בשעה טובה החלו בשבוע שעבר לימודי הצרפתית הרשמיים שלי באו"ם.

כשהגעתי, פספסתי בקצת את ההרשמה לטרימסטר שהחל בינואר, ולכן נאלצתי לחכות עד עכשיו.בדיעבד אני סבור שזה יצא לטובה (כמו רוב הדברים לאחרונה... טפו טפו טפו בלי עין הרע, דופק שן שום בעץ).

היות והיה לי הרבה זמן עד תחילת הקורס, ניסיתי לקלוט כמה שיותר מהסביבה, ולמדתי און ליין (באתר מצוין בשם LiveMocha . תודה אמא!).

עכשיו כשהתחיל הקורס, קודם כל קל יותר להתאקלם, ומסתבר גם שיש לנו מורה נחמדה מאד אבל קצת מפוזרת, שמדלגת בין נושאים וספרים בלי יותר מדי סדר והגיון, ולא ממש מלמדת אלא יותר משוחחת איתנו ועוצרת רק אם יש משהו שמישהו לא יודע.

ב"שיטת" לימוד כזו, אין ספק שלימוד מוקדם עוזר...בשבוע הבא וזה שאחריו אעדר מכמה שיעורים, וכשאחזור יהיה המבחן האמיתי לצרפתית הקלושה שבפי...האם אצליח להתגבר על הפער?

האם נגזר עלי להמשיך להתלונן על משהו ש     C’est tres balagan?

הישארו עימנו. 

זו חוויה מעניינת לחזור ללמוד שפה מאל"ף. רגרסיה לגיל 6.

אני יוצא מהשיעורים עם הקולגות ומרגיש כמו ילד בגן (כי זו הפעם האחרונה בה למדתי בצורה מסודרת את המילים שאנחנו לומדים בשפה כלשהי) שיוצא מהכיתה ונופלות עליו בבת אחת עוד שלושים שנה.

אני מצפה שהמורה תתחיל לחלק בקרוב סוכריות למי שעונה נכונה על שאלותיה בדבר תכניות הטלוויזיה האהובות עליו. רק אל תספרו להורים שלי שאני נשאר עד מאוחר לראות דאלאס.

בקרוב אגיח גיחה קצרה בחזרה לארץ. זו הפעם הראשונה שאחזור לישראל מאז הבוקר החורפי שבו נחתתי פה (ובבית הקפה של כריסטינה, שעד היום לא כתבה לי בחזרה) ולקראת הנסיעה התחלתי לחשוש פתאום שמא החזרה לסביבה המוכרת בארץ תטלטל אותי קצת, תשים דברים בפרופורציה ותפגע בהתאקלמות שלי פה, בעיר החדשה שלי.

בהתחלה חשבתי שזו תחושה מוזרה מאד, והיא לא נראתה לי רציונלית במיוחד, אבל אחרי שהתייעצתי עם כמה זרים אחרים, מסתבר ש:

1)      זו תחושה נפוצה מאד בביקור המולדת הראשון

2)      זה אכן גורם לתחושה מוזרה בעת החזרה לז'נווה, אבל היא מתפוגגת לרוב עם ההגעה לתחנת הקורנוואן. 

הכותרת לקוחה מתוך שיר של האבות המייסים של האינדי, הסמית'ס, ומתייחסת לתיאבון הבלתי נלאה של חברות התקליטים למחזר חומרים כדי למכור לצרכנים עוד ועוד מאותו הדבר.

אולם, עם השנים למדתי שחברות התקליטים כבר אינן מה שהיו פעם (אם כי השתלטות מפיצי הווידאו המקצועיים שצפיתי בבלוג הזה בשנה שעברה מתמהמהת.

לדעתי בסופו של דבר יהיה הסכם גורף בין יצרני תוכן דיגיטלי מכל סוג שהוא לבין ספקי האינטרנט שכולם יוכלו לחיות איתו), ושהוצאה מחדש אינה תמיד דבר רע. 

לדוגמא: Paper Planes של MIA היה סגן שיר השנה שלי כבר ב 2007, והיה שיר איזוטרי למדי.ב2008 השיר יצא מחדש ושולב בפסקול של נער החידות ממומבאיי, והפך ללהיט כלל-עולמי.מה אם הייתי מפספס אותו ב 2007 והוא לא היה יוצא מחדש? לא חבל?

אני בד"כ משתדל לתפוס שירים חדשים עם צאתם, אבל תמיד מפספסים משהו. בימינו עם התפוצצות המידע וערוצי ההפצה האלטרנטיוויים הרבים מספור, הגיוני שאני מפספס הרבה יותר מוסיקה חדשה ממה שאני מספיק לשמוע, ואני מישהו שמקפיד במיוחד להתעדכן כל הזמן.

הדבר נכון במיוחד כשמדובר באמנים חדשים, והנוהג להוציא מחדש סינגלים של אמנים חדשים אחרי שסופסוף היה להם סינגל מצליח אינו חדש. Marina and the Diamonds ו The XX זכו להצלחה כבר ב 2009, אבל הצלחתי לפספס איכשהו את השירים שלהם שאני הכי אוהב בזמן אמת.

לכן אני שמח שהשבוע יצאו מחדש הסינגלים ה"ישנים" שלהם שיוכלו לפיכך להיכלל במצעד השנתי של 2010 J

  Marina and the Diamonds – I’m not a Robot

The XX – Crystalized  

שניהם שירים מצוינים שראויים לעוד הזדמנות.  

ויש עוד שיר שיצא להוצאה מחודשת אחרי שיצא במקור ב 2006 (!) ונראה שהקדים את זמנו, אבל אני אשמור את זה לעצמי בינתיים, כי יש לי הרגשה שעוד אכתוב עליו בדצמבר... 

ואם אתם רוצים גם משהו שיצא השנה, אז הנה בלדה קסומה שלדעתי עוד תכבוש את גלגלצ (נשאיר לכם את ההחלטה האם זה טוב או רע)

 Holly Miranda – Waves