעות המלוחות הגדולות והקטנות , 
אלו שזולגות לעבר הצוואר ואלו שזולגות לעבר הפה .
אבל כולן דמעות .
מסיטה את מבטה אחורה , לבדוק אם מישהו רואה אותה .
מרגישה שרגלייה איבדו תחושה - 
ונשמטת על החול הלוהט .
ממלמלת את השיר האהוב עלייה -
זה שתמיד גורם לה לבכות ♥ .
'I'm here without you baby
But you're still on my lonely mind
I think about you baby
And I dream about you all the time

I'm here without you baby
But you're still with me in my dreams
And tonight it's only you and me, yeah'

ושוב ושוב ..
צועקת , שכולם ישמעו !
' כן - אני בוכה ! '
אבל הם ממשיכים בשלהם , 
בעבודה , בחברים , בלימודים , בפגישות .
בשלהם .
' חסרי רגשות ', חושבת לעצמה כברור מאליו .
תופסת בראשה , מטלטלת חוזרת ואומרת בלחש :
' מה עשיתי , מה עשיתי ' .
הילדה מרימה את ראשה בכוחות חלושים לעבר השמש ,
מביטה וממצמצת בעיניה ,
שבה הילדה על רגליה , התקדמה לעבר הגלים הסוערים 
הרוחשים צליל נעים לאוזניה .
ומתקדמת , לאט לאט , 
והנה מגיע תורן של הדמעות המרות .
הדמעות נופלות על לחייה וכבר המים מגיעים עד לבירכייה .
ממשיכה , לא מהססת לרגע ,
לא חושבת יותר .
מחכה שהפעם - אנשים ישימו לב אליה .
מסתכלת בפעם האחרונה לאחור עם גב מופנה חלקית לעבר החוף .
מתקדמת , ודומעת בפעם האחרונה -
היא נשבעה שזו הדמעה האחרונה שהיא תזיל ...
המים כבר הגיעו עד צווארה הארוך ,
ואת הדמעה הזו היא החיים לא תשכח , 
הדמעה לא ירדה לעולם .
היא השאירה כתם שחור על לחייה האדומות של הנערה .
ואף אחד לא מצא יותר את הילדה ...
צפה על פני הים בעוד השמש ממיסה את פניה ,
אבל הדמעה השחורה לא יורדת .
חלפו להן יומיים והאימא הבחינה בכך שהילדה לא בביתה .
אבל החבר לא שם לב לשיחות הטלפון שלא התקיימו יום יום .
החברות לא התייחסו לשקט שהשתרר פתאום .
לצחוק שלא נשמע יותר מעולם .
לדבר הנורא שקרה באשמתם ...
רק אחרי זמן ממושך החברות , החבר , האמא , האח , האחות , המחנכת , הדודים , הדודות, וכל מכרייה שמו לב שהילדה השאירה פתק קטן קטן לכל אחד ובו היה כתוב :



' כן , זה הרגע שבו אתם צריכים לבכות - ידעתי שתשכחו '
ודמעה שחורה הייתה מוצמדת לכתוב ♥ ... 

דר ♥ .