חיים יד שניה
פוסטים פופולאריים
-
דוקוטיזר חדש לשקל תשעים,מתארח ברדיו 88 fm אצל ירון מנשה+קטעים מההופעה באוזן בר!(:
20/3/10 | 2415 צפיות
-
משהו אחר לגמרי((:!
31/5/10 | 1249 צפיות
-
הדרך....
19/7/09 | 856 צפיות
-
שקר לבן
10/7/10 | 2720 צפיות
-
זה בא בגלים....האושר....(:
23/1/10 | 3626 צפיות
-
שקל תשעים בהופעה בערב ספרות בקפה פולוק בתל אביב ויומולדת((:
25/3/10 | 1528 צפיות
פוסטים אחרונים
קדוש מאונן
אתה החלטת להיעלב מהעולם אתה החלטת שזו תהיה כוויה נצחית שתחשוף לכולם
צלקת ששורפת כל מה שנותר ים שלם שהסבת אותו למדבר
עכבר העיר במסווה עכבר כפר שבור ת'רגל אחי במחוזות הניכר
כי טינתי היא כמו מדורה ספוגת שתן לאיטה דועכת מתמוססת בבטן החומצה החומצה היא עכשיו מטהרת מהכוויה שלך שלנצח בוערת
מה שווה אש קרה גם אם מפוארת ?קדוש מאונן שחי לו בסרט
כל הספר כתוב רק חסרה הכותרת
הנה הצ'יטה הזאת מנתרת
הנסיך הקטן חותם בלשכה הוא כבול בצעיף סימני נשיכה מאפרים צווארו מסתירים את שפתיו שום קדוש מאונן יותר לא יקרב |
תגובות אחרונות
-
maybutterfly-life
בתגובה על הירח לא בורח....בלוז שרוט מהשקל...המשך סשן לילה...
-
מאיה בן-אמוץ
בתגובה על כשהראש משותק ממחשבות המוסיקה מדברת(:
-
irisoded
בתגובה על שקל תשעים-הופעה בסלונה-יום שני הקרוב(: כולם מוזמנים!
-
נאלאר
בתגובה על את ואני...שקל תשעים במוד מלנכולי......
-
Michal Avital
בתגובה על שיר בגידה
-
kimkom
בתגובה על בוקר אחר...בימוי ועריכה-יוסי שלו
תגובות (151)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואי שקל יש לךל 95 כוכבכים
היי אתה :), תן קצת פרטים, מתי ההופעה הבאה שלך ואיפה
הירח לא בורח יותר לשום מקום { גם השמש:) }
אתה אתה אתה((:אולי זה הבן של "הנסיך הקטן מפלוגה ב'" של יונתן גפן...?
המשך של הקארמה הרעה...?
את צודקת יקירתי,יש צרימה במילים ויש צרימה בתחושות,אבל אפ בכל זאת הייתה זרימה נעימה בקריאה,הרי שהרווחתי כפול.
המון תודה(:
צודקת תמרי...
לפעמים זה מרגיש שעיקר המאמץ בחיים לא אמור להיות מופנה,להתאמצות להיות טוב,אלה ללהיות פחות רע...רק הרע ההכרחי..
כולנו מנצחים,כולנו מפסידים.
אם מישהו מרגיש שהוא רק מפסיד כל הזמן,סימן שחמישים אחוז מזה זה בראש שלו...שהוא מאמין למה שמישהו בטח אמר לו פעם על עצמו...וזה שקע,והפך לחלק ממי שהוא...
ובכלל,לא פעם זו החלטה שלנו אם למדוד את עצמנו בסרגלון המוגבל של : "הצלחה וכשילון" שהחברה ברוב מוגבלותה הצליחה לייצר עבורנו....(:
בכל מקרה,החיים הם תמיד סוג של מאבק,בכל המישורים,בכל החזיתות,זה גם חלק מהיופי שבהם.
תודה תמרי,גרמת לי להגג פילוסופיה פרקטית בשקל תשעים,מת עלייך!(:
זה כל הרעיון(:
תודה.
קראלה מתוקה((:
זה אחד הדבריםהכי יפים שאפשר לכתוב לכותב.
ריגשתי אותי.
שיהיה יום מקסים מותק!
תודה עמוס יקר(:
בשבילי הכוכב זה אתה...(:
השאיפה להרמוניה...היא תמיד בעוכרינו ,לא לוני?
ואש קרה,היא כמו ללכת בלי ולהרגיש עם...
והחיים,בניגוד למה שאולי רבים חושבים,אינם סתירה של המוות,אלה חלק ממנו...
לגבי האיכפתיות,אין הנחתום מעיד על עיסתו,וזו אכן עיסתית ביותר ומורכבת.
אני אוהב את ההתעמקות שלך בטקסטים.
אני תמיד נהנה לקרוא את שלך.מאוד.
