כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יום

    מתהלכים ופנינו מסמיקות מבושה. וראשנו חפוי. לא חינוך, לא בטחון , לא בריאות, ולא .... לא יכולנו עוד לשבת בבתים ולהמתין למעשה ניסים. הרגשנו שעלינו לפעול לאלתר כדי להציל את המדינה. מהפכה !

    Marinella

    3 תגובות   יום שלישי, 27/4/10, 07:30

    מעשה שכזה.

    איך תתחבר לנשמתו של מקום מסויים שהעגת אליו רק לזמן מועט ? בין השאר על ידי ביקור באיזו הצגה או שיר או משהו בסגנון אשר יציגו בפניך את רוח המקום.

    כיוון שהכול מצוי היום באינטרנט, ראיתי שבימי שהותי באתונה , מתחיל מופע מוזיקלי של מישהי העונה לשם מרינלה. אמנם זה נשמע יותר איטלקי, אבל היא בהחלט יווניה.

     

     

    נחשבת הדיווה הזקנה של הזמר היווני. היא בת 72 ומעלה, כבר עשרות שנים על במות העולם, צעירה וקלה כנוצה.

     

     

    זה לא הולך ברגל: עשרות שנים על הבמה, זה לא הולך ברגל לת מופע של 3 שעות , להתנועע, לשיר, לרוץ, לקפוץ וכד', בגיל הזה.

     

     

    קיצורו של עניין, ראיתי שהפרמיירה היא ממש באותם ימים, והיה קשה להשיג כרטיסים.

     

     

    כל המי ומי, ובכללם אני, הבטיחו את בואם אל המופע הזה.

    את הכרטיס הצלחתי לרכוש רק בקופה, כמה שעות לפני המופע וזה רק שיכנע אותי שאין סיבה להצטער: אולם המופעים, ארמון ניאוקלסי , מולבש כולו בשיש, נברשות, פאר ועושה טוב על הנשמה.

    בייחוד שכנעה אותי השושנה האדומה הענקית על בגדיהן השחורים של הקופאיות. רק ראיתי את השושנה האדומה, כבר החלטתי שעל אף המחיר המפולפל - אני אהיה בין הרוכשים.

    כבר בעת הדיון בקופה על הכרטיסים, הסברתי שהיות ואני לא קטן במימדי - אני מעדיף כסא על יד המעבר, כך שיהיה לי מרווח כלשהו נוסף. בדרך כלל , גם בטיסות , אני מצליח להשיג משהו כזה , אלא שהפעם על אף מאמציה הכנים של הקופאית השושנה - לא צלח הדבר בידינו.

    וחבל שכך.

    כרבע שעה לפני המופע, התייצבתי יחד עם עם יוון, במופע. המון רב של מיטב היונים והיווניות.

    מי שחשב שיווניות זה נשים לבושות שחורים הממלמלות פסוקי בייבל ביוונית - אז ממש לא. מיטב מחלצות העולם, מיטב הגזרות העדכניות ביותר, המודה העילית בהתגלמותה.

    לא ידעתי לאן לפנות בדיוק, הייתי צריך להגיע ליציע, והאולם ענק במימדיו. ראיתי איש לבוש בהידור ובשחור, פניתי אליו כסדרן, וביקשתי ממנו שיראה לי היכן לשבת.

    האיש עלה איתי , הראה לי היכן הכסא.

    מה רבה הייתה תדהמתי כאשר הסתבר שהאיש אמנם היה לבוש בשחור, אך לא היה סדרן, אלא אחד הבכירים שם, ובלונדה בלתי מצויה עם עקבים 30 ס"מ התיישבה לפתע על כתפו.

    איזה נימוס, איזו דרך ארץ: במקום לומר לי בפשטות "אני לא סדרן" , הוא פעל כאילו הוא כן. מקרה קלאסי של Noblesse oblige. חשתי כל כך גלותי ויוצא גיטו, ללא יחוס כלשהו, שקשה לדמיין.....

    וזאת רק הייתה ההתחלה...

    הגעתי אל היציע אל המקום אשר יועד לי, והנה, כצפוי המקום היה בעומקה של שורה גבוהה. כלומר לא פחות משבעה אנשים היו צריכים לקום כדי לאפשר לי לשבת.

    התיישבתי. או יותר נכון, ניסיתי להתיישב.

    אליה וקוץ בה, שפתאום הבנתי, שמתכנן האולם, תכנן את מקומות הישיבה לקטועי גפיים.

    בדיוק אשר יגרתי - בא לי.

    לא יכלתי לשבת בשום תנוחה, לא ישר, לא עקום, לא על הראש.

    הדרך היחידה לשבת הייתה לכרות לעצמי את הרגליים כעשרה ס"מ מעל הברכיים.

    ניסיתי להמרח לצידי הימני כי היו שם שני כיסאות פנויים, אבל מתכנן האולם דאג שגם אפשרות זאת תחסם בפני: בין הכיסאות הפרידה חתיכת עץ מסוגננת ומפוארת שמנע ממני להשתרע ימינה.

