600 שנה אחרי שקולומבוס חזר ממסעו ודווח שהעולם הוא עגול, מגיע תומס פרידמן, העיתונאי הנודע מניו יורק  טיימס, למסקנה חותכת- שהעולם הוא שטוח.

לא אלאה אותכם בכל הפילוסופיה הנפרסת על פני 400 העמודים אבל שתי התייחסויות שלו אל המגמות באינטרנט נוגעות בדיוק וברגישות בנימם של הדברים.

הראשונה היא לגבי תופעת הבלוגרים- "הבלוגים העניקו לאנשים את האפשרות להפסיק לצעוק על הטלוויזיה שלהם ולומר את דברם"...."העיתונות העצמאית היא מעין 'מעצמה שביעית' שפועלת במקביל לתקשורת המוכרת לנו.... בזכות הפיצול הזה שמבזר את העוצמה, כולנו יכולים להיות בטוחים שכל האמת נמצאת אי שם, היא פשוט מפוזרת ומפוצלת לחלקים... ההיררכיה הישנה משתטחת, והמגרש כבר לא עקום... תם עידן האליטיזם- שבו מערכות הבחירות, המוסדות ואפילו התקשורת נמצאים בידיהן של קהילות סגורות, בעלות הדעה מתוקף היותן בעלות המאה. לצד המשטר הישן מתפתחת מערכת פראית יותר, מרתקת ומספקת הרבה יותר".

מה אנחנו עושים כאן בקפה הזה בעשר בלילה של סוף השבוע? מדברים על מה שכואב, מנסים להשפיע, מעדכנים, מתעדכנים,מגיבים ומוגבים. אין ספק שזה יותר אפקטיבי מלצעוק על הטלביזיה ולפעמים פראי ומרתק יותר מהעיתונות המסורתית.

ההתייחסות השניה היא לגבי ההצלחה של EBAY, גם היא קשורה לאפקט הקהילתיות. לכל משתמש בEBAY יש פרופיל משוב המורכב מהערות שצרכנים אחרים מעירים לאחר שבאו במשא ומתן עם אותו משתמש. לדברי  מג ויטמן המנכלית, "העובדה המדהימה היא שרוב המשוב המתפרסם באתר הוא חיובי. וזה מאוד מעניין. לקוחות לא נוהגים לכתוב למנהלי וול מארט ולשבח אותם על המוצרים הנפלאים שהם מציעים במרכולים. כשאתה חלק מקהילה שבה אתה מרגיש שייך, המצב שונה לגמרי. יש לך אינטרס".

ההישג של EBAY הוא שגם באתר של סחר-מכר הם הצליחו ליצור קהילה על כל המחוייבות, הרצינות, הפירגון המשתמע ממנה.

אני לא יודעת אם העולם הוא עגול, ונפגש בסיבוב, או העולם הוא שטוח והקהילות הסגורות נפתחות אליו, מה שברור הוא, שהאפשרויות  שהעידן הזה מעמיד לנו,  מחזירות אותנו הכי קרוב לימים  של- "אני ואתה נשנה את העולם".