תודה נשמה(:
תמיד מחאה ,נינה יקרה...
ובכלל,נראה לי שחלק גדול מרפרטואר השירים בעולם הוא כמעט תמיד סוג של מחאה...קובלנה ותלונה על מצב מסויים...רגשי,נפשי,פוליטי,פיזי...
אני אוהב את זה שלא נרתעת מהחומציות...(:!!
תודה יקירתי.
אתי......((:
תודה..איזו מחמאה....נשנקתי....((:
אבנר אכן גאון ויוצר ייחודי,הוא כבר הוכיח את עצמו...אני עדיין בדרך...
ובכל מקרה את יודעת מה דעתו שלך חברך...שברגע שאתה חושב שאתה יותר טוב מאחרים,אתה מפסיק להיות כזה...
אבל חיממת לי את הלב כמו טאבון של פיתות...חם לי חם ונעים.
נשיקות נשמה מפרגנת ונדירה שכמוך!
"הנסיך הקטן חותם בלשכה
הוא כבול בצעיף סימני נשיכה"
מקסים... יש זרימה נעימה בקריאה של השיר , למרות המילים הצורמות
אהבתי מאוד
דני יקר,
הטוהר והטוב מול הטמאות והרע.
האם יגיע הנצחון? אולי,
אך תמיד יש מפסידים בדרך.
מעולה.
יום מחוייך,
תמר.
נהנתי *
חפשתי איזו שורה לצטט....
לא מצאתי אחת מיוחדת ....
כי את כל השיר אני מצטטת......
*****
ובאמת, "מה שווה אש קרה..." ?
דני, אני אוהבת את מה שהבטן שלך כותבת.
הרבה נשמה טובה, ואיכפתיות.
קצת מוזר לכנות את זה"איכפתיות"
אבל כך זה מרגיש לי.
בהערכה רבה, לוני.
היי דני
איזה שירעם עוצמה
עם הרבה חומציות
מחאה?
כך מרגיש
ממיס את הקישקע בבטן.
אני חייבת לבוא להופעה שלכם.
אמרתי בעבר
אך זה עוד יקרה.
תודה יעל יקרה((:
אני לא יודע אם ככה כותבים קדושים...אף פעם לא סבלתי מהמחלה הזאת...ואני מקפיד להתחסן בקביעות כל שנה...
לגבי האוננות בדיוק הפוך(:
אוננות בממשמעותה האיכותית,הרי היא כרי -סטארט לגוף ולנפש...מן תיק עזרה ראשונה,ערכת חירום...
אנדרופונים היא לא מילה גסה!(:
כיף לי שאהבת גם את הקליפ וגם את השיר.
ושכולנו נשמור על ליבידו גבוה!(:
את מעולה ג'ינג'ר מאמי(:!!
תודה פריסטייל,שימחת אותי חבר יקר((:
תודה בובה(:
אף אחד אינו חסין....((:
תודה נשמה יקרה((:
את צודקת לגמרי מיכל...
כבר ממחר אני אתחיל להביא דברים אישיים!(:
באמת הגיע כבר הזמן שאתחיל להיחשף.לתת משהו משלי.
בשלב ראשון ,אולי אשים תמונה אמיתית שלי...?(:
.
... .
די.
מהיום אני מפסיק להתחבא.
תודה נשמה(:
תודה איריסי((:
כיף לי שבאת וכיף לי שאהבת!(:
נשיקות.
אין זכות ויתור לאף אחד בילבוש...
לא לנו על האש ולא לאש עלינו...
והדמות היפה מהסיפורים הבלתי נשכחים...היא כבר הייתה מצולקת מלכתחילה,פשוט לא בזה דן הספר....(:
את גדולה!(:
מעולה וחזק :) !
ככה כותבים קדושים מאוננים...?!
טוב נו, הם מאוננים גם על הדף
וגם ללא קדושה יתירה, בימי חול
ובסופי שבוע...
יפה וגם הקליפ עם השיר משובח :)!
יעל.
המילים שלך הן כמו חומצה. שורפות הכל מסביב ומבפנים.
מעולה אתה.
גם אני לא בעד אש קרה יקרה((:
אבל החיים לא מחשבנים לנו אם אנחנו בעד או לא...
הם פשוט מביאים לנו מה שיש בהם ושוטפים אותנו...
זה בסדר להיות עצוב.
זה אפילו די משמח כשאנחנו מרשים לעצמנו להיות ככה.
תודה אישה יקרה(:
אתה החלטת להיעלב מהעולם
מכירה כאלה שחיים ככה...
שורף ונושך - אהבתי!
עדיין אין לחן סטיבי...((:
אם יהיה מבטיח לחלוק(:
תודה חבר.
"פיני איש קדוש וחרמן" ....טוב,זה באמת מאותה משפחה((:
אתה מבין אבנר...אפילו אחרי שבןאדם כותבי משהו,מסתבר שהוא כבר נכתב בעולם המציאות... לפני כן....(:
כמו בספר מאה שנים של בדידות...
