פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
משהו תמיד חסר
משהו חסר בנוסחה הזאת. מן תחושה של- פעם היה והיום אין. אז פעם היה, נו אז מה? ומה כבר היה? היה אותי, היה אותך, היה חום שנמס אט אט והתפוגג לו. אז התפוגג, אז מה? ואחרי שהתפוגג, רצית להיות כאן, לחלוק, לשתף. מאוחר מידיי. אז רצית לחלוק, אז מה? וכשהלכתי ממך, צרב לי הלב, כמו פרידה מנפש תאומה שהופרדה טרם עת ממני. אז הלכתי. אז מה? הלכתי, לא רציתי שתחזור, ביקשתי, דמעתי, הרמתי ראשי, נתתי לך להבין שהאמת היא אני עם עצמי. הלכת, ניסית לחזור, ביקשת, דמעת, הרכנת ראשך, ברחת כי חשת שנכשלת. ואני כאן. ומשהו עדיין חסר בנוסחה הזאת. היא אני ואני. היא עצמי ועצמי. אבל עכשיו, משאינך כאן, הכל בהיר יותר. מובן יותר. חי יותר. בוגר יותר. התמונות שלי ושלך שרועות להן בארון. לעיתים, כשאני מביטה בהן, אני רואה את הנוסחה הזו מול עיניי. עדיין לא פתורה, עדיין מתוסכלת. כשאני מביטה בתמונתי שלי, אני רואה את אותה הנוסחה. לא פתורה עדיין, כמהה להיות. אני רואה אותי. את כולי. את האמונה. התקווה. הבגרות. האישה. הנוסחה הזאת. משהו חסר בנוסחה הזאת. מן תחושה של- פעם היה והיום אין. מה זה פעם? מהו היום? מה זה אין? מהו היש? נוסחה. מהותה כנראה לעולם לא תהיה פתורה. זה מאתגר, כך אומרים. השאלה היא, את מי.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שהתרגשת
תודה על המחמאה.
תמיד כשאת מגיבה, עולה בי חיוך של ילדה.
למה?
הבנתי אותך.
הכי חשוב שזו לא דלת הכניסה.
יש דלתות שנסגרות, אבל לא עד הסוף.. יש איזה חריץ כזה בינן לבין המשקוף..
תודה קרינוש נוש נוש.מבינה גם אותך.
אבל חריץ שלא נסגר?
אחותי, תני הסבר מפורט...
אין יותר מתסכל מנוסחה לא פתורה.. מחריץ שלא נסגר.. מאתגר שלא הושג..
מבינה אותך!!
טקסט מעורר.
את נראית מדהים, ד"א.
איזו מלכה את ממי.
מלכה.
תודה.
אוהבת חזרה.
מאתגר אותי!
את ענקית.
הנוסחה היא את, הקסם.
הנוסחה תפתר ותצרף אליה עוד משתנים ונעלמים. רק סבלנות.
יש לך אותי גם בתוכה.
אוהבת.
תודה מותק.
עכשיו הוספתי גם תמונה.