ערום ועריה.
ערום ועריה למה?
כי לא יודעת אחרת. מכירה, אבל לא יודעת...
וסלחו נא לי על שגיאות הכתיב. אין זו שפת אימי.
פוסטים פופולאריים
-
תודה. על כל מה שבראת.
25/5/08 | 1536 צפיות
-
במים סוערים סוער גם הירח. (משפט זן)
13/7/08 | 2269 צפיות
-
תורת הדייטים - 4
4/10/07 | 1380 צפיות
-
ביחד
15/4/08 | 1247 צפיות
-
עיתוי
15/12/07 | 1803 צפיות
-
תורת הדייטים - 8
20/10/07 | 974 צפיות
פוסטים אחרונים
- הקלות הבלתי נסבלת של הקיום. 6/3/09
- פרולוג 18/1/09
- שש בבוקר. טיילת תל אביב 21/10/08
- בחושך פוערים עיניים. 11/8/08
- הלב מתפקע מאהבה 8/8/08
- אין אהבות עצובות... 5/8/08
תורת הדייטים -1
האמת, אני כבר מזמן לא מתעסקת בשטויות של אחרים. יש לי מספיק משלי, תודה לאל. אלא שזה פשוט מציף אותי מכל עבר. בלוגים הכי נצפים עם ים של תגובות הם כולם בענייני דייטים- אהבה- פרידה ולאו דווקא בסדר הזה.
בליל של רגשות, כוונות, עלבונות, יצרים, תקוות מנופצות, ציפיות בלתי הגיוניות, כאב אמיתי, אטימות במסווה, מגננות משוננות היטב, וחוסר ביטחון עטוף בתוקפנות גלויה, מיותרת לרוב.
כזו שמרחיקה ויוצרת בדידות. הרבה בדידות. הרבה...
והתגובות... אוסף של תובנות וגם קלישאות נבובות, חלקן נכונות, חלקן נפלטות לאוויר ככה סתם כי הרי צריך לגלות אמונה ותקווה, אחרת זה יהיה עליי...
והשאלה הנצחית הזאת-"איך זה יכול להיות שבחורה כמוך לבד?"
וואלה.
שאלה מצוינת.
וזה מצחיק אותי ומבאס אותי ומשעמם אותי ומביך אותי ומרכך אותי ומרתק אותי ומקרב אותי ומהרהר אותי.
ולא, תודה לאל זה כבר לא מרגיז אותי.
כי מה ששמעתי בדייטים עשוי להיות חומר לסטנד אפ מבריק כמו גם לסדרת דראמה משובחת. חשבתי לכתוב "טלנובלה"- סתם כי נראה לי מתבקש- אבל אני ממש לא מכירה את הז'אנר.
אחד אמר לי שאני יפה מדי וזה יכול להוות בעיה. בטח אישתו השטרללה עם כל הגדוד.
אחד אמר לי שיש לי "עלות תחזוקה גבוהה"-נשבעת לכם, ככה. יענו, אני מוקפדת מדיי.טוב , נו, אני מודה, לא התאפקתי ועניתי לו עם חיוך אופייני שנכון, הוא לא יכול להרשות אותי לעצמו.
אחד אמר לי שיכולתי לכתוב שאני בת 35 במקום 45 וככה כבר מזמן הייתי מוצאת מישהו מתאים.
אחד בא כשהוא בן 61. בכרטיס הוא כתב 55. כתבתי לו שזה קצת גדול עליי. הוא נשמע מצוין ונורא כבר רציתי למצוא, אז הגמשתי להפעם את הכללים. הייתה שיחה כיפית לאללה שבסופה הוא גילה לי בגאווה בן כמה הוא. כאילו שלא הבנתי ברגע שראיתי אותו.
אחד בא לפחות 10 שנים אחרי שהצטלם. עם ריח של זקנים. איייייייכס.!!! לזכותי יאמר שחייכתי ואמרתי כבר בהתחלה לפני שהזמנו קפה שאנחנו אנשים מבוגרים וברור לשנינו שזה לא מתאים, אז נפרד כידידים. הוא התעקש לנצל את חביבותי הידועה וכעס על שאני מחליטה במקומו. למרות שגם לחביבותי יש גבול עניתי בנימוס שאני מחליטה בשבילי. תוך 10 דקות הגעתי הביתה. הוא כבר הספיק למחוק את ה"לבבות" האלה שקופצים בג'יי דייט!!!
אחד בא 30 קילו יותר מהצילום וכולו שיער לבן. דווקא אין לי בעיה עם צבע השיער רק שבצילום הוא היה שחור. אז לא זיהיתי אותו. ואני זאת שכשיש בטלוויזיה "עדשת דג" או מישהו מחופש תמיד קוראים לי כי אני תמיד מזהה.
וכולם אמרו לי "וואו, איזה הפתעה, את נראית הרבה יותר טוב מהצילום!"
אהה, כן והיה אחד שנפגשנו שלוש פעמים. אחרי הדייט הראשון לקח לו שבוע לצלצל. אחרי השני שלושה ימים. אחרי השלישי הוא כבר צלצל למחרת. כמה פעמים. אמר בואי נסע לסוף שבוע. צחקתי ואמרתי שבתל אביב נשמע לי יותר בטוח בשבילו. אז הוא הסכים ואמר שיבוא בשמונה. הוא בא בשבע וחצי. אמר שהוא לא יכול היה עוד לחכות. התגעגע. אז הכנתי ארוחת ערב. הוא אכל. ראיתי, ממש ראיתי איך שהוא נכנס ללחץ, זה קרה אל מול עיניי. מזגתי קפה. הוא שתה שלוק, אמר שיש לי בית אמיתי, אוכל אמיתי, שאני אישה אמיתית ויפה אמיתית ושהוא הולך לחבר שלו לראות כדורגל.
ככה, בנשימה אחת.
אני אשקר לכם אם אומר שלא הייתי המומה. אבל זה היה ממש אולי חודשיים- שלושה אחרי הגירושין. הייתי גרושה טרייה מאוד ותמימה מאוד אחרי כמעט 14 שנות עבודת גבר אחד.
כשהוא צלצל למחרת היו אצלי חברים, לגמרי במקרה, וכשעניתי לטלפון התגלגלתי מצחוק. אני מניחה שהוא ציפה לשיחת מוטיבציה או לפחות איזה ריב קטן. אבל אני התגלגלתי מצחוק. במקרה. אז הוא נעלב.
עברו כמעט שלוש שנים מאז גרושיי. טוב, נו, טיפה פחות. עשיתי דוקטורט בנושא " גברים גרושים בגיל 42-52". קיבלתי הרעלת קפאין.
למדתי מהר מאוד.
אהבת חיי עדיין בדרך אם כי כבר ממש, אוטוטו מגיעה.
אבל נח לי מאוד עם עצמי ועם הדייטים. אני פשוט מסננת היטב. רובם ככולם אנשים מרתקים ומעניינים. אין לי הרי שליטה על איך שהם נראים או מריחים או על איזה שטויות הם סוחבים איתם מילדותם העשוקה. אני יש לי מספיק משלי.
אני פשוט אני. עם הפתיחות ועם המבוכה, עם היופי ועם החמלה, עם ההומור ועם החדות ועם הרוך ועם שלושה קילו עודף גם. טוב, נו , עם השלושה קילו אולי קצת פחות...
מורכבת בפשטות.
במקום להתבאס אני נהנית מהאנשים המעניינים שאני פוגשת.
ואם קרה שאני מעוניינת והוא לא - תארו לכם, גם זה קרה! (: אני לא מתעסקת ב"מה לא בסדר איתי". נכון, אני בודקת האם הייתי "אני" והאם נהגתי בכבוד וברגישות לאדם אחר. ואם התשובה היא "כן" – אז אני לא חושבת על זה יותר. ואם היא "לא" – אני מנסה ללמוד להבא, להיות ערה ולצמוח.
אין לי יותר צורך להתעסק בשטויות של אחרים ולהבין "למה הוא נהג ככה או אחרת". מה זה קשור אליי. זה שלו. לגמרי. אני יש לי מספיק משלי, תודה לאל.
ועכשיו, במסיבה של דה מרקר, פגשתי מישהו שפנה אלי בג'יי דייט לפני שנה. נשמע קצת קר ומתנשא אם כי מעניין. זה לא יצא אז. הוא חתך עוד לפני הפגישה. בדה מרקר הוא פנה אליי שוב. להיות "חברה שלו". מגניב. החלפנו מילה או כמה, רק בכתב. הוא אמר ש"יש לו מישהי". עניתי שאם בן זוגי היה מתבטא כך עליי ימיו היו ספורים. עזבי, ענה, שנינו שרוטים. מתים מפחד מהמילה הזאת, את יודעת...
אז אתמול ראיתי אותו ב"לייב". נתקלנו ככה, אחד מול השני. והיה מלא קסם. האמת, לא הוא ולא אני לא היינו מוכנים. בוודאי לא לקסם הזה. הוא היה אחר לגמרי ממה שדאג להציג את עצמו, רך ונבוך וביישן.
אמר - ולחשוב בכלל שהיינו צריכים להיפגש לפני שנה. אבל עכשיו - הזדרז- יש לו "מישהי". שזה-כך הוא אמר אתמול- קשה לו, כי רחוק, והנסיעות, אבל זה טוב כי זה ללא הצהרות אהבה מיותרות.
וואלה, חשבתי לעצמי, בשביל "ללא הצהרות אהבה מיותרות" מה יש לנסוע לתיז אל עממו או איך שלא כותבים את זה... את זה יש בכל פינה. מלא. פה, בשכונה. רק תבקש.
זה כמו, חשבתי לעצמי, ללכת עם ולהרגיש בלי.
ועוד חשבתי לעצמי שאני רוצה ללכת עם ולהרגיש עם. והצהרות אהבה רק בתנאי שהן אמיתיות בלבד. ואני לא מתאים לי להיות "מישהי". כל מה שאני יודעת להיות זה אני.
וככה הוא צף לי היום פה ושם, הוא והקסם. ולא חבל לי אפילו. אולי טיפ טיפה. לא כי לא בא לי. בא לי. אלא כי אני יודעת שזה לא טוב בשבילי. אז מה יש להתבאס.... אני-פניי קדימה... לשמחות.
|
תגובות אחרונות
-
ray segev
בתגובה על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום.
-
hagay itay
בתגובה על
-
yy-aero
בתגובה על יומי הראשון כבלונדינית...בחיי... (: 24.01.08
-
ביאן נריה
בתגובה על פרולוג
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני נוטה להתעלם מפוסטים ארוכים
הפעם קראתי את כולו ולא הפסקתי לצחוק
מזל שלא הייתי חלק מהפרסה
העברית שלך זורמת נפלא, אין מה לתקן...
והמחשבה והרגשות מאוד מרתקים - בדומה לפנייך המיוחדות.
נראה לי שאת הולכת ומחכימה עם כל קושי, וכנראה אף מתחזקת מכך.
אישה אמיצה ומאוד אטרקטיבית בעיני! הלוואי ודרכינו תצתלבנה:))
בהנאה.
'להיכנס לזה' התכוונתי לכתוב על זה כאן ב'קפה' לא ב'להיות בזה'..
והחשיפה בכלל לא בעייתית בעיני, אני רואה בה יופי ונתינה מצדך, לחלק עם האחר מנסיונינו והחוויות מהדרך.
.
כולנו, בצורה זו או אחרת 'מופעלים' ע"י אותם טריגרים וזה האנושי שבנו, המשותף לכולנו, אותה ה'צביטה' שכולנו מרגישים ולא משנה כמה חכמים ומנוסים אנחנו.
.
אנחנו נהנים ולמדים כל יום.. ובכל מקרה תודה רבה לך
.
רונן....
אם 90 היה ציון של מלכת יופי-
הרשה לנו .......איך נומר... בבקשה...
הרשה לנו שלא להגיב...
וגם להודות לך על שאתה מאפשר לנו לתרגל איפוק...
ולא. זה לא האיש שפגשתי.
ותודה לאל גם על זה.
אגב, גם העגבניות בשוק הרבה יותר טובות ואיכותיות מאשר בסופר.
וגם זולות בהרבה. והמבחר ענק.
וגם כולם מתים למכור כי מחר יש כבר סחורה טרייה יותר.
אז המחיר גם נתון לוויכוח.
אבל סופר זה ליד הבית,
ויש מזגן.
ובשוק-
אהההם....
בשוק כמו בשוק....
מה אומר....
5-6 דייטים ביום....
בואנה, זה משרה מלאה!
אהלן suddenh
נכון, יש הבדל בין אתרי הכרויות לבין בלוגים.
ברור. בלוגים עדיף.
בוא נתקדם.
בוא נגדיר למה הכוונה ב"לסנן".
אני מתכוונת לכך, שאתה מסנן את כל המיותר, ומשאיר רק את מה שמתיאם לך.
ובוחר מתוך זה. מצמצם נפילות, משפר תוצאות, מאפשר להנות.
ולמה לבוא במטרה "להעביר"?
מה זה, מבחן?
בוא במטרה "למצוא" את מה שנכון לך ביותר.
כי אם אתה בא " להעביר", ומעביר רק כי כבר באמת בא לך להעביר, כי כבר ממש בא לך,
אז גם 56 זה ציון עובר.
ואז אתה מתאכזב, אחרי כך וכך זמן.
ובעיניין הפחד. נכון. נשמע כאן פחד.
ולמרות זה באת -שיתפת -תהית....
אז אני מבינה שאתה עובד עם הפחד.
ובנוסף-אנשים עובדים הכי טוב דרך ההוקרות.
עובדה.
אז אני בוחרת למקד ולהעצים את החלק האמיץ שבך.
אני מציעה גם לך....
בשמחות,
ביאן
היי,
רק עכשיו ראיתי שענית לי.
דבר אחד מציק לי במיוחד - שהרגשת שאני "דידקטי".
ממש לא התכוונתי להיות דידקטי.
סיפרתי מה קרה לי, ומה המסקנות האישיות שלי - כרגע - מכל הסיפור.
כרגע בכלל אני באיזה סוג של קשר, כבר לא מעט זמן.
ויש הבדל בין אתרי הכרויות לבין בלוגים.
בלוגים בכל זאת מאפשרים איזו הכרות - גם אם מאד מטעה וחלקית.
לכן יש עדיפות כלשהי לבלוגים.
הבעיה אינה לדעתי לסנן - הבעיה היא להעביר (או הפועל ההפוך ללסנן).
ואם הצד השני בא במטרה לסנן (או לפסול), ואני בא במטרה להעביר (או לקבל) - אז יש לי בעיה.
וזה רק הניסיון הקטן של איש קטן כמוני. לא איזו עצה שאני בא לתת לעולם.
ומי שחושב שאני פחדן - בהחלט צודק, בהחלט עלה כאן על נקודה.
נבון, אביגדור, חיזקתי.
רק שבעיניי הוא לא "פחדן",
אלא איש אמיץ מאוד.
בא, עושה, בודק, מודה, מתקן.
אינשאללה כולנו ככה...
נתחזק....
ביאן
התגובה האחרונה משלימה את התמונה
בדיוק כך ואמיתי
אנו באים לדייט עם החיים שלנו ועם התובנות שלנו
להפגע ...ממש לא פשוט לצחוק לעתים לא להבין
כשמגששים לעתים עולים על משהו טוב וברוב המקרים על שרוטים פגומים מתחזים וסתם נב...
אז תגובותייך מקסימות ונכונות ועוד יותר כמו שחזקת א ת ה"פחדן " האחרון
יופי של פוסט ותעדנה על כך התגובות
ומי יודע אולישם אולי פה יצטלבו דרכינו
איש יקר,
כולנו נפגענו בדייטים.
כולנו נפגענו בחיים.
אז מה, נפסיק לחיות?
זאת אופציה, כמובן.
ולא לצאת עם מישהי מאתר הכירויות?
בואנה, אולי תשאר לך איזה מאותגרת מחשבים אחת או שתיים ...
גם אני מאתר הכירויות.
וזה בדיוק העיניין.
להפוך את זה למפגש חי עם אדם אחר, לא לאיזה שעת דחק.
ומה איכפת לך מאנשים אחרים, מה הם באו לעשות שם?
אתה תעשה את שלך. תהנה.
ותתחיל לסנן יותר מדויק - בכתב, בטלפון.
צמצם ציפיות-לא מתוך פסימיות, נהפוכו-כי אתה בא להפתעה!
גם אם היא לא נעימה-היא עדיין הפתעה...
אז תהיה ער לדיעות הקדומות שלך, ולכך שאתה נרתע,
ולכך שאתה נרתע בעצמך מהסיטואציה....
לך לך להנות מהמפגש עם אדם אחר.
אשה.
אתה קצת דידקטי מדיי, אם תרשה לי...
ובעיקר אמיץ מאוד.
תשתמש באומץ הזה שלך לפרוץ את הגבולות....
תודה, נועם.
תודה, soulcat
that what i do.
שירות.
שלום לך,
אני גם נפגעתי הרבה בדייטים.
חיפשתי קשר רציני, והרבה פעמים פסלו אותי. אולי לא בדיוק פסלו, אולי לא הייתי מספיק נחוש. בכל אופן מהר מאד נמאס לי מהדייטים האלה. הייתי הולך לאחד, ומתאושש במשך כמה שבועות. נראה לי כמו בזבוז של חיים.
לדעתי הדרך הכי טובה להכיר היא ע"י הכרות מתמשכת.
הרבה פעמים אנחנו נרתעים ממישהו, אבל אם ממשיכים להתראות איתו/איתה בסיטואציה שהיא לא דייט (עבודה, חוג), אנחנו מגלים פתאום שהוא/היא דווקא לא כזה נוראים/דוחים - אלה פשוט היו הדעות הקדומות שלנו, או הציפיות, שמנעו ממנו לראות אותו/אותה באור יותר אוהד.
אני היום - במידה וארצה לחפש בת זוג - אשתדל לא לצאת לדייט, בטח לא עם אנשים מאתרי הכרויות.
וזאת - בגלל התחושה שאנשים באים לחפש, ולא כדי למצוא.
וגם חוסר הנעימות של הסיטואציה.
למרות שאני אדם סקרן שמרותק מסיפורי חיים של אנשים.
אבל הסיטואציה של הדייט מוציאה את כל החשק ממשהו שברגיל היה גורם לי עונג.
המתחסדים.
אני אומרת, העיקר שיש להם מושב כבוד בגן עדן.
אני ויתרתי על שלי.
יקירתי, בפוסט הזה
עשית שירות יפה.
דניאל....
נוווווו.....
באמת....
מה נראה לך שאם אני כזו חכמה אז לא כואב לי כשצובטים?
גם אני נכנסתי לזה?
מותק, אני מתה כבר לצאת מזה...
כמה כתבו לי למייל שלא ציפו ממני לחשיפה כזו.
מה כבר חשפתי?
שאני אדם לומד?
אם לפני כך וכך שנים מישהו היה אומר לי את המשפט הפשוט,
העשייה נמדדת על פי התוצאות
היום בטח כבר הייתי אזה גורו...
ואולי אפילו מישהוא אמר לי את המשפט הזה,
רק לא שמתי לב...
אז תהנו לכם.
אני נהנית.
וגם כשאני סובלת-בשנייה מצחיקים אותי.
אז רק בשמחות,
אהבה גדולה,
ביאן
אז בהתחלה קצת 'הרגיז' אותי שגם את נכנסת לנושא הזה אבל בהמשך קראתי את התובנות והמחשבות היפות שלך בדלת האחורית.. ו'נרגעתי'.
את בסדר, בעצם.. הרבה יותר מבסדר. אהבתי!!
חוכמה נעימה כזו ואמיתית.
ככה פשוט.
ברור שזה נראה דומה מאוד.
אין לי ספק.
גם מתוך נסיוני כמורה וכמטפלת -
גברים ונשים מתמודדים בדיוק עם אותן בעיות-
רק בדרכים שונות במקצת....
ובעיניין השאלות שלך מיקי-
קצת מקוריות...
אתה מעצב תכשיטים, לא?
תפתיע אותנו!
תודה ובהצלחה,
ואמן שצליחי את האוקיאנוס .
אהבתי לקרוא
אז באמת איך זה יכול להיות שבחורה כמוך לבד?סתםםםםםםםםםם
אגב מהצד הגברי זה לא נראה שונה הרבה פעמים...
אני כבר יש לי "מישהו" ומרגישה שעברתי אוקינוסים לפניו ועוד אעבור איתו.
החוכמה שלך כל כך נקייה ואמיתית. לוקחת אותך הכי ברצינות והכי בכיף שיש.
אחי....
מלך החיות והאריות...
מה בדרך בדרך...
בחיאת, קפוץ רגע תאסוף אותו ותביא כבר...
אוהבת אותך מיליון...
קבלי כוכב * ונשיקה ממני.
כל זוגי היה פעם פרט וכל זוגי יכול לפעמים לחזור למצב הזה (למרות שממש ממש לא שואפים לזה) ודעות/ניסיון/תובנות יש לכולנו ולא חשוב באיזה נושא
יסמין המקסימה,
לא חשוב כמה פעמים קפצת עד שנכנס.
חשוב שישאר שם...
וגם שתשתמשי בו...
יריב,
אתה יושב לך שם ב"מערכת היחסים" ומביע דיעה על חיי סינגלים....
וואלה, מסתבר שזה עובד....
הולנדים, מותק?
ה ו ל נ ד י ם??
מה הם יודעים לעשות?!
למה תמיד אני יודעת את כל הרכילות אחרונה?!
מה ההולנדים המסכנים עשו לך?
גדולללללללל אהבתי שנון ואמיתי עד כאב,
אני טוענת שצריך לעשות ייבוא מהולנד.....מקסימום נגייר אותם...
כל הכבוד.
אמרתי אותו הדבר עשרות פעמים פה ועשרות פעמים בפגישות עיוורות ובכל מקום אחר.
אין מה להיפגע מפגישה כזאת או אחרת. ובעצם סיכמת בדיוק את דברי בצורה מורחבת
וחבל שאי אפשר לככב פעמיים שלוש.
"אין לי יותר צורך להתעסק בשטויות של אחרים ולהבין "למה הוא נהג ככה או אחרת".
מה זה קשור אליי.
זה שלו.
לגמרי".
הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים את המשפט הזה, כדי להכניס לי אותו למוח!
תודה לכם חברים שלי,
איזה מזל שהגבתם...
כי קיבלתי טלפונים והודעות שהגזמתי.
שזה לא פוליטיקאלי קורקט.
שאין בזה כאב אמיתי.
שאיך זה שאני לא מבינה את הכאב של אנשים שלא הולך להם.
שקל לי לדבר.
בואנה, מה קרה לכם אתם?!
על ה"פוליטיקאלי קורקט" אין לי אפילו מה לענות.
ועל כאב אמיתי...
מאיפה נראה לכם בא לי השכל שלי?
מריקודי עם?!
ואנשים שלא הולך להם?
הללללללו, צאו מהאומללות שלכם כבר,
תתפשטו מול עצמכים ותודו-
לא, לא כמו שלימדו אתכם באיזה חוג מפגר-
"אני אוהבת את השומנים שלי"..." אני יפה כמו שאני"... "אני מקבלת את עצמי ככה"...
לא!
תתפשטו, תסתכלו ותודו-
מה זה זה הדבר הזה,
איך זה שזה מה שהפכתי להיות,
ורוצו לעשות דיאטה.
כלומר לשנות.
ברור לכם כי "השומנים" זוהי מטאפורה בלבד.
צאו, תחקרו, תיבבו, תחרקו שיניים, תקלפו את העור.
ותבריאו.
ואם אתם זקוקים לעזרה-
אני מזכירה לכם במה אני עוסקת...
.
אהבה גדולה,
ביאן
אוהבת את הגישה הנכונה את החיוכים
הנסיך מחכה לשעת כושר
כנראה מחמם מנועים לסוס
בסוף הוא יגיע
אני כזאת מאמינה ב-Happy Ending
הכתיבה שלך סוחפת..
מילים כדורבנות.
מרתק, מרגש וכל כך נכון.
את מוצאת חן בעיניי...