אבל רגע,אבל אולי זה אותו אחד?(:
מאיפה לך שפיני לא היה מאונן כאחד האדם?
...
כי אולי היה חרמן,אבל לא אקטיבי באופן סוציאלי ונתן לעצמו יד פעם ב...?(:
אחחח...תענוג כשאתה בא אבנריקו...מתגעגע(:
תודה אוריתי...
ואולי החלטתי לא להחליט אם להחליט להיעלב או לא?(:
כן,כאב לא חסר,בשומקום...אבל "אחר כך קל יותר הלחץ על העין השטופה...."
תודה נשמה,חיממת לי את הלב(:
אולי זה ארנב?
אסור לנו להפלות,למרות שמהתמונה של בעלך,הוא נראה לי אחד שאף אחד לי יעיז לנשוך בלי אישור(:
נראה מקסים(:
"מאונן ולא מגונן"....
זה ממש הצמחת עוד ענף בעץ של השיר עיישה...
פרשה נוספת שמסתעפת...כמו הולילנד...
אוהב את הראש שלך,את יודעת(:
תודה מותק.
גם אני בטוח לא בטוח שהבנתי הכל זמן קסם יקרה...ואני כתבתי את זה...אז מה(:
זה בסדר!
כי אני כבר הבנתי..
.
שברגע שהבנת ,שלא הבנת כלום,הבנת הכל(:
גם משפט אחד חזק זה שווה אז כמה משפטים...זה נהדר מבחינתי,אין לך מושג כמה(:
שום דבר בעולם אינו מובן מאליו...והגודל,קובע רק במקרים מסויימים...
כיף לי שבאת נשמה,את מוזמנת תמיד((:
ללכת צלב צלב ברגליים משובלות...אם נצליח לעשות את זה ,אנחנו במצב טוב יותר לא?
כל החיים מחשלים ואז מגלים שהחישול,היה הקרב...
בטח שיש כזה דבר מושלמת.
שלמות זה דבר שבה בהבזקים...היא מתגלה באופן לא מושלם...כן כן הירהורים פילוסופיים בשקל תשעים...
תודה על כל המילים היפות מותק אני אמסור(:
כרגע הוא נטול לחן לחלוטין...אפילו תו אין עליו בלה יקרה...):
אבל אני מאמין שגם זמנו יגיע...
תודה נשמה יקרה.
את צודקת,נשמה....באמת חבל...
אבל תביני...
הוא קדוש מאמי...קדושים לא עושים דברים כאלה...לפחות לא במודע...(:
כן זה ספר יפה...
אני חושב שהאמת היא שתשעים אחוז מהעבודה עשתה העטיפה...עם הראש הבלונדי-כוכב הזה,והפרצוף מטושטש הדמות והמגדר של הנסיך...
מן מייקל ג'קסון אשכנזי כזה...אנדרוגני,יכול להיות כל אחד ואף אחד.
לצערי זה נשמע היום כמו אגדת ילדים...
אני יכול להבין את אנטואן...הוא היה תקוע עם מטוס באמצע המדבר...בן אדם חייב לעודד את עצמו...(:
אבל היום,ואלי זה רק אני,איכשהו הספר הזה נשמע לי כמו הד רחוק לחלומות נאיביים מנופצים...
ואולי זו רק האוזן שלי שמנופצת?(:
איזה כיף שנתקעת עליו ונוס(:
זה בסדר,אני מבין ומקבל,נשלים את השאר פעם אחרת,כל אחד וקצב הקריאה שלו אני אומר!(:
גם אני התגעגעתי אלייך,אל הרישומים,המצויירים והכתובים כאחד..."כוח ונוס"....
לא נעלמתי מותק...פשוט ,כמו שנותנים לאנשים מסויימים תרופות לדילול הדם,החיים מנעו ממני מלהגיע למסוף/תחנה/מחשב...
לא חלילה מסיבות בריאות,אבל את יודעת איך...
אנחנו חיים בשלושה מימדים,וזה בימים של צום נפשי...
נשיקות מותק,כיף לי שבאת!
את יפה תמיד גלו מותק,לאין לך זוויות רעות(:
איך אומר המשפט... "מי שמרגיש כמוך הוא כמו חברך הטוב ביותר,גם אם הוא נמצא בקצה השני של העולם...
תודה חברה (:
כן....הכעס...
אין בושה בכעס נכון? ויש בו בכעס המון גוונים...
אנחנו כמו עיוורי צבעים שמתעקשים לראות את העולם בשחור ובלבן..אתה לא חושב יורם?(:
וכן...הדמויות מול הכוונות זזות כל הזמן...ממטרה של להבות...מסוכן גם למשתמש ולמתפעל..
אני אוהב שאהבת ושהבנת איש יקר((:
סילבר יקר...
