יערת דבש

28/4/10 10:16:

תודה גם לך, יקירי, על הביקור

יגאל גודקוב>

28/4/10 10:09:

תודה, גלילה, על שיתוף המסע.

נגיס

27/4/10 20:52:

צטט: יערת דבש 2010-04-27 20:04:03

נשים בשחור כבר לא פעילות ותמיד היתה חפיפה גדולה בין הארגונים. כלומר, רוב הפעילות היו פעילות בשני הארגונים. גם היום יש הרבה פעילות שפעילות במחסום ווטש' ובארגון נוסף. חברה שלי למשל פעילה גם בארגון שששיך לתחום המהגרים הזרים. זו הסיבה שאני תמיד אומרת שרק נדמה שיש פיצול בין ארגונים. בפועל יש דינמיקה מאוד שיתופית וזה כמובן נאה ביותר.

אה, היה חיבוק. הרגשתי.

נשים בשחור די פעילות בארה"ב דוקא, אני זוכרת שראיתי אותם בסן פרנסיסקו ובברקלי לפחות פעם בחודש, עומדות עם שלטים בקרנות רחובות ראשיים.

27/4/10 20:04:

נשים בשחור כבר לא פעילות ותמיד היתה חפיפה גדולה בין הארגונים. כלומר, רוב הפעילות היו פעילות בשני הארגונים. גם היום יש הרבה פעילות שפעילות במחסום ווטש' ובארגון נוסף. חברה שלי למשל פעילה גם בארגון שששיך לתחום המהגרים הזרים. זו הסיבה שאני תמיד אומרת שרק נדמה שיש פיצול בין ארגונים. בפועל יש דינמיקה מאוד שיתופית וזה כמובן נאה ביותר.

אה, היה חיבוק. הרגשתי.

27/4/10 18:44:

תודה נגיס יקרה על החיבוק

אני הייתי מיואשת הרבה יותר מ-24 שעות. שנים, המון שנים.

ההתעוררות שלי לפעולה באה מתוך אגואיזם קטן שלי

פשט

לא יכולה לחיות עם רגשי-החדלון הללו של הפרט הקטן מול ההנהגה זחוחת הלב.

אז יצאתי לטיול

ואני מחכה ברגעים (כפי שמתבטאים בשכונה של ברכה)

לטיול הבא.

והלואי ואלמד מהר והרבה

כדי שאוכל לתרום, ולו במעט, למשהו שם

נגיס

27/4/10 17:55:

גה יקרה,

זהו פוסט מעולה. בין הטובים שלך. הייתי כותבת עכשיו תגובה שלמה על המצב, על המחסומים, על הצורך של כמה שיותר אנשים יצטרפו ליערת דבש ולאחרים לסיורים ולמחסומים. אבל אני עייפה מדי, ואני גם באחת התקופות האלה שהכל נראה חסר תקווה ושהכל כבר נאמר. לא לדאוג, תקופות כאלה באות אצלי כמו חיידק של 24 שעות, אז בטח אצא מזה עד הבוקר, ואז אוכל לכתוב את הכל בצורה מפוקסת ואוהדת יותר...

חיבוק של הערכה רבה ליערה ולך.

27/4/10 16:56:

יערה

פשוט זה עשה לי אסוציאציה ל"נשים בשחור"

אבל מה שקובע נראה לי

זו אחדות דיעות ביניכם.

27/4/10 16:21:

יש לי חלון. ובכן ככה -

ארבע נשים הקימו את מחסום ווטש' לפני עשר שנים. הן החליטו על ארגון כל נשי ומאז למרות שההצעה לקבל גברים עלתה מידי פעם, חברות הארגון בחרו לא לשנות את אופיו. גם אני לא אוהבת סגרגציות אבל כמי שמכירה את דינמיקת המחסומים, אני חושבת שזו החלטה נבונה.

העמידה במחסומים מורכבת מאוד. צריך להבין שהחיילים חווים אותנו כמי שמערערות על סמכותם, ועבור רובם, גברים צעירים, תרנגולים, זה לא פשוט. אנחנו דגל אדום עבורם. האינטרקציה ביננו לבין החיילים יכולה להיות קשה מאוד. במחסומים - התמחתי במצבי עימות ובניהול משא ומתן. הניסיון מראה שנוכחות של גברים מלהיטה את את החיילים. הרגעים הכי אלימים שלי במחסום, כשחיילים היו קרובים מאוד להרים עלי יד, היו כשהיו איתי גברים אורחים. יש משהו בהיותי אישה ששומר על גבולות העימות. לפחות בדרך כלל. לפעמים אפילו ברמה האדיוטית של - אני לא מרביץ לאישה.

אבל אני לא מבטלת את האפשרות שההחלטה לא משתנה לא רק בשל הדינמיקה במחסום, אלא גם בשל קושי לשנות את הארגון. יש קולות שקוראים להרחבת הארגון וקבלה של גברים, אלא ש 1) זה לא נראה כל כך חשוב, זאת אומרת יש נושאים יותר חשובים על הפרק כך שאין טעם להעלות את זה להצבעת הפורום ו 2) יש כנראה מספר שווה של חברות שרוצות לשנות וחברות שרוצות להשאיר את הארגון כקבוצה כל נשית.

עד כמה שידוע לי, הרעיון לשנות עולה רק בשיחות בין מתנדבות אבל לא הוצע לדיון ולהצבעה בפורום הכללי.

27/4/10 11:31:

צטט: forte nina 2010-04-27 11:13:06

צטט: גלילה ונגרוב 2010-04-27 11:03:50

במחסום ווץ' יש הקפדה על צרוף נשים בלבד

למה?

אני מוכרחה לצאת לאוניברסיטה. אענה בערב.

27/4/10 11:30:

לא סתם עולם אחר

מרחב ענק

שיש לנו בו יד ובעיקר רגל

רגל דורסנית שבאה לידי ביטוי בנהלים ותקנות של יציאות וכניסות וגדרות

ראיתי שם רק שני טיפוסי-קהיליות

האחד

הפלסטינאים ומבטם הכנוע

והשני

מתנחלים

שמתנהגים במרחב הזה

כאדוני הארץ

טאל סטוביק

27/4/10 11:21:

לא יאמן. רק כמה קילומטרים מזרחה מתקיים לו עולם אחר לגמרי, עם שגרת חיים שונה לגמרי.

בעצם, כשחושבים על זה - לא יאמן. רק כמה צעדים לדלת ממול שמעברה מתקיים לו עולם אחר לגמרי.....

27/4/10 11:18:

יש לכך סיבות

אך אני מעדיפה שיערה תגיב

27/4/10 11:13:

צטט: גלילה ונגרוב 2010-04-27 11:03:50

במחסום ווץ' יש הקפדה על צרוף נשים בלבד

למה?

27/4/10 11:03:

עינת

תודה על העדכון

במחסום ווץ' יש הקפדה על צרוף נשים בלבד

עינת עופר

27/4/10 10:56:

גלילה - לא כתבתי "רק" נשים, נשים הן החלוצות, הן הצוהר דרכו אפשרי להתחיל להכניס אור, למען כולם.

מובן שיש גם גברים שנכונותם ותרומתם רבה מאוד - כולם רצויים, כל מי שרוצה ומוכן לקיים שיחה נטולת אגו ודעות קדומות.

27/4/10 10:43:

היי עינת

ככל שאני נכנסת לעובי הקורה

אני מגלה שעוולות הכיבוש יצרו קרקע רחבה ומורכבת לפעילות ויוזמה.

כל עשייה למען פרימת הפלונטר מבורכת ודחופה בעיני.

יש לי קצת בעיה עם האמירה שרק נשים יביאו את השלום.

הגבר שהיה איתי אתמול רוצה מאוד לפעול במחסומים

אבל הארגון "מחסום ווץ'" מקבל תחת כנפיו רק נשים

זו אחת הסיבות שאינני מצטרפת עדין לארגון.

מכל מקום

תבורכי על הפעילות ועל היזמה

אשמח מאוד לקרוא פוסט מורחב יותר בנושא

תודה על תגובתך

אישה יקרה שכמותך

עינת עופר

27/4/10 10:10:

גלילה, תודה על הפוסט הזה - ובעיקר מכיוון שהבאת התבוננות אישית, נקודתית, יומיומית.

כי ככה זה נראה ביום יום וזה מה שמשנה.

ואני, שגרה בכפ"ס, 2 דק' מאיפה שרב זה קורה נחרדת כל פעם מחדש לראות את החומות והגדרות, מהסיבה הזו בדיוק - היומיומית והאנושית שנשכחת ברומם של דיוני רמי דרג בעניין עתיד האומה והאזור.

מטריף אותי לאן נעלמים האנשים מאחורי הדיונים והוועדות וההוראות שנוחתות מלמעלה.

אני מנצלת את את הפוסט שלך להוסיף ולומר שהחלום שלי, מאז התחלתי לעסוק בענייני ההקשבה, הוא להשתמש בכלים האלה כדי להיות מסוגלים לקיים דיאלוג אמיתי. חלוצות הדיאלוג הזה, בעיני, הן הנשים. הן אלה שתבאנה את השלום.אז בינתיים אני עובדת עם המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי (שמאגד נשים ערביות ויהודיות - ישראליות) וממשיכה לחזר על פתחי ארגונים נוספים כדי להוציא לפועל ולהתחיל דו שיח וחיבור אמיתי בין נשים פלשתינאיות לישראליות ...... בהשראת הפוסט הזה שלך, בטח אכתוב על זה, אולי גם זה יועיל ומשהו יתחיל לזוז.

