הוא הגיע יום אחד..התרווח על ספסל במעלה הרמבלאס
בחור זר בגרנד קנריה דה טנריף.
פרש על מחצלת את צמידי העור ..מתרמילו שלף בקבוק פונדדור

הקבועים שבבאי בתי הקפה סקרו אותו בעין תורנית..

וחזרו לוויכוחיהם על הפסדה של טנריף בליגה לאספניול.

את הבוקר העביר בעצלתיים..מעט מכירות..מעט יותר לגימות
בצהרי היום אסף עצמו ונעלם לארוחת צהריים וסייסטה בהאסיינדה של דונה אלברטה
את חציו השני של היום עשה בחוף בפלאייה דה לאס אמריקס
הסתובב עם שני מקומיים..חואקין ועוד בחור שכולם הכירו כסוקראטס
שם מכר לתיירים תכשיטי עור וסיפורי מסע
בביץ' ברס' שהיו פרושים לאורך חוף שאינו נגמר
הצוענייה הופיעה ברמבלאס בצהריי היום השלישי..לצידה צועד אחיה הצעיר
עיניה חיפשו אותו..וברגע שהצטלבו המבטים הוא נכבש
קומפקטית ,רעמת שיער שחורה כפחם הקיפה את פניה
מסגרת מושלמת לעצמות לחיים ובמרכזם הפרח היפה שראה
עינייה..חדרו אותו עד לעמקי חלציו
הם ניגשו לספסל..קיירס צ'וקולטה אומברה..? זרק הילדון..
רוצה חשיש..?
סי ננה..פארא קוואנטו..?כן ילד..בכמה
הם התיישבו לצידו .. ריח המושק ווניל שלה אפף אותו
הוא לגם מהמשקה והעביר לה
היא הציתה ג'ויינט והעבירה לו
הם שוחחו מעט
לפני שהמשיכו בדרכם קבעו הזר והצוענייה להיפגש בבביץ'בר
למטה בנמל
אלאונורה..
החוף היה עמוס..מדורת ענק האירה אותו באור מכשף
הגיטרה הספרדית ייללה ופילחה חלל ובטן
צלליות מתפתלות בחושניות נפרשו מלוא העין
אלאונורה חיכתה לו על החול..לא רחוק מהכניסה
וינו רוחו בידה..
ללא מילים אחזה בידו והחלה פוסעת לעבר החשיכה..
לחלקו המרוחק של החוף
ללא מילים פסע הזר לצידה
חש את חום כף ידה הקטנה..חש כה נוח עם שתיקתה
הם נעלמו לתוך החשיכה..
למחרת בבוקר לא נראה הזר ברמבלאס..
לא נראה כי מישהו מיושבי הקפה היה מופתע
הצוענייה והזר נראו באותו הבוקר עולים על אוטובוס
העושה דרכו למעלה בהרים לעבר כפר הולדתה..
משם הגיעו גם חואקין וסוקראטס
הם אלו שסיפרו לה על הבחור

הספרדים אומרים..:

"ההרגל מתחיל כחוט משי והופך מהר לכבל של פלדה""