אם קפץ לך ,סימן שזה מה שהיה צריך לקפוץ אחי(:
אין גבולות במשחק המחשבות שלנו,אתה יודע את זה,לפחות שפה תהיה לנו לגיטמציה...
שמח שבאת חבר יקר.תמיד.
ריבקל'ה...(((:
את יודעת שאני לא יכול לתת לך את התשובות לבחינה....(:
הרי אז לא תתאמצי לחשוב,כולנו ככה,גם אני...
הניתוח שלך מבריק,וזה לא באמת חשוב למה התכוונתי,הוא מעיד עלייך המון.
יש לך המון רגישות וקליטה,זה המעט שאני יכול להסגיר...
אבל אני לא יכול לחשוף יותר.
איך אומרים...:
" לבקש מכותב לספר על מקורות ההשראה שלו,זה כמו לבקש מעיתונאי לחשוף את המקורות שלו...."
אבל באמת שאפו...יש בזה הרבה הגיון וחדות(:
הווו רותי נשמתי המוכשרת...יש כל כך הרבה מהם בעולמנו...הוא כמעט צר מלהכיל אותם...
ובכל אחד מאיתנו מקנן לו בשקט קדוש מאונן כזה...
כיף לי שאהבת מותק,תודה(:
שלוש מילים .וכל אחת בול במקום הזה שתמיד צריך עוד...
מקסימה את מכניקה ((:
אתה צודק מאד אחוז פרומי,אבל בנינו,אין סיכוי שזה יתפוס לגבי המאה העשרים ואחת...
היום,אנשים מעדיפים למות מאשר שיתפסו אותם מריחים רע...(:
בכלל אני חושב שלהתפלש זה נחמד באופן עקרוני,זו חוויה מצניעה...מעניין מהי המדינה עם אחוז ההתפלשות הגדול בעולם...יש לך הימור?(:
הניתוח שלך תמיד מבריק וחכם אח יקר,נעים לי שבאת וגם מריח לי טוב,מי צריך יותר?(:
תודה תהילה יקרה((:
הקסם שבכאב...הכאב שבקסם...
תודה מאיה יקרה((:
עצוב לי ששרף,שמח שאהבת...זה המחיר לא?(:
הכל אפשרי...אני עד היום,לא יודע מה זה "אדם אחד"...((:
האמת שאת צודקת בכיוון הכללי,אבל זה תמיד,הרבה יותר מסובך....(:
ריה...התגעגעתי ((:
אני אוהב את הפסקנות שלך ואת הטון.
טוב,אני אשב על הלחן....(:
תודה מותק.
וואו !!!
להרגיש חזק. זה כואב.
יפה וכואב!
אחחחחחחחח האש הזו מכלה,מייסרת.
לא נוותר עליה למרות הכל.
ותמיד נצליח לשלוף בסוף את הדמות היפה,הניצחית של הסיפורים הבלתי נשכחים.
ואותה נעטוף בפראות האש והצלקות.............וחזותה נצחית עד מאד:)
גדול!!!
גם אני לא בעד אש קרה.
(אולי כי אני ג'ינג'ית?).
קצת התעצבתי למקרא השיר הזה.
לא טוב לראות נסיך קטן, מצועף עינים וצוואר, חותם בלשכה.
נוקב ביותר
מעניין לשמוע את הלחן..
ים שלם שהסבת אותו
למדבר
עכבר העיר במסווה
עכבר כפר
גיטרה שלמה הופכת למיתר
כל כך מעט ונשמע נהדר.
לפני דורות בכוכב שקראו לו חיפה
היה צלם שקראו לו
"פיני איש קדוש וחרמן "
פתאום נזכרתי . הוא היה ממייסדי הדשא של בית רוטשילד .
חוצמיזה אחי היה אחלולה הילולה בערב שירה :-)
העולם מלא בחירות
ואתה ואולי גם אני
החלטנו להעלב
כן השיר לדעתי מלא כאב
אהבתי
דרך אגב:
הנה הוא... נראה לי שארנב לא כל כך יאיים עליו
אבל ארנבת עלולה למצוא חן בעיניו...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1550713&p=0
תשמע, בעלי חקלאי
אז עכשיו הדאגת אותי.... אולי זאת ארנבת....
לצערנו מאונן
ולא מגונן
המון כיוונים
אהבתי.
לא בטוחה שהבנתי הכל
אבל בטוח יש כמה משפטים חזקים
אבל זה מה שינהדר בשיר ניתן לפרשו לכמה כיוונים *
דני, איש יקר ומוכשר,
תודות נוספות.
התרגשתי ממילותיך עכשיו.
באתי שוב לרפרף,
לחוש,
באצבעות "משובלות"
את מגע הפרץ -
שורף ולוטף.
ו...
"שום קדוש מאונןן יותר לא יקרב "
לא בכדי פרפראזת את הצירוף השגור,
זה היה לי ברור.
אולי,
אותו ק"א,
צריך ללכת "צלב-צלב,...
יאללה. לחן.
:))
בבקשה, זאת אומרת.
(ואז מה...?
בכל זאת יש כזה דבר,
'מושלמ/ת'? :) )
וחיבוק לאור.
הייתי נותנת הרבה כדי לשמוע את זה מולחן וצורח.
בדיוק בגלל זה השתמשתי בדימוי הזה
גם בני אדם לא
inside out
:)
טוב הבנתי כבר קודם שהנסיך הקטן לא מאונן .
אני רק אומרת, חבל..
העיקר שיש פה נסיך קטן,,
אהבתי את הספר,,,,
והכתיבה שלך משובחת גם בכאב הזה..
אני עדיין תקועה ב- "קדוש מאונן" -עשה לי את זה
(כאילו דההההההההה) ( :
פשייייייי איך שהתגעגעתי אליך פה.. איפה נעלמת?
כשאתה דוקר אתה עודיותר יפה.
:-)
איזה שיר כועס,
שיש בו כל כך הרבה גוונים.
מחליף כיוונים וניצב מול הקורא מתריס.
יפהפה,
אני אוהב את השיר.
עכשיו מעונן - משום מה קפץ לי למקרא השורות היפות/חזקות האלו.
וואו... נוקב ומעורר מחשבה!
אתה פותח בתובנה שלהיעלב זו בחירה
ששאדם יכול לבחור בעלבון לזהות הנצחית שלו
שאליה יגיב העולם כולו
אלא שהיא כצלקת ששורפת בו, מחריבה... עד היות עצמו חרבה...
.
ואז אתה עובר לדבר על טינתך.. אולי זו שמלכתחילה צרבה את העלבון?
אלא שאתה מתאר אותה כמשהו שכבר מזמן כובה, תבערה ששוב אינה אמורה לשמש לו כחומר לבערה
ועם זאת הוא ממשיך ומלבה אותה בתוכו (כשהיא כבר קרה/כבתה) כדי להמשיך ולהזין את דמותו כקדוש מעונה...
ומאונן - מעצם החזרתיות הזו...
.
ובסיום אתה מדבר על הנסיך הקטן - האתה הוא?
אתה שמטשטש סימני "הקזת דמך", מגדיר עצמך כחותם בלשכה (הקורבנות מובטלת, מבוטלת)
ומצהיר שלא תאפשר שוב לקדוש מאונן כלשהו... להתקרב... ובאמצעותך שוב לעשות את שהוא אוהב יותר מכל - להתקרבן.
.
האם זו משמעות השיר המופלא הזה?
קדוש מאונן.....נהדר!
חזק ביותר.
רותי.
דאמ!
זה יפהפה...
כמו בסיפור בן 3 מוסרי ההשכל, על הצפור שכמעט קפאה, ורק חריון הפרה הטרי והמהביל גאל אותה (זמנית), כך העלבון שבנסיבות מסוימות (מסויטות?) נעים להתפלש בו (כן, גם זמנית בלבד)
מצבי נפש מוכרים, יופי.
מקסים וכואב
תהילה זוהר
קריינות
דניניו מוכשריקו שכמוך,
אז עכשיו אני יודעת!
והשאלה הבאה היא, האם אלו דמויות שונות או אולי דמויות שכל אחת מבטאת פן מסויים באותו האדם?
ותודה....
נשיקות,
:)))))
תמי.
מצוין.
נקודה.
עכשיו הלחן.
: )
בת חן יקרה שלי((:
אכן אבחנות חדות כסכין יש לך.
אבל לא...לצערנו לא כולם יכולים ...לא כולם יכולים לאונן בחושך או לצורך העניין לאונן בכלל,עקב מגבלות גופניות או התמסרות מנטלית מרצון לציוויים דתיים...
בכלל,עדיף לאונן באור מלא,זה מונע התעוורות,ככה שמעתי...
לגבי הצעיפים ,הנשיכות הכוויות והצלקות...הכל נכון והכל הולך,זה לא נחסך מאף אחד מאיתנו...אם לא עכשיו ,אז אחר כך....(:
אהבתי את התגובה שלך,תודה(:
גם לגבי הגבורה אני לא סגור כל כך...ומהי גבורה בכלל?(:
כבישת היצר או שיחרורו לחופשי?
((:
תודה פרח יקרה!
אני מאוד אוהב מאוננים,אין שום דבר נגדם,זה כאילו אני יורה לעצמי ב....
בכל מקרה...הקדושים,הם אלו שמטרידים אותי,מכל סוג ומכל מין.
דני רופ....זה לא קדוש טיפה פלסטיקי,לא שהסוודרים לא יפים,אבל....((:
נכון ניקי?(:
פעם זה כך ופעם זה כך כמו שאומר השיר המקסים של אריק איינשטיין: "לילה טוב אמיר".
נשיקות נשמתי!(:
לא מתחסד...איזה כיף מיקיתי,תודה.
זה הרי הפחד הכי גדול של הכותב לא?
לצאת מזוייף,יומרני,לא אמין....
יש משהו מאוד חכם במה שכתב...: "שנאת האני את עצמי"...
זה גם טבוע בקוד הגנטי שלנו...
תודה אל האבחנה היפה הזאת מותק.
תודה ג'ילדון((:
ז'אן דארק איתן?!(: ז'אן דארק?!
אני מאוד אוהב יצרים ובעיקר את זה שאין בהם שום דבר קדוש.אולי אפילו דווקא בגלל זה.
אין שום דבר באמת חשוך בחושך הזה...
בניגוד לפרות...(:
אגב,אתה יודע ממתי הפרה נהייתה קדושה בהודו ומה הסיבה?
מאוד פשוט.
השלטונות והמוסדות הדתיים לא רצו שבימי בצורת עניי העם יאכלו את ה"נכסים" המניבים היחידים שהיו ברשותם.
ולרובם הייתה פרה או שתיים לפחות.
כלומר זו הייתה מן הנחיית שימור הפרה בהכשר דתי...
ואתה...אתה כולם מבחינתי,גם ז'אן דארק,גם אהובת הקצין הצרפתי וגם הקצין הצרפתי עצמו...אתה אפילו הרכבת שבה הם כולם נוסעים...(בקרון המסעדה מעשנים סגרייה ,זו התמונה שאני רואה לנגד עיני רוחי(:).
מת עליך.
תודה מפלדה יקירתי((:
תודה מוס יקר,זה משמח אותי מאוד שאהבת((:
מיקוש ...
ראדיטור זו בעיה הרבה יותר מורכבת ומסובכת מהדברים שאני כותב עליהם.
אם הייתי יודע לטפל בראדיטור כמו שצריך,לא הייתי זקוק לשירים...
,הייתה לי כבר תעסוקת ידיים אמיתית.
צודקת לגמרי-להיעלב זו בחירה.
ומה שתיארת לגבי זה, שלפתע שום דבר אינו במקומו,מאוד נכון ולא רק להיום.
תודה נשמה חכמה וחמה(:
תודה שחראזאד יקרה...((:
אבל בנינו...אדם שפוי בעולם מטורף שווה לאדם מטורף בעולם שפוי....((:
משוואה פרדוקסלית ללא ספק.
אבל הבנתי מה שכתבת לי,וזו אחת המחמאות הכי יפות ומחזקות שמישהו כתב לי(:
תודה נשמה!(:
תודה נעימות מקסימה((:
נגעת לליבי(:
וכמו תמיד...הבלוז שלך גדי יקירי,נוגע בי ולא משנה לאן הוא לוקח.
אוהב אותך(:
תמיל'ה מדהימה(:
אני כל פעם יושב פעור פה מול המסך לנוכח הניתוחים המופלאים שלך,שמסבירים לי עצמי,מה כתבתי...
בזמן הכתיבה,הדברים באמת מתפרצים לפעמים...זה שיר מהסוג הזה....
והניתוח שלך,נראה לי מושלם....
אבל בדבר אחד טעית...יש הרבה יותר משתי דמויות בשיר הזה...אבל איך תדעי אם לא אספר לך.
את משהו.
נשיקות((:
"פרץ מילים "...איזה נשמה מוכשרת את.
כבשת אותי בערב הקראה בפולוק אילה מאמי.
אולי זה באמת מסוג השירים שדווקא לא צריך להתעמק בו...אלה לרפרף...כמו יד שמרפרפת על שיבולים בשדה...
אפשר לקרוא לזה אולי "קריאה פאסטורלית"..?(:
מת עלייך,ותודה על המתנה מותק,שימושית ביותר ומושלמת!(:
באמת מה שווה אשר יקר..?(:
ובהתחשב בזה שכולנו חיים בסרט..זה מוציא למעשה את כל בני האדם ממעמד של "קדושים בפוטנציה"...
רוב הגורואים הם כישלון מבוזבז...
תודה על התגובה חבר יקר.
עיניים,את טיפוס חייכן,אז אני מבקש...
קצת אאוצ' זה טוב פעם ב...לא?(:
ובלי קשר,אני זוכר את זה כאילו זה היה לפני שלושים ושמונה שנה....יצאתי לאוויר העולם וישר צווחתי : "אאוץ'"
זה בטבע שלנו האאוצ' הזה מותק,מותר לנו לספוג אותו,לא צריך לברוח ממנו.
הקץ לבריחה מהאאוץ'!((:
נשיקות מותק,זה יעבור,הנה,לי כבר עבר(:
כל הבחירות מוטלות בספק.
חוץ מאלו שלא(:
טומבוי מותק...
אל תמהרי לקפוץ למסקנות...
היום יש בובות לכל דבר,בגדלים שונים.
היום הכל אפשרי!(:
נשיכה בצוואר היא סטיגמה! זו המסקנה שלי(:
ואם אתה עובד במשק חקלאי ושומר על חממות וארנב נשך אותך בלילה? או בבריכת דגים,ואיזה פירנה מעוף קפץ והתחכך בך לפני שצלל חזרה למים...?
העולם הוא ים של אפשרויות ופרשנויות...הכל מראית עין...
אין עלייך,יש לך את "גן הפרגון" בכדוריות האדומות נשמה(:ארמנדוס!(((:
כמה כיף לראות שאתה חי,נושם,בועט ונושך כתמיד.
אתה צודקת...עדיפה אנרגיה של כעס מזו של ייאוש....(:
לגבי הופעות,בקרוב אפרסם ואעדכן,ולמי שגר באיזור ירושלים,אני אופיע ביום השלישי והאחרון של פסטיבל אקטיביזם שייערך באיזור(:
הנה,איתגרתי אותך,בא לך לקפוץ לפגישה איתי בהרי ירושלים? לספוג קצת קדושה אקטיבית? או אקטיביזם קדוש?(:
זה בכלל נהדר רחלי,במיוחד כי הקישקס שלך הוא המדד שלי להרבה דברים(:!
תודה יפה שלי,תודה(:!
לי זה נשמע מצויין שזה נשמע לך ככה איריסי...(((:
תודה יקירתי!(:
אוזי...למה לא נשמע טוב?
למה אנחנו כל כך חוששים מאמוציות ומרגשות...?
הרי זה כל מה שאנחנו בסופו של דבר...סופה כלואה בגוף מהלך...
היה שקט בעולם.עד שהאדם הגיע....(:
מת עלייך מותק,התמונות האחרונות שלך,יפיפיות ממש!
הכלים לא נולדו שלובים דודה יקרה,אז איך שישארו ככה לנצח..?(:
"צריך לתת לראש ולא לקחת ללב" זה נהדר.
מאמץ את זה!
כיף שבאת יקירתי!
כן אהה...?(:
הטקס הנצחי הזה...אחד מטקסי ההתבגרות הבלתי רשמיים,חשוף איבר וכבה את האש!
השתחחר ממוסר הכליות הזה,טפטף אותו לכל עבר...(:
שמח שהצלחתי להחזיר אותך אחורה במנהרת הזמן בועז יקירי...(:
אל תחששי מותק שלי,בטח לא ממני שמקבל תזכורת אחת לכמה זמן ,שכל החיים הם אי הבנה אחת גדולה((:
נשיקות!
אהההה נשמתי,הראש שלך,מייצר הברקות על ,בכל פוסט חדש שאת מעלה, על מה את מדברת?(:
אוהב את האהבה שלך ובחזרה(:
הרגשתי את החיבוק כבר בהודעה הקודמת...(:
ועצם זה שהתייחסת,והגבת,זה מה שהכי חשוב,יותר מכל מחמאה אפשרית,זה אומר שלא נשארת אדישה לשיר(:
הוא מכאיב,כי חומצה היא דבר נוראי דניאלוש,ועוד לא נולד הראש שיוכל למנוע מהבן אדם לחוש במיצי הקיבה המבעבעים האלה...וגם לא הלב שיעצור אותם ברגע שהם מתפרצים...
קצת כמו הר הגעש באיסלנד...עוצר של רגשות,אין יוצא ואין בא...
אבל תמיד תזכרי,שיר הוא הרי רק חיקוי של החיים,הבעה,או ביטוי שלהם,הוא נקודה ספציפית שפותחה ולא חזות הכל.
מרגש אותי הדאגה שלך,את באמת נשמה רגישה,כולכן (אני מתכוון לכל השמות שלך(:)
נשיקות נשמה יפה.
הכל טוב(:
פקוש...זו בכלל סצינה מסרט אחר....אבל באותו ז'אנר...(:
מבחינת ההיקים...אולי הוא נשך את עצמו?
את יודעת כמה זה מוציא לאנשים את העיניים ברחוב...לפחות שם צעיף....מתחשב...(:
מסכים איתך לגמרי עינתי.
יש מצב שחוסר קדושה מוביל להנאה גדולה יותר...אבל זה הכל בעיני המתבונן לא?(:
והטינה...היא האמת אחד הרגשות הקשים ביותר שאדם יכול להתמודד איתם,מכיוון שהיא עקרה כל כך וחסרת טעם ומצד שני עדיין יכולה להיות שם בכפיפה עם ההכרה הזאת...
יצאתי פילוסוף בשקל תשעים עינתי.
תודה על זה(:
תודה נמרה יקרה.
זהו ,עכשיו כבר אפשר להתעמק,כיף לי שבאת!(:
מסתבר...
שכולם הם הגיבורים
שכולם קדושים
ושכולם יכולים לאונן בחושך
עם הנשיכות
עם הצעיפים
עם הכויות
הצלקות
בת חן
" מה שווה אש קרה גם אם מפוארת
?
קדוש מאונן
שחי לו בסרט .. !מה שווה אש קרה גם אם מפוארת
?קדוש מאונן
שחי לו בסרט ברוטוס: שקל יקר, מה יש לך ממאוננים? נטוס: דני רופ מאונן חלקית ..כן. ככה זה (לפעמים).
הבחירות...
שיר יצרי ולא מתחסד,
ואולי זו שנאת המעונה את המענה...
ואולי זו שנאת "אני" את "עצמי".
מרתק דני!
בסדר גלבוע, אתה ז'אן דארק,
אני אהובת הקצין הצרפתי.
גם לפרות קדושות יש יצרים,
ד"ש מחנה סנש.
חודר, לגמרי
יפה!!חד כמו סכין...
דנוש, יש ימים כאלו (בדיוק לבן שלי היה אחד כזה היום ובנוסף הלך לו הרדיאטור),
ששום דבר לא במקומו... והכל - זה לא זה... הניכור חוגג בגלל המסיכות, או הבילבול,
וכל השקרים קופצים...
וכלום לא עובד, כי מה שווה אש קרה גם אם מפוארת?
וכל רגע הוא כמו נצח...
אתה החלטת להעלב מהעולם?
יש ימים שאי אפשר להחליט אחרת...
ויש ימים - שכן (:
*28=כח
כמו תמיד משורר בלוז אמיתי וייחודי
דני יקירי,
מסתבר שיש כאן שני גיבורים ולא אחד, תמימות קדושה אמיתית שמסוגלת לשרוף את הרגשות הרעים, מול קדושה לא תמימה שממיתה הכל. ובתווך, הטינה ההדדית, אי ההבנה, הביבים והשמיים במרחק בלתי ניתן לגישור של תמיהה על כאבי ההתפכחות מהנסיכיות המתוקה.
ככה נדמה לי.
תמי.
מה שווה אש קרה גם אם מפוארת
?קדוש מאונן
שחי לו בסרטאאוצ' איתך
עשית לי עצוב
אם יש לו נשיכה בצוואר
אז לא בטוח שהוא מאונן.....
מפרגנת תמיד :)*
היי דני
אני רואה שאתה יודע גם להיות עצבני... (ולא רק לחייך)
מישהו עצבן אותך חזק חזק חזקקקקקקקקק
אם כי תמיד כדאי לזכור... ש :
להתעצבן... (אפילו ברמות מטורפות)
זה תמיד עדיף מלהכנס לדכאון או ליאוש או אפילו לעצבות אינסופית...
.
מתי ההופעה הבאה ???
מי עצבני של אימא ? מייייי ?
זה הופך תקישקעס זה
מצוין דני
שק שק מה קורה
זה לא נשמע טוב
כל השיר הזה
יותר מידי רגשות ואמוציות
מקווה שהכל טוב
ויש שקט פשוט שקט *
כלים לא נשארים שלובים לנצח
זה לא הוא
זה סוג של טיפוס
צריך לתת לראש ולא לקחת ללב... :)
ככה זה
ל"ג בעומר בפתח...
חחחח..., הזכרת לי את
הטכס האולטימטיבי לכיבוי המדורה...
מעולה!!!
קראתי עכשיו אחרי שכתבתי,,,אני חוששת שלא תחשוב שהתכוונתי ל: "אפילו אני לא הייתי חושבת על זה" הומור שכזה,,
דני ילד שלי מוצלח
הנסיך הקטן חותם בלשכה
הוא כבול בצעיף סימני נשיכה
מאפרים צווארו
מסתירים את שפתיו
שום קדוש מאונן יותר לא יקרב
"הנסיך הקטן חותם בלשכה,,,זו סוג של גאוניות,אפילו אני לא הייתי חושבת על זה.!!
מישחקי המילים והכאב ,עושה את השיר בהחלט למשהו אחרי,,,זאת אומרת מהשירים שלך ,אחר..
אהבתי מאוד מותק,,,
אתה כותב נפלא!
והכי חשוב שכחתי, חיבוק ענק (-:
דני יקר, קראתי את השיר כמה פעמים
והוא מכאיב לי כל פעם יותר ואני אפילו
לא מבינה למה
החומצה החומצה
היא עכשיו מטהרת
מהכוויה שלך
שלנצח בוערת
גדול!
אם המעונה היה באמת מחליף את ה ע' ב-א'
אולי הוא לא היה קדוש אבל בטוח נהנה יותר
והטינה - עקרה, לגמרי ומיותרת - וגם מייצרת סוג של הנאה
לקדושים מסוימים.
כוכב לבינתיים.
מחכה שתסדר קצת את הפוסט כדי שאוכל להתעמק יותר.
(: