על תובנות ועוד...
על תובנות ועוד.
פוסטים פופולאריים
-
הבית בטשרנחובסקי 62
23/10/09 | 787 צפיות
-
למילים יש כח
11/10/09 | 529 צפיות
-
אמא של קצין
27/10/16 | 1255 צפיות
-
תסכול.
4/4/10 | 603 צפיות
-
ויהי אור
15/10/09 | 613 צפיות
-
אחיות
26/4/10 | 1034 צפיות
פוסטים אחרונים
- להתמודד עם הפחד בסיני 11/9/18
- אמא של קצין 27/10/16
- הארה פנימית 8/10/16
- אחיות 26/4/10
- קיפי 6/4/10
- תסכול. 4/4/10
אחיות
"איפה את?" שאלתי מיד בלי בוקר טוב ובלי גינונים. "כבר תשע וחצי." "עוד מעט אצא." השיבה בקול חלוש. "ביקשתי שתגיעי מוקדם" קולי עלה לווליום גבוה יותר. " הייתה לי בעיה בבוקר." " ידעתי שלא תגיעי מוקדם." כמו תמיד, מבזבזת את היום במיטה. " היה לי בוקר קשה, אני מתקלחת ובאה" "איזה קריזה איתך," הוספתי לפני שניתקתי.ככה זה תמיד איתה בכל פעם שאני מבקשת עזרה היא עושה כאילו טובה. אחרי חצי שעה היא הגיעה לבושה בבגדי עבודה ונעלי ספורט נוחים. "איפה להתחיל?" שאלה בלי שלום ובלי גינונים. "תביאי לי כפפות טובות לעבודה." טיפסה על הסולם והחלה מפנה את המדפים הגבוהים במזווה. "אני הולכת לחדר של הילדים לסדר את הארון, את תנקי כאן ואחר כך נעבור יחד לסלון. "חכי רגע, מה זה?" הורידה סיר ישן מהמדף. "זה סיר." מה את לא רואה. " אם הוא פה את בטח לא צריכה אותו, אפשר לזרוק." "טוב אולי את צודקת שימי בצד." פניתי לחדר ורוקנתי את הארון מהבגדים, בואה יאפשר לי לארגן את החדר הזה פעם אחת כמו שצריך. הורדתי בגדים גם מהארון למעלה והתיישבתי לקפל ולסנן ישנים. "מה זה הלכלוך הזה?" שמעתי אותה מדברת אל עצמה."שנים לא ניקו כאן!" "צריך להחליף מים," קראה לי שוב ,"ותוסיפי סבון" הוסיפה כשהגעתי. החלפתי את המים בדלי והבאתי לחדר, המים התיזו לכל עבר כשהנחתי את הדלי. "חכי חכי, אל תלכי תשטפי לי טוב את הסמרטוט." "הנה," זרקתי לעברה את המטלית השטופה. "למה את סוחטת אותה כל כך חזק? תשאירי קצת מים. " "החדר הזה, סגור רוב הזמן, רק תעבירי מטלית לחה ,לא צריך יותר מזה." "נדמה לך שנקי, " הפנתה אליי את המטלית המלוכלכת. "בואי לא נשתגע, בכל זאת צריך להספיק הרבה היום." חזרתי שוב לחדר הילדים והתחלתי להחזיר ערימות מקופלות לארון. "איזה מנקה גרועה יש לה." שמעתי אותה שוב ממלמלת. חייכתי לעצמי. "בואי בואי," קראה לי שוב. "מתי השתמשת באלה לאחרונה." היא אחזה בקערות פלסטיק שכבר שכחתי מקיומן. "מזמן לא." "אפשר לזרוק" אמרה וזרקה אותם לרצפה. "שימי הכול בשקית ותתני למישהו" ולעצמה הוסיפה "כמה זבל יש בבית הזה." עשיתי כדבריה והלכתי להביא שקית גדולה ואספתי לתוכה את כל מה שהחליטה שאין לי צורך בו. "בואי נעשה הפסקה," הצעתי אחרי שסיימה עם המזווה ופנתה לחדרים. "אין זמן עכשיו, מה פתאום רק נכנסנו לשוונג." "נשתה משהו לפחות" הצעתי. "תכיני איזה חביתה ותורידי לכאן חבל על הזמן." רצתי הכנתי לה ולי משהו לאכול. "אני חוזרת לחדר של הילדים אסיים מהר ואבוא לעזור לך." "עוד לא סיימת שם, כמה זמן? תראי מה אני הספקתי בינתיים." "את כל רגע צריכה משהו." "מתלוננת?" לא עניתי פחדתי שתעזוב הכול ותלך. "תראי כמה זבל הוצאתי, תתחילי להוציא לאשפה." עליתי וירדתי מספר פעמים מובילה את כל הזבל לפח שמחוץ לבית, היא הוסיפה לערום זבל, אפילו הפסיקה לשאול אותי אם צריך או לא. "מה זה כל הברכות האלה שאת שומרת" נפנפה לעברי שקית מלאה בכרטיסי ברכה. "ברכות שקבלנו לבר מצווה,ימי הולדת, גם שלך שם." "בטח תשבי ותעשי ערב הקראה לכל זה." "קחי, קחי לפח." נפנפה את השקית לעברי. " אנשים מברכים אותנו אני לא רוצה להשליך את הברכות שלהם. לא, לא זה נשאר." היא עיקמה פרצופה אך סידרה אותם יפה בשקית, לא לפני שהכתה בהם מספר פעמים והוציאה מהם ענני אבק השתעלה בקול, פיזרה את האבק בידה ואחר הכניסה את השקית עם הברכות למגירה. "די צריך לסיים,"התחננתי כאשר החשיך וכולם היו בבית. "החדר של הילדים נשאר מבולגן, אדחוף בינתיים את כל הבגדים לארון." "עוד לא סיימת שם? מה עשית כל היום?" שירתי אותך, עמד לי על קצה הלשון, "מחר אמשיך." "נו טוב, אבוא גם מחר אגיע מוקדם בבוקר." "בשביל מה מוקדם? תנוחי קצת בבוקר, אמשיך לבד." "עם הקצב שלך" ציחקקה ולא הוסיפה, ארזה את עצמה ונפרדה לשלום. |
תגובות אחרונות
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על להתמודד עם הפחד בסיני
-
goodyear2016
בתגובה על אמא של קצין
-
טימפי
בתגובה על הר כרכום
-
AmirKaplan0
בתגובה על טיול חלומי - צפון ברזיל
-
tal_riv
בתגובה על נחל ורדית
-
טימפי
בתגובה על עין אום צלאח ביום חורפי
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה.
בסרט "שבעה" אומרת אחות לאחותה
"אני אוהבת אותך"
השנייה שואלת
"למה?"
עונה לה האחות,
"כי את אחותי!"
זה בדיוק כך.
ענת.
הי רפאלה.
תודה רבה על תגובתך.
היי בטוחה שהקשרים עם אחות הם מורכבים מאד, ולא תמיד קלים.
ענת.
איזה כייף שיש אחיות...אחים. ממני נבצר לדעת מה זה.
נהניתי לקרוא את ה - "אחיות " שלך.
*
דינמיקה כזו שופעת בין אחיות- אהבה מחוייבות תובענות ציפיה הכנעה
אהבתי..
כתבת יפה
אבל כמו בכל דבר בחיים
אני רגילה לסמוך על עצמי
כי בסופו של דבר אני עושה הכל
אבל נחמד כל בסיפור
ממחיש ומזכיר מה שקורה בהרבה בתים ומשפחות
תודה רבה.
אני מאמינה גם בכתיבה, שהרגעים הקטנים והכביכול פחות משמעותיים עושים וממלאים את הדבר הגדול
הנקרא חיים.
ענת
כתוב יפה, פרטים שוליים וריאליסטיים ברמה ספרותית ומשעשעת.
*
אושר זה המון.
תודה ענת.
אין לי אחות אבל יש לי את אושר......אהובי חברי היקר... אני לו והוא לי (:
חייכת אותי (:
הי אני.
תודה על התגובה.
כנראה שלרובינו יש מערכת יחסים של "אהבה שנאה" עם האחות.
כשהיא רחוקה זה קשה וכשהיא קרובה זה בלתי נסבל.
ענת.
ענת
אחיות זה דבר נפלא
מתארת מצב מוכר אבל מלפני שנים רבות
כשהיינו בנות 17
אני האחות הבכורה-המסודרת החופרת והמנהלת ואחותי הקטנה (שנה פחות ממני)
אסרטיבית,עושה מה שבא לה ובקצב שלה!
ואותו פחד ניכר בי -שהיא תעזוב הכל ותלך
אז לרוב שתקתי.....
עכשיו אני גרה בישראל והיא בצרפת כבר המון שנים
פעם בשנה רואה אותה במקרה הטוב
הייתי שמחה לחזור ואפילו לפעם אחת לסיטואציה....
אני
תודה רבה.
לגבי היחסים זה רק סיפור.....
ענת.
הכתיבה נהדרת
ובאמת התמזל המזל
שיש יחסים כאלו טובים בין האחיות
לא אצל כולם זה ככה....
תאמין לי שרק בגללך עברתי על הכל שוב.
פסיקים,סימני שאלה, נקודה בסוף משפט.
אני משתדלת אין מה לומר.
תודה על התגובה. בהחלט מעודדת.
ענת.
הופה, הופה איזו התקדמות?
שאפו!
קחי בחשבון שאם תחליטי לשלב את הכתיבה המשובחת הזו בסיפור רחב יותר, תצטרכי להרחיב את האופי של השתיים ואול גם לנוע לאחור בציר הזמן. רק מחשבה.
הי אורנה.
מודה לך על דבריך הכנים.
אחת הבעיות שלי בכתיבה זה רגע ההשראה שלאחריו קשה לי מאד להמשיך עם אותו הסיפור.
אני עובדת על הבעיה ומקוה בעתיד לגרום לסיפורים להיות יותר שלמים ומספקים.
תודה רבה.
ענת.
רון היקר.
אין לך מושג כמה מעודדים דבריך.
אני בהחלט חושבת לקחת את הרעיון הנפלא עם התמונה הישנה ולנסות לשלב בתוך הסיפור.
תודה מקרב לב.
ענת.
כיכבתי וחזרתי להגיב,
אני מסכימה לגמרי עם תו רון, לגבי איכות הכתיבה.
זה בהחלט יכול היה להיות עמוד, בתוך ספר שלם (שהייתי קוראת).
אצלי המחשבות רצו, חיכיתי שמשהו יתבהר ויסביר את התנהגות האחיות.
הייתה הרגשה שיש שם משהו מעבר, משהו שלא גלוי גם בין האחיות עצמן.
אחיות מאת ענתאביאל,
סיפור מובא כדיאלוג משעשע בין אחיות בוגרות המנקות את ביתה של הצעירה (גם אם לא בגיל השניה בהחלט לוקחת פיקוד)
מאד נהניתי מהדיאלוגים והמחשבות הערות הארוגות היטב. ההבחנה עם המרחאות היתה טובה והקלה להבין מה דובר ומה הורהר.
כתיבה ברמה איכותית מעבר לפוסט ממוצע ולדעתי היה אפשר לשלב בסיפור קצר, ביוגרפיה או אפילו רומן עם תוספת של קצת תיאורים וויזואלים והתפתחות דרמתית, משהו כמו שהן מוצאות איזו תמונה קרועה המזכירה להן משהו מהילדות ששופך אור ומסיר את האבק וקורי העכביש מעל הסיר הישן.
מאד אהבתי,
שלך
תו רון
תודה רויטל.
הארת לי נקודה שלא חשבתי עליה.
ענת.
אחיות זה באמת משהו :)
כל-כך לא מובן מאליו, שהיא באה והקדישה ככה יום שלם...-כיף לך.