בקיצור - תודה גלילה!

27/4/10 09:37:

גלילה, הנה העיצה שלא נתנו לי לפני ארבע שנים, כשהתחלתי לשוטט בין מחסומים ושהייתי רוצה לקבל בזמנו: הייתי רוצה שיהיה מי שיגיד לי שיש לי מה ללמוד. שיש לי שיעורי בית. חומר לקרוא, מחסומים לקרוא, מפות להסתכל בהן.

ההנחה של ישראלים רבים היא שהם יודעים כל מה שיש לדעת על היסטוריה ישראלית. הם מכירים את כל הקרבות, את כל ההסכמים, את הגאוגרפיה של האזור. זה שטויות. האמת היא שאנחנו לא יודעים דבר על הכיבוש שלנו. כשתתחילי לחפש חומרים תגלי שזה גם לא מקרי.

27/4/10 09:09:

מרילין יקרה

ההרגשה הרעה היא מנת-חלקנו כעם כובש.

חלק מההרגשה הזאת מתפוגג

כאשר מוצאים דרך לפעול.

כשנתקלתי לראשונה בפוסט של יערה

הרגשתי שמצאתי נתיב לפעולה שיתאים לי

ובאמת באמת

חלק נכבד מהמועקה התפוגג.

מרילין בע"מ

27/4/10 01:59:

איזה בעסה נפלה עליי.

כזה כבד נהיה לי..

מה יהיה?...........

טוב?

מתי?

אולי די?

26/4/10 23:35:

החשבון שלך מפליל אותך. את, נינה פורטה כנראה לא אשת-עסקים.

היה טעים מאוד

ערמות של סלטים

ונדיבות והכנסת אורחים כיאה לשכנינו

והכבוד והאהבה שרוכשים שם ליערה - ממש מרגש

בדרך הביתה לקחנו ביס במעבר הגבול איל

הפועלים שם מכירים את יערה ופעילותה

הם אמרו לה ביאוש: כלום לא יעזור

26/4/10 23:14:

צטט: גלילה ונגרוב 2010-04-26 22:51:02

אז הנה התשובה

יערה שלמה 7.5 שקלים חדשים

עבור

2.5 מנות פלאפל

מה שמשקף את כוח הקנייה של הכפריים שם

או שזה מספר כמה הרבה מרוויחים פה על כל מנה.?

כי על פי החשבון מנה אחת עולה 3 שקלים.

אבל העיקר לא אמרת,היה טעים? טעם שונה?

26/4/10 22:51:

אז הנה התשובה

יערה שלמה 7.5 שקלים חדשים

עבור

2.5 מנות פלאפל

מה שמשקף את כוח הקנייה של הכפריים שם

26/4/10 22:43:

צטט: גלילה ונגרוב 2010-04-26 22:40:19

תודה נינה, באמת תודה על המון דברים!

נחשי כמה עולה מנת פלאפל גדוש בכל טוב

בכפר חווארה?

(מקווה שלא טעיתי בשם - שהמורה שלי לא תוריד אותי כיתה)

פה ביפו ליד הבית שלי מנה עולה 12 שקל.

אין לי מושג. אם לראש הממשלה המחורבן שלנו

קבל 100 ימי חסד אז גם לך מגיע "כמה" ימי חסד לטעות.

26/4/10 22:43:

לא טעית. חווארה.

בכיתות הגבוהות יוצאים לסיורים במחסומי הבקעה או לסיורים בשעות מופרעות כמו 04:00 לפנות בוקר.

26/4/10 22:40:

תודה נינה, באמת תודה על המון דברים!

נחשי כמה עולה מנת פלאפל גדוש בכל טוב

בכפר חווארה?

(מקווה שלא טעיתי בשם - שהמורה שלי לא תוריד אותי כיתה)

26/4/10 22:19:

כל הכבוד לך גלילה.

כבר לפני כשנה נדברתי עם יערת שאסע איתה

ומאז זה עוד לא קרה.

קודם כל הנופים בטח שווים.

אני חושבת שלראות את המחסומים שיערת מביאה כל שבוע בצילומים

עושים לי רע מאוד

אני די בטוחה שבמציאות ,זה לא פחות קל,אבל בטח כאורחים

זה קל יותר מאשר לילדים שהולכים לבית הספר על יד גדרות התלתן הנוראיות

ובכלל ,חרא חיים שם.

יפה שהבאת

וצבעת את זה בצבעים כמו טיול שנתי,עלק.אבל זו גם דרך לגיטימית ליחצן את

המצאותנו שם.