מסתכלת במראה
מתבוננת היטב.
חלק ממה שאני רואה מגיע לכאן.
פוסטים פופולאריים
-
Long Time...
30/6/08 | 500 צפיות
-
Excuse my French
24/6/07 | 785 צפיות
-
משחק
9/8/07 | 622 צפיות
-
לפעמים אני מרגישה אדמה
10/8/07 | 535 צפיות
-
דובידי
8/9/07 | 315 צפיות
-
ברוך בורא הגוגל
2/10/07 | 795 צפיות
פוסטים אחרונים
- Long Time... 30/6/08
- שאנל 13/4/08
- באיחור-מה: מדפי הספרים שלי 20/11/07
- Search for a Missing Mom 18/11/07
- היתה שנה 26/10/07
- אור לפני הקצה 23/10/07
מראה
תגובות אחרונות
-
דנהכרמלי
בתגובה על חתונות
-
דפי קרנסון
בתגובה על ספרים, רבותי, ספרים!
-
אורלי נו
בתגובה על באיחור-מה: מדפי הספרים שלי
-
-תמר-
בתגובה על היתה שנה
-
אפור הזקן
בתגובה על רווחה
-
אורלי נו
בתגובה על זה שורף
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמו השערות הלבנות,
הופך לחלק ממי שאני,
כבר לא מי שהייתי,
אלא חלק ממי שאהיה.
ואו, הזכרת לי את הבעיטות בבטן, הבהלה הזו: "לא הרגשתי אותו כבר... המון זמן" כשבעצם העובר לשעבר נמצא על הידיים והפחד הזה- אולי כואבת לו הבטן כי אכלתי משהו לא טוב- ולהיזכר שבעצם אני לא מניקה כבר כמעט אותו פרק זמן שהנקתי...
ונכון- זה קישוט, אבל לפעמים לא בא לי להיות מקושטת.
הגוף זוכר, ועוד איך. עד היום נדמה לי לפעמים שאני מרגישה בעיטות בבטן. או שמציף אותי גל חום כזה, כאילו אני מתמלאת חלב... וקמטי המתיחה האלה - באחד מספרי ההיריון מדמים אותם לקמטי מלמלה, וככה אני נושאת אותם. כקישוט.
צריך להגיד כמה שנים אני אחרי הלידות? זה לא מיטשטש, התחושה. הקמטים, איכשהו, כן. או שפשוט התרגלתי...