Inside My Ivory Tower
שלי
בשורה צרובה אותו הצליל נוגע בי במקומות שונים לחלוטין
הנשמה שלי חסרה את המגע שלך
העור שלי נשבר כשהנשימות שלך אינן
אין כבר מבט בעינייך
או תוכן בשתיקות
והמרווח בינינו הוא תהום שאין בה כבר דבר
אני נוטפת געגוע
אבל הפעם
הפעם אני לא משחקת
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סורי, אין
באג בתוכנה שלנו
((-:
תמיד יש טעויות
אחרת
איך נלמד ?
:)
ובעיקר אין טעויות
אין ויתורים מוחלטים
יש
בחירות טובות יותר
מסתבר
תודה
תודה .
יש ימים שזה כל מה שזורם
בדיוק
מלחמות שכל-בטן שכאלה
כן.....
....כזה
נוטפת געגוע,,,
דמעות של מילים,,
מרגש..
מצד אחד הכאב ומצד שני הפכחון- ההבנה ש'משחק' כבר אינו יעיל..
בעצם העיניין הזה- הדרך אל ההקלה פתוחה, כי 'משחק' בדרך כלל מסעף את העיניין ואת הכאב שנילווה לו
הזדהיתי עם הפוסט
כל אחד מאתנו חווה מצב זה ולו רק פעם אחת בחייו
אין כבר מבט בעינייך
או תוכן בשתיקות
אני מודה שתהיתי אם מישהו שם לב שיש שם קישור לשיר
גם בפוסט הראשון :)
אני שמחה לגלות שכן
אגב
הוא שווה הקשבה גם למילים
לא רק לצליל
ותודה
:)
כן.
אני משערת שזה נכון
בנתיים
אני צריכה להתמודד עם זה
בדרך שלי
אות אות...
הכול יחלוף.
הכול.
ככה זה.