האם אתם מאמינים שכדי להשיג את המטרה שלכם אתם צריכים לעבוד מאוד קשה,הרבה שעות, לבצע הרבה משימות,להרגיש שאתם מתאמצים?

זו יכולה להיות כל מטרה שהיא: להיות מקצוענים בעבודה (כשכירים או כעצמאיים), להכיר את בן או בת הזוג המיועד/ת לכם, להיכנס להריון, למצוא את הייעוד שלכם, להפיק לבנכם את מסיבת ברהמצווה ועוד ועוד.

אז זהו – שלא בהכרח!

לפני כמה ימים ניגשתי לספריה והתחשק לי לקרוא שוב ספר שכבר קראתי לפני
כשנתיים ,"ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיס.

למי שלא מכיר את הספר הזה, זהו ספרון די קטן שמכיל חוכמה מאוד גדולה, בעיני.

הוא כותב על כך שאנחנו נמצאים בתוך ערפל של אמונות שקריות שמפרידות בינינו ובין המציאות והוא ניסח ארבעה הסכמים (מעין קודים של חשיבה והתנהגות) שיעזרו לנו להסיט את מסך הערפל הזה שגורם לנו לפחד ולחוסר אנרגיה; כתוצאה מכך נוכל לאפשר לעצמנו לחיות חיים של מימוש,שמחה ואהבה.

אני ממש לא מתכוונת לסכם כאן את הספר, ואני ממליצה לכם בחום לקרוא את הספר בעצמכם.

אני רוצה להעלות כאן סיפור קצר שהמחבר מביא בספר.

עבורי הוא מאוד רלוונטי בחיים שלי כיום ואני חושבת שהוא יכול לדבר גם אליכם:

"היה פעם אדם שרצה להתעלות מעל הסבל שלו ולכן הלך למקדש בודהיסטי כדי למצוא מאסטר שיעזור לו. הוא ניגש אל המאסטר ושאל "מאסטר, אם אהיה במדיטציה 4 שעות ביום, כמה זמן ייקח לי להתעלות מעבר לסבל?"

המאסטר התבונן בו ואמר "אם תהיה במדיטציה 4 שעות ביום, ייתכן שתגיע לכך בתוך 10 שנים."

מכיוון שחשב שהוא מסוגל ליותר מכך, אמר האיש "הו מאסטר, ואם אהיה במדיטציה 8 שעות ביום, כמה זמן ייקח לי להתעלות מעבר לסבל?"

המאסטר התבונן בו ואמר "אם כך, ייתכן שתצליח להתעלות מעבר לסבל בתוך 20 שנה."

"אך מדוע זה ייקח לי זמן רב יותר אם אשהה יותר זמן במדיטציה?" שאל האיש.

והמאסטר ענה "אינך נמצא כאן כדי להקריב את השמחה שלך או את חייך. אתה נמצא כאן כדי לחיות, להיות מאושר ולאהוב. אם אתה יכול לעשות כמיטב יכולתך בשעתיים של מדיטציה, ובמקום זה אתה מקדיש לכך 8 שעות, אתה רק תתעייף, תחמיץ את העיקר ולא תהנה מחייך. עשה כמיטב יכולתך ואולי תלמד שלא משנה כמה זמן אתה מודט,אתה יכול לחיות, לאהוב ולהיות מאושר."

לא תמיד העובדה שהגעתם לקו הסיום של המרוץ מיוזעים ומתנשפים מעידה על כך שהשגתם את מטרתכם.

וגם אם השגתם את מטרתכם, האם ה"עינוי" שחוויתם בדרך שווה את התוצאה, אולי הוא פשוט הפך את החיים לסבל?

האם חייבים לסבול?

יכול להיות שחלק מהמשמעות של הסבל שלכם היא שהסביבה רואה אתכם סובלים וזה משרת אתכם באיזושהי צורה?

מה לגבי סדר עדיפויות וניהול זמן?

האם אתם יכולים לנהל את הזמן שלכם באופן יעיל אם אתם "מתאבדים" על כל משימה?

אני מזמינה אתכם לחשוב על השאלות הללו לאור הסיפור שציטטתי כאן ולעשות בעקבות כך שינוי אחד (!) בהתנהלות שלכם. כן, גם שינוי אחד קטן יכול לגרום לשיפור והקלה גדולים.

אשמח לשמוע מכם על שינוי שעשיתם.

שיהיה לכם המשך יום נהדר,

גלית