    ככל שהתקרב רגע המופע, כך הלכה וגברה מצוקתי.

    בשלב כלשהו על רקע עצבי, התחלתי להשתעל ללא הפסקה. ישישה חסודה שישבה לפני הביטה בי בשנאה. "sorry" לחשתי לה, והמשכתי להשתעל.

    שתי דקות לתשע.

    דקה לתשע.

    תשע בדיוק.

    האולם יושב איכשהו, ואני סובל.

    על מה שילמתי , על מה, כדי לסבול ? אפילו כדי לראות במה ריקה שווה לשלם, ובלבד שלא תאלץ לסבול.

    עוד שניות ספורות מתחילה ההצגה, ואני במצב אין מצב.

    בהחלטה של רגע קמתי ממקומי, ניגשתי לסדרן אמיתי שעמד בקרבת מקום והסברתי לו שאין סיכוי שאני אחזור למקום ההוא. מוכן לשבת על המדרגות, או מוכן לעמוד, אין לי בעיה, אבל לשם אני לא חוזר.

    "לא אדוני, אי אפשר..." התחיל להתקשקש עם הממונים עליו במכשיר קשר.  

    "אדוני אם תהיה שריפה ..." עוד קשקושים. השריפה תהיה בדיוק אצלי ? ואם כבר תהיה שריפה, זה טוב מאד שאעמוד - אוכל לצאת מיד.

     

     

     

    בקיצור, עוד כמה דקות רוויות מתח. "איפה מדינת ישראל, איפה" חשבתי לעצמי. אצלנו מי מתנגד בכלל לכאלה בקשות צנועות ?

     

     

     

    אחרי כמה דקות הגיעה התשובה מהממונים במכשיר הקשר "נסדר לך כסא ישיבה למעלה "

     

     

     

    או קיי, הייתי מרוצה.

     

     

    ברגע שהיא עלתה על הבמה, אני עליתי על הכסא.

     

     

    קול עמוק, נפלא, שליטה מלאה בקהל.

     

    היה כיף.  

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/4/10 07:11:

      Marinella. The great Greek diva, live at the Pallas

      Start:
      April 17, 2010 10:00 pm
      End:
      May 15, 2010 11:00 pm
      Venue:
      Theatro Pallas
      Address:
      Google Map
      Voukourestiou 3-5, Athens, Attica, Greece, 10564

      View Larger Map

      Marinella. An icon of Greek music.

      A model of femininity, Marinella paved the way for generations of women who came of age from the 1970’s and on, not only in the music world, but in the greater Greek world in general.

      From the way she performs, the way she sings a song, the way she dresses and carries herself,  to the life choices she has made, Marinella is a sometimes revolutionary mode. She emancipated women from the kitchen, leading the way for women, for the first time in Greek culture,  to take center stage in the rembetika world.  And not only did she take the spotlight, a traditionally male place in the entertainment world, where women were relegated to the side, lending a soft, supportive note to the male dominated world of laika mouziki,  Marinella did so with class, beauty and strength, presenting herself as not only a beautiful, feminine and sexy woman, but as an equal. An thus, she became a symbol for women in the Greek culture.

      Marinella, the Musical, tells the story of three women: The first two, creations of the writer’s imagination, the third, a real person. Irini, the first woman, comes from a village somewhere in Greece, while Maria, the second character, is a born and raised Athenian woman. The third woman is, of course, Marinella, she would was meant to be a myth. 

      Marinella plays herself,  as she and the other cast members  tell stories of their lives through words, song and dance. Songs of adventure and love, songs of sadness and frustration.  Irini and Maria’s lives run parallel to Marinella’s rising career,  so her milestones are theirs.

      Starring alongside Marinella (alphabetically): Anthony Loudaros, Evangelia Moumouri, Memos Mpegnis, Jenny Botsis alongs with a company of ten singers and dancers.

      The project “Marinella – The Musical” by Thanassis Papathanasiou Michalis Reppas + directed by Stamatis Fasoulis. The sets are by George Gavalas, costumes by Dennis Vahlioti, the choreography by Dimitri Papazoglou and lighting by Lefteris Pavlopoulos.

      The orchestrations are Priftis Alexios, who directs a seven-member orchestra.

      TICKET PRICES: 20, 25, 30, 40, 45, 50, 60, 70, 80 €

      Advance booking

      Voukaresti 5, Athens,

      Tel: 210-3213100

      210-3213100

      Box office hours:

      Monday to Saturday 9.00 – 20.00 and Sundays 12:00-20:00

      and days of performances, 9.00 – 21.00

      By credit card:

      +30-210 81 0 81 81 begin_of_the_skype_highlighting         +30-210 81 0 81 81      end_of_the_skype_highlighting

      Online tickets

       

        27/4/10 20:19:


      יש לה מוזיקה יוונית יותר עם בוזוקי, אבל לא מצאתי

       

       

        27/4/10 20:04:

      מרשימה ביותר אהבתי.

       

      תודה שהבאת 

      ארכיון

      פרופיל

      e.